מדדים ומחקרים
סכנות הפינוי-בינוי: דרכי גישה, בורות והיעדר שילוט מתאים
דו"ח המוס"ל מציג את הפרות הבטיחות ואת הסכנות הנפוצות במתחמי פינוי-בינוי בישראל: 39% מהאתרים חסרים שילוט תקני, 17% מדרכי הגישה אינן בטיחותיות וב-14% מהאתרים לא ניתן לעובדים תדריך בטיחות
שנת 2021 היוותה נקודת מפנה ענף הבנייה, ובעיקר בהתנעה מחודשת של גלגלי ההתחדשות העירונית. בשנה זו ניכרת עלייה משמעותית במתן היתרי הבנייה, כאשר במיזמי פינוי-בינוי ניתנו היתרים לכ-7,000 יחידות דיור ב-32 מתחמים (עלייה של כ-300%) ובמיזמים לפי תמ"א 38 ניתנו היתרים ל- 13,163 יחידות דיור ב-545 בניינים (עלייה של 25%). בשנת 2021 חלה עלייה במספר ההיתרים שניתנו ביחס לשנת 2020 בשיעור של כ-300% בפינוי-בינוי ו-25% בתמ"א 38. לצד תנופת ההתחדשות העירונית, קיימים סכנות רבות באתרים אלו שאינם מטופלים כראוי על ידי מנהלי העבודה באתר.
דו"ח חדש של המוס"ל, שאבחן את הפרות וליקויי הבטיחות ב-364 אתרים של מתחמי פינוי בינוי, מציג נתונים קשים על פערים בניהול הבטיחות באתרי הבנייה שהבולטים שביניהם: 39% מהאתרים היה חסר שלט בכניסה לאתר עם פרטי בעלי התפקידים והחברה המבצעת את הבניה, 34% מהאתרים היה חסר למנהל העבודה פנקסי עבודה כללים, 17% מהאתרים נמצאו דרכי גישה לא בטיחותיות, ב-16% מאתרי הבנייה נמצאו משטחי עבודה ומדרכות עם בורות ללא גידור בעומק העולה על 2 מטרים, 10% מאתרי הבנייה נמצא כי עבודת בנייה מתבצעת ללא ניהול ישיר ומתמיד של מנהל עבודה.
טבלת שם הליקוי + אחוז שכיחות הליקוי מכלל אתרי התמ"א שנבדקו:
● למנהל העבודה חסר פנקס כללי 34%
● חסר שלט בכניסה לאתר עם פרטי בעלי התפקידים והחברה המבצעת את הבניה 25%
● דרכי גישה אינן בטיחותיות בכול מקום שאדם צריך לעמוד בו, לעבוד או לעבור 17%
● משטחי עבודה ומדרכות מעבר שמהם עלול אדם ליפול לעומק העולה על 2 מטרים, לא גודרו ע"י אזן יד, אזן תיכון ולוח רגל 16%
● הוצב שלט בכניסה לאתר ללא פירוט בעלי התפקיד/החברה המבצעת כפי שנדרש בתקנה 14%
● לא נמסרה לעובדים תמצית מידע בכתב בדבר הסיכונים שאליהם הם עלולים להיחשף בעבודתם 14%
● באתר הבנייה חסר שלט המציין את שמו של עוזר הבטיחות / מנהל עבודה 13%
● עבודת בניה מתבצעת ללא ניהול ישיר ומתמיד של מנהל עבודה 10%
● אתר הבניה אינו מגודר כנדרש 8%
● העובדים במקום העבודה אינם משתמשים בציוד המיגון האישי בהתאם לתהליך העבודה 8%
● פיגום אינו מותקן כיאות לעבודה הנדרשת באתר 8%
● חסרה הדרכה באמצעות בעל מקצוע מתאים לעובדים בחומר או בציוד או בביצוע תהליך עבודה בדבר הסיכונים שאליהם העובדים עלולים להיחשף בעבודתם 7%
ל● עובד בגובה חסר תיעוד להדרכה בידי מדריך עבודה בגובה/קיים אישור לא בתוקף/קיים אישור שלא מולא כנדרש/קיים אישור שלא מתאים לסוג העבודה ותחומי ההדרכה שאותם קיבל 7%
לאור הנתונים הללו מספר דגשי בטיחות למזעור הסיכון לעובדי אתרי הבנייה בזמן הריסת מבנה באתר הבנייה. כשירות לציבור, להלן הדגשים:
● נפילות מגובה: בכדי למנוע נפילה מגובה, המוס"ל ממליץ להוסיף אמצעי הגנה ליד פתחי קיר גדולים. גם פתחי הרצפה חייבים להיות מאובטחים עם אמצעים המסוגלים לעמוד בעומסים שעשויים להיות מוטלים עליהם. פתחים המשמשים לסילוק פסולת אסור שיעלו על 25% משטח הרצפה הכולל. במבנים מסוימים, אף קיים סיכון בו העובדים עלולים ליפול למרתף ויש לנקוט באמצעי זהירות מתאימים. תקנות הבטיחות בבנייה קובעות שעובדים הפועלים על משטח אופקי או אנכי שיש לו צד או קצה בלתי מוגן בגובה של 6 מטר או יותר חייבים להיות מוגנים מנפילה על ידי מערכת לעצירת נפילה אישית, מערכת רשת ביטחון או מערכת מעקה בטיחות.
<
● חשיפה לחומרים מסוכנים ועובש: במהלך סקר הנדסי מקדים, קיימת סבירות גבוהה למצוא חומרים כמו אסבסט או עופרת הנמצאים לעתים קרובות בבניינים בני 40 שנים ומעלה, וייתכן שיידרשו בדיקות כדי לאשר את נוכחותם של חומרים מסוכנים. הסרת אסבסט וחומרים אחרים כרוכה בציות לתקנות הבטיחות השונות ובנוסף לאלו של המשרד להגנת הסביבה. במבנים להריסה אשר נפגעו מנזקי מים יש לקחת בחשבון חשיפה לעובשים.
<
● מפגעי סיליקה ורעש: הריסת בטון, המשמש ליסודות, עלולה לחשוף את העובדים והסובבים לאבק סיליקה ולהוביל למחלות מקצוע, כולל סרטן ריאות, מחלת ריאות חסימתית כרונית, מחלת כליות וסיליקוזיס - מחלת ריאות חשוכת מרפא. לצד אלו יש גם סיכוני רעש המצריכים הקפדה בנושא הגנה על שמיעה.
<
● פיזור אבק: סוגים שונים של אבק יכולים להתפזר במהלך עבודות הריסה, במיוחד כאשר מבנה מגורים שלם מופל. בדרך כלל, הצוותים יתיזו מים על המבנה כדי להתמודד עם פיזור האבק. בלימת פיזור האבק קריטית במיוחד כאשר אתר ההריסה נמצא באזור מגורים מיושב. ריסוס עם ערפל מונע את פיזור האבק למבנים הסמוכים לאתר בו מתבצעת עבודת ההריסה.
<
● עבודה בתנאי חום: חום יכול להיות בעיה נוספת הקשורה לעבודות הריסה, במיוחד אם העובדים לובשים מסיכות או ביגוד מגן הנדרש בעבודות עם חומרים מסוכנים. המעסיקים חייבים להשגיח ולפקח על העובדים לאיתור סימנים של עומס חום ולספק מים, מנוחה וצל.
<
