גדלו הפערים בין גברים לנשים במדדי איכות חיים בישראל: מפילוח 86 מדדי איכות חיים המתפרסמים עבור שנת 2021 על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולה כי מצבן של הנשים השתפר ב-4 מדדים לעומת 2020, ואילו מצבם של הגברים השתפר ב-7 מדדים.

ב-19 מדדים מצבן של הנשים טוב יותר ממצבם של הגברים, ב-23 מדדים מצבם של הגברים טוב יותר ממצבן של הנשים, וב-17 מדדים קיים שוויון בין המינים (לעומת 21 מדדים בשנת 2020).

בהמשך להחלטת ממשלת ישראל מאפריל 2015, הלמ"ס מעדכנת את מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי בתחומים: איכות התעסוקה, ביטחון אישי, בריאות, דיור ותשתיות, חינוך, השכלה וכישורים, רווחה אישית וחברתית, סביבה, מעורבות אזרחית וממשל, רמת חיים חומרית, פנאי תרבות וקהילה וטכנולוגיות המידע.

בתחום איכות התעסוקה, מצבם של הגברים טוב יותר ממצבן של הנשים במדד אחוז האבטלה הממושכת – האחוז בקרב נשים נמוך יותר מהאחוז בקרב גברים, והפער גדל מ-9% בשנת 2020 ל-22% בשנת 2021. בשיעור התעסוקה הצטמצם הפער לטובת הגברים מ-20% בשנת 2002 ל-10% בשנת 2021.

בתחום ביטחון אישי מצבן של הנשים טוב יותר ממצבם של הגברים במדדים: היפגעות מאלימות או מאיום להשתמש באלימות, שיעור ההרוגים והפצועים קשה בתאונות דרכים ושיעור מקרי רצח (שבו הפער קטן מ-6.25 ב-2020 ל-4.4 ב-2021).
לעומת זאת, תחושת הביטחון ללכת לבד באזור המגורים בשעות החשכה בקרב נשים נמוכה יותר. בהיפגעות מהטרדה מינית קיים פער של 71% לרעת הנשים (פער של 77% ב-2020), והאחוז בקרב הנשים עלה (מ-3.1% ב-2020 ל-4.5% ב-2021).

בתחום בריאות אין הבדל בין המינים במדדים אמון במערכת הבריאות ושנות חיים בריאים. במדדים תוחלת חיים, דיווח עצמי על עישון ואורח חיים בריא, קיים פער לטובת נשים. במדדים הערכה עצמית של בריאות, תחושת דיכאון ומקרים חדשים של שאתות ממאירות (סרטן) – קיים פער לטובת גברים. במדד תחושת הדיכאון הפער בין המינים קטן מ-38% בשנת 2020 ל-26% בשנת 2021.

בתחום דיור ותשתיות ב-2021 קיים שוויון בין המינים; חלה ירידה בשביעות רצון מהתחבורה הציבורית בקרב נשים (מ-42.9% ב-2020 ל-41.6% ב-2021) והפער הצטמצם מ-10% לטובת הנשים ב-2020 ל-3% ב-2021.

בתחום חינוך, השכלה וכישורים מצבן של הנשים טוב יותר ברוב המדדים. הפער באחוז בעלי השכלה על-תיכונית והשכלה גבוהה בקרב בני 30 גדל מ-13% בשנת 2002 ל-49% בשנת 2021. אחוז הזכאים לתעודת בגרות עם רמת חמש יחידות במתמטיקה בקרב גברים גבוה יותר מהאחוז בקרב נשים (17.0% לעומת 10.6%, בהתאמה).

בתחום מעורבות אזרחית וממשל מצב הפערים השתנה לעומת 2020 – משוויון בין המינים ליתרון לטובת הגברים במדדים האלה: שיעור הערכת יכולת השפעה על מדיניות הממשלה (אם כי הפער הצטמצם מ-19% ב-2020 ל-8% ב-2021), אמון בממשלה (משוויון לפער של 12%) ואמון במערכת המשפט (משוויון לפער של 8%). במדד שיעור הערבים במגזר הציבורי היחס בין גברים לנשים השתנה משוויון ב-2020 לפער של 4% לטובת הנשים; ובמעורבות אזרחית השתנה היחס משוויון לפער של 5% לטובת הנשים.

בתחום סביבה – פער לטובת הגברים במדד שביעות רצון מהניקיון באזור המגורים ושוויון במדדים שביעות רצון מפארקים ומשטחים ירוקים באזור המגורים ורעש חיצוני שמפריע בדירה.

בתחום רווחה אישית ברוב המדדים יש שוויון בין המינים ויתרון קל לגברים. מצבם של הגברים טוב יותר במדדים: תחושת בדידות, תחושת אפליה ותחושת יכולת להתמודד עם בעיות. לעומת זאת, מצבן של נשים טוב יותר במדד אמון כללי בזולת ובמדד התחושה שאין על מי לסמוך בשעת משבר או מצוקה שבו הפער בין המינים ירד מ-51% ב-2020 ל-44% ב-2021.

בתחום רמת חיים חומרית קיים מדד אחד להשוואה – שביעות רצון מהמצב הכלכלי, ובו מצב הגברים טוב יותר (לעומת שוויון ב-2020). 

בתחום פנאי, תרבות וקהילה אחוז הגברים המעורבים בפעילות התנדבותית גבוה מאחוז הנשים, והפער גדל מ-4% ב-2020 ל-13% ב-2021. 

עוד ב-

מדד איכות החיים בישראל: שיעור היפגעות מהטרדה מינית הכי גבוה מאז 2014

לכתבה המלאה

בתחום טכנולוגיות המידע – שיעור התעסוקה של גברים בתחום ה-ICT גבוה ב-49% מזה של נשים, ושיעור הגברים העושים שימוש בשירותי ממשל מקוונים גבוה ב-8% מזה של נשים (ב-2020 הפער עמד על 15%). במדד שיעור השימוש באינטרנט אין הבדל בין המינים.