מדדים ומחקרים

לכבוד ט"ו באב: 7 טיפים חשובים לשמירה על זוגיות בריאה

במקום לפנטז על הסוף, ולקראת ט״ו באב רומנטי במיוחד – שחקו עם שבעה טיפים קלילים ומעמיקים גם יחד, הלקוחים ממחקריו של ד״ר ג׳ון גוטמן
דר' קרן מינץ מלחי | 
חופשה-אילוסטרציה (צילום shutterstock)
זוכרים את הרגע שהבטתם מאוהבים אל המצלמה בחתונה? חייכתם אז וחשבתם, איזה מזל יש לי, זכיתי להתחלה טובה, בחירה מלאה, תשוקה, משיכה, או אפילו סתם החלטה מושכלת, אבל כזו שבאה בטוב. ואז, עברו חודש חודשיים, שנה שנתיים, אולי אפילו עשור או שניים ופתאום מצאתם את עצמכם מלכסנים מבט תמה אל עבר הכרס שמתנוססת אל גובה של הרי הטרק בטיול שאחרי הצבא שבו הכרתם? הנחירות שלו (או גם שלה) מעירות אתכם בבהלה משנתכם, ויכוחים אין סופיים ותיסכול מתמשך... יתכן שאף הפלגתם מדי פעם לפנטזיות על מותו או מותה הפתאומי... נורמלי לחלוטין, אבל זה גם איתות שצריך ״להחיות״ משהו בקשר. כך, שכאשר רגעי משבר פוקדים אותך ונשאלת השאלה מה אני עושה כאן לעזאזל? מה קרה לחלום שהיה? קחו לכם רגע. 
 
במקום לפנטז על הסוף, ולקראת ט״ו באב רומנטי במיוחד – שחקו עם שבעה טיפים קלילים ומעמיקים גם יחד, הלקוחים ממחקריו של ד״ר ג׳ון גוטמן, וניסיון רב שנים שלי בטיפול בזוגות בקליניקה.  
 
1. אל תעשו ילדים?
 
טוב לא באמת, תעשו ילדים, באהבה ובנחת, אבל דעו שקרוב ל-67% מהזוגות אשר מחבקים את בנם/בתם הבכור/ה מתמודדים עם ירידה בשביעות הרצון מהקשר הזוגי ועלייה בתחושות של עוינות הנחוות אחד כלפי השני/ה. המעבר להורות מהווה וויתור על התפקיד הבלעדי של היותך הילד של מישהו ומעבר לזהות חדשה, של היותך הורה לאחר, מעבר אשר מייצר שינוי מהותי בחווית האני ובהתפתחותו. חשוב להבין כי הבסיס של הילד המצטרף למשפחה הוא הקשר בין ההורים שלו. על כן, שני בני הזוג צריכים להיות ערניים בתקופת המעבר להורות (ואף לקראת סוף ההריון) לאופן שבו הם מנהלים את הקשר: לשים לב לצרכים של השני/ה ולהגיב אליהם באופן חיובי, לספק פידבק מילולי חיובי וממש לציין את הדברים שאת/ה אוהבת באחר, לדבר על קונפליקטים באופן שמרגיש בטוח ומכבד, לייצר זמן ביחד לרגעים של חיבור ואינטימיות ואף לתכנן את העתיד המשותף: מהו החלום הזוגי שלנו, המשפחתי, ואיך הוא יראה?
 
2. צרכים
 
אז אולי זה לא יפתיע אתכם, אבל אנחנו בעצמנו קצת ילדים מגודלים. בואו נודה על האמת. בקירבנו חי ופועם אותו ילד או ילדה, שכנראה לא תמיד קיבלו בילדותם מענה לצרכיהם העמוקים: להיות נראה, להיות אהוב ושייך, להרגיש בעל ערך, עם אפשרויות של בחירה, או בתחושת של חיות והנאה. והילדים/ת האלה, לא מסכימים לוותר על הילדות, ותובעים את שלהם. פנו זמן לחקור מה הם  הצרכים של בן או בת הזוג שלכם. אל תניחו שאתם יודעים מה הם צריכים, תתבוננו בהם, תלמדו אותם, תשאלו אותם, וכאשר תבינו באופן עקבי יותר למה הם זקוקים תשתדלו להעניק משהו מזה. שימו לב לצרכיהם, והשתדלו לספק אותם. זקוקים לקשב מלא כשאתם חוזרים מהעבודה? סגרו את הטלפון. צריכים זמן שקט ורגוע לפני שמקיימים יחסי מין? דאגו לכך. נעשים מפלצתיים על קיבה ריקה? דאגו לאכול. 
 
3. פרגנו רבותי וגבירותי, פרגנו
 
כן, יש כאן רעיון גאוני ממש, כמעט בלתי מוכר. מילה טובה. תראו, בהתחלה אנחנו טיפשונים ומאוהבים (לתקופה הנמשכת בין 5 דקות לשנתיים). רואים כוכבים, דברים חיוביים וטובים. כשאפקט ההתאהבות יורד, ונכנסת האהבה היציבה וארוכת הטווח, ההבעה של רגשות חיבה והערכה נעשים קומה חשובה בבניית הבית המשותף ומהווה שכבת מגן מפני בוז אפשרי שעולה כשמתבוננים בכרס או ב-700 דברים אחרים שהיינו עיוורים אליהם בתקופה שראינו כוכבים. ״אני גאה בכך שאת/ה...״ ״מושך אותי אצלך ש...״ ״אני מעריך את זה ש...״ ״אני אוהב/ת בך ש...״. קחו רגע לדמיין שיחה כזו עם בן או בת הזוג. יש לכם מה לאמר? תגידו. זוהי פרקטיקה שיש לטפחה.
 
