הסקטור העסקי בגוש האירו המשיך התכווץ גם בספטמבר, כך על פי האומדן הראשון למדד מנהלי הרכש שירד ל-48.2 נקודות. הנתון מאותת על התכווצות קלה בתוצר כאשר ענפי השירותים "סובלים" מצמצום הביקושים של משקי הבית ומסיום עונת הקיץ. בענף בתעשייה הסנטימנט יותר שלילי לאור אי‑הוודאות לגבי אספקת האנרגיה ומחירה, למרות המשך ההקלה ב"צווארי הבקבוק" הגלובליים. הסנטימנט השלילי בולט בגרמניה גם לאור ההאטה בביקושים מסין והמשך והעלייה הגבוהה יותר במחירי האנרגיה.

המשך העלייה במחירי האנרגיה (במיוחד בגרמניה) תרמה לכך שהאינפלציה בגוש האירו עלתה ל-10 אחוזים באוקטובר (על פי האומדן הראשוני), ובניכוי מוצרי המזון והאנרגיה עמדה על 4.8 אחוזים. האינפלציה הגבוהה תחייב את הבנק המרכזי להעלות את הריבית בחדות גם בהחלטה הבאה בנובמבר, למרות סימנים לכך שהגוש הולך למיתון.

 
מרבית הכותרות באירופה בשבוע האחרון היו סביב ההודעה של פוטין על גיוס מילואים, שיבושים באספקת הגז, אינפלציה שמסרבת לשכוך, עליית תשואות האג"ח, ולא הבחירות הכלליות באיטליה. ג'ורג'יה מלוני, ראש מפלגת "האחים של איטליה" כנראה תהיה ראש הממשלה האישה הראשונה של המדינה. הקמפיין האנטי-אירופאי של מפלגתה לצד החולשה של הכלכלה האירופאית והחובות הגואים מעלים מחדש את החששות מצעדים קיצוניים וחד צדדיים של איטליה עד כדי איום על קיומו של הגוש. חששות שיש בהם להמשיך ולהחליש את האירו ולהביא לפתיחת מרווחי הסיכון ופרמיות הסיכון באירופה.

עוד ב-

ישראל תסבול מהאטה בצמיחה? העלאת הריביות הן רק ההתחלה

לכתבה המלאה

יחד עם זאת, יש לזכור שגם ב-2011 וב-2018 דווקא עליות חדות בתשואות האג"ח באיטליה גרמו למי שהיה בשלטון לסגת מעמדות קיצוניות. בנוסף, במסגרת הקורונה איטליה קיבלה התחייבות לסכום משמעותי לטובת רפורמות ופיתוח, דבר שיחייב את הממשלה החדשה (לפחות כרגע) להמשיך ולעבוד בשיתוף פעולה עם שלטונות האיחוד.