אפליקציית וואטסאפ הפכה בשנים האחרונות לאמצעי תקשורת נפוץ וזמין, עם 100 מיליארד הודעות שנשלחות על ידי 2 מיליארד איש ברחבי העולם בכל יום. גם בישראל, נראה כי הוואטסאפ משמש כלי עבודה שבאמצעותו בוחרים ארגונים לתקשר עם עובדיהם. חלקנו כבר שמענו על הסכנות הטמונות בשימוש ארגוני בוואטסאפ – שליחת תמונות לא הולמות, דליפת מידע רגיש, פרצות אבטחה, ועוד – אבל כעת, נתונים חדשים מראים את מה שכולנו חשבנו תמיד אך פחדנו לומר למעסיקים שלנו: ״צאו לנו מהוואטסאפ״. 

חברת קונקטים (Connecteam), המפתחת פלטפורמת מכשירים ניידים לניהול עובדים והתקשורת עימם, מפרסמת היום סקר שבוצע על ידי מכון שילוב בשיתוף iPanel. הסקר בחן את אופן השימוש באפליקציית הוואטסאפ במסגרת העבודה בקרב מדגם של 205 ישראלים שעובדים בחברות בינוניות וגדולות (50 עובדים ומעלה) שמשתמשים בקבוצות וואטסאפ ארגוניות.

מהסקר עולה כי השימוש בוואטסאפ פוגע באיזון העדין בין הבית לעבודה: 3 מתוך 5 נשאלים העידו כי עבדו בזמנם הפרטי שלא מרצונם; 63% מהנשאלים סבורים שהמעסיק צריך לשלם להם על הזמן הזה, ו-54% מצפים מהמדינה לחוקק חוק האוסר על מעסיק לחייב עובדים לענות לוואטסאפ כשאינם בעבודה, בדומה למדינות אחרות בעולם. 

יצוין כי ברוב קבוצות הוואטסאפ של מקומות העבודה ישנו עירוב בין תחומי העבודה לתחומים חברתיים בין קולגות, ע״פ המשאל, מה שייתכן וגורם לעובדים רבים להמשיך ולעבוד גם מעבר לשעות המוגדרות שלהם. עוד עולה, כי 56% מהנשאלים מעדיפים להפריד את קבוצות הווטסאפ הארגוניות מהפרטיות. 

1 מ-5 נחשפו או שמעו על חשיפה לתוכן פוגעני בוואטסאפ הארגוני:

לשאלה האם במקום העבודה ישנם נהלים מסודרים לשימוש בוואטסאפ, מחצית מהנשאלים השיבו כי אין נהלים ארגוניים הקובעים איזה סוג מידע ניתן לשתף בקבוצות הוואטסאפ הארגוניות, ואין הגדרה רשמית מהו אופן התקשורת המקובל באותן הקבוצות. יתרה מכך, אחד מתוך חמישה נשאלים העידו כי נחשפו או שמעו על חשיפה לתכנים פוגעניים או בלתי הולמים בוואטסאפ הארגוני. 

סוגיה שעולה בכל מקום עבודה היא מתי וכיצד להוציא עובד לשעבר מהקבוצות המשותפות. רבע מהנשאלים בסקר העידו כי הם עדיין חברים בקבוצות הוואטסאפ של מקום העבודה הקודם שלהם; בקרב הדור הצעיר, השיעור מגיע לכמעט שליש. המשמעות היא שהעובדים הללו עדיין חשופים למידע העסקי של החברה, גם כאשר הם עברו לחברה מתחרה.

אמיר נחמיה, מייסד שותף ומנכ״ל Connecteam: ״חברות משקיעות הון במערכות אבטחת מידע מתקדמות, אך משאירות את הדלת פתוחה ל׳מערב פרוע׳ בוואטסאפ - עד שמגיעה התביעה הראשונה. הדבר שקול לפרצת אבטחה שתתגלה במחשבי החברה ותביא לזליגת מידע״. לדבריו, ״עובדים לשעבר הנשארים בקבוצות הייעודיות לחברה, מהווים סיכון משמעותי במידה שהם עוברים לחברה מתחרה. לדוגמה, בחברת קמעונאות סמנכ״ל התפעול עבר למתחרים ונשאר במשך ארבעה חודשים בקבוצת ההנהלה של החברה הקודמת. הוא המשיך לקבל מידע על סגירות קופה יומיות, מבצעים עתידים, והשקות״. 

אמיר נחמיה, מנכ״ל החברה ומייסד שותף. צילום: גיל חיון

נחמיה מציין כי ״בתי המשפט כבר קבעו שארגון אינו יכול להתנער מאחריות לשימוש בוואטסאפ לצורכי עבודה – במידה והמנהלים גם משוחחים בוואטסאפ עם העובדים וגם נמצאים בקבוצות, זו מערכת ארגונית לכל דבר, עם כל המחויבות וההשלכות – ולכן המתרחש בקבוצות אלו עלול לחשוף את המעסיק לתביעות בתחומי דיני עבודה, אפליה, ועוד, כפי שכבר ראינו בפסיקה הישראלית״. 

עוד ב-

מדד הקניונים קבע: זה הקניון הטוב ביותר בישראל

לכתבה המלאה

לסיכום, אומר נחמיה: ״אני מבין מנכ״לים, אנשי אבטחת מידע ויועצים משפטיים של חברות שמתעלמים מהשימוש בוואטסאפ – זה כלי נוח וזמין. לצערנו, ההתעוררות מגיעה לאחר התביעה הראשונה. אין מודעות לכמות התביעות בעקבות השימוש בוואטסאפ״.