4. בואו נריב
 
מה? לימדו אתכם שזוגיות טובה היא כזו שלא רבים בה? שטויות. מותר לריב, ואף רצוי. זוגות שחיים ביחד באושר יחסי (ואני אומרת יחסי, כן? כי אני רוצה להזכיר לי ולכם שהרעיון הזה של אושר וזוגיות הוא לא לגמרי שידוך טבעי משמים) הם זוגות שלא נמנעים מלריב, הם פשוטים ״מאסטרים״ של מריבות. אבל הם יודעים איך לריב!
 
חשוב במריבה לא להיות ביקורתיים (פשוט להיות עניינים ולבקש את מה צריכים), לא להיות הגנתיים (יכולת לפתיחות וקבלה כשמדברים על משהו שמפריע, מבלי להתערער כמו עדר זברות שנס מפני להקת לביאות), לא לבוז אחד לשני (״אמא שלך דפוקה וכל הגנים שלה נוזלים ממך״), ולא ״מרימים חומה״ ועושים צ׳ק אוט כהפגנה לחוסר נוחות..., אז מה כן עושים? פשוט מאוד, על כל אינטראקציה שלילית שמתקיימת במריבה (גלגול עיניים, העברת ביקורת, התפרצות) מאזנים בחמש (כן, כן – חמש) אינטראקציות חיוביות (הפניית קשב, הבעת אמפטיה ועניין, מגע עדין על זרועו של בן הזוג, הנהון ועוד). אז בואו תנסו לריב בריא...! 
 
5. זה הזמן לעשות זמן
 
איך תסבלו אחד את השנייה אם אין לכם זמן לבנות משהו ביחד? מה דעתכם, כל בוקר, לפני שאתם יוצאים לעבודה או ליוגה (שבעיני לגמרי משדרג את היכולת לסבול אנשים), לשאול: ״מה מתוכנן לך היום?״, לתת חיבוק ונשיקה (של 6 שניות או יותר!) לפני שנפרדים, ואף להעז (לעשות את אותו הדבר בדיוק! כשחוזרים הביתה!) להרים את הראש מהטלפון, לקבל את האחר בפנים מחייכות, להתעניין ביום שהיה, ולתת לטיפה, חיבוק, נשיקוק? אחרי המעשים, נמשכים גם הלבבות.
 
6. וזה גם הזמן לעשות גם זמן לריקוד רומנטי
 
אחחח, איפה הכינורות הרומנטיים שרואים בכל הסרטים? מסעדת מישלן עם שולחנות מעוטרים במפה לבנה, נרות וגביעי יין. אדום, אני אוהבת אדום... לא מבינים על מה אני מדברת? קוראים לזה דייט. יש זוגות המצטיינים ביציאות או בבילוי משותף (לעיתים אפשר לעשות דייט בבית), גם אחרי בוא הטיטולים, העבודה, החיים. ויש, שקצת מדשדשים בזה. הרעיון של Date Night, ערב קבוע שמוקדש לזמן משותף, הוא המנוע הנותן חיות וכוחות ליום-יום. התנסו בחוויות משותפות מגוונות, מארוחת ערב ביתית, ליציאה להופעה, להקדשת זמן ללמידה של תחביב משותף, למשחק קופסא.. במילים אחרות, תחיו. וביחד.
 
7. מין ומיניות
 
אנרגיה מינית היא אנרגיה של החיים. קשורה בקשר עמוק ליחסים, מהעבר ומההווה, מהיכולת שלנו לקירבה, להתבוננות פנימה ולמפגש אמיתי עם האחר. תקשורת פתוחה סביב צרכים מיניים - היכולת לדבר על צרכים, גבולות ופנטזיות, באווירה לא שיפוטית, פותחת שביל משמעותי ליחסים האינטימיים שנבנים בין בני זוג. רוב בני הזוג לא מדברים על יחסי מין או על המיניות ביניהם הם פשוט איכשהו... עושים אותם? למה? זה יהיה מדויק יותר, רואה יותר, ממלא יותר אם תדברו. ממה אתם נהנים? מה מרגש אתכם? מה מעמיק את ההנאה המינית? אם אתם לא יודעים, זה הזמן להתייחד- עם עצמכם, הגוף שלכם ושל בן או בת הזוג, ולצאת למסע איטי או מהיר של גילוי. ככל שתיטיבו לבנות באופן מושכל קשר שיש בו אינטימיות רגשית, כך גם האפשרות למפגש מיני אינטימי וקרוב הולך וגדל, ומשם גם הדרך לחקרנות הרפתקנית של הרחבת המיניות המשותפת.  
דר' קרן מינץ מלחי
ולבסוף, טיפ עם קריצה קלה, תאכלו עוגת שוקולד חמה. מחקרים מראים שזה עושה ממש טוב. אולי לא באמת, אבל כן - תשמרו על ההומור, כי חשוב לכולנו לשמור על זוגיות מהנה ולא לחיות בזוגיות מענה.

הכותבת היא עובדת סוציאלית, מטפלת ומדריכה זוגית ומשפחתית מסומכת, מורת EMDR, מנהלת המרפאה לטיפול זוגי משפחתי ממוקד טראומה ומנהלת שותפה של המרפאה לטיפול מיני, בית חולים לב השרון
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה