מרסר פרסמה את תוצאות מדד הפנסיה העולמי השנתי ה-13 במספר של מרסר ואיגוד CFA. ישראל, שנכללת במדד זו השנה השנייה ברציפות, שמרה על מקומה בצמרת העולמית, ודורגה במקום הרביעי - עם דירוג כולל של +B וניקוד משופר בהשוואה לשנה שעברה. איסלנד דורגה במקום הראשון והולנד במקום השני, ואילו תאילנד דורגה אחרונה.

המדד של מרסר ואיגוד CFA הינו מחקר עולמי מקיף על איכות מערכות הפנסיה המשרתות שני שלישים (65%) מאוכלוסיית העולם. המדד משווה בין המערכות, מצביע על חולשות בכל מערכת, ומציע תחומים שבהם ניתן לבצע רפורמות כדי להבטיח לגמלאים פנסיה הולמת ובת-קיימא. מערכת הפנסיה בישראל דורגה ברבע העליון בשלושת התחומים בהם מתמקד המדד – הלימות, קיימות, והגינות.

פיונה דנסייר, מובילת תחום ההשקעות והפנסיה במרסר העולמית, ציינה כי: "הדירוג הגבוה של ישראל נתמך על ידי סביבה רגולטורית חזקה, תקשורת והגנה לאזרחים הזכאים לפנסיה. יותר מכך, ישראל מדורגת גבוה ביחד עם מדינות מובילות בשל חובת ההפרשה לביטוח פנסיוני." הדברת דנסייר הוסיפה כי כי "כללי קרנות הפנסיה המאפשרים לעובדים מבוגרים להמשיך לעבוד ולהפריש לפנסיה יחד עם יותר אינטגרציה של השקעות ESG משפרים את איכות המערכת בישראל".

מכון קסירר בפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל אביב היה שותף בנתוני ההשוואה ובניתוח. פרופ' דן וייס, ראש מכון קסירר, הדגיש כי "מכון קסירר רואה כבוד בשיתוף הפעולה עם מרסר ואיגוד CFA בהשוואת מערכות פנסיה בין 43 מדינות. הציון העולה של מערכת הפנסיה בישראל משקף מגמת שיפור משמעותית. כדי להמשיך לשפר את המערכת ישראל תצטרך להתמודד עם הגדלת פנסיות לעובדים העניים ביותר כדי להגיע לדרוג של המדינות המובילות בעולם. כמו כן, דרושים כלי נהול סיכונים מתקדמים כדי להתמודד עם השקעות אלטרנטיביות".

עוזי יצחק, CFA, חבר הדירקטוריון של איגוד האנליסטים בישראל, אמר: "מרגש מאוד לראות את ישראל מדורגת כה גבוה במדד. עם זאת, אנו סבורים שסביבת האינפלציה ושערי הריבית הנוכחיים מציבים אתגרים משמעותיים ליכולתן של קרנות הפנסיה לספק פנסיות הולמות בעתיד. לפיכך על קרנות הפנסיה להקצות חלק הולך וגדל מנכסיהן לנכסי צמיחה גלובליים ועל ידי כך להפחית את הסיכון שבהעדפת השקעות מקומיות, להגדיל רווחים פוטנציאליים ולצמצם סיכונים באמצעות תיק השקעות מגוון יותר".

על פי הניתוח של מדד הפנסיה פערי הפנסיה בין גברים לנשים אינם נובעים מגורם יחיד, ועם זאת ברור כי הפער קיים בכל האזורים בעולם. הסוגיות הקשורות לתעסוקה מהוות גורם מרכזי וידוע: יותר נשים עובדות במשרה חלקית, רבות נעדרות משוק העבודה לתקופות ממושכות בשל אחריות משפחתית, ובכל מקרה שכרן נמוך יותר בממוצע. אך המחקר מצא שגם פגמים במבנה הפנסיה מחמירים את המצב. אלה כוללים היעדר חובה לצבור זכויות פנסיוניות בעת חופשת לידה, היעדר צבירת זכויות במהלך הטיפול בילדים קטנים או בהורים מבוגרים, והעובדה שפנסיה אינה צמודה למדד לאורך זמן - דבר שפוגע יותר בנשים מכיוון שתוחלת החיים שלהן גבוהה יותר.

ישראל זכתה בציון כולל של 77.1, ודורגה במקום הרביעי במדד. המדד מסתמך על ממוצע משוקלל של שלושה תת-מדדים - הלימות, קיימות והגינות, וישראל הציגה תוצאות חיוביות בכולם. הציון של המדינה בתת-מדד של הלימות היה 73.6, בשל רמה גבוהה יחסית של זכויות פנסיוניות בכל רמות ההכנסה ופנסיית מינימום. בתת-מדד קיימות קיבלה ישראל את הציון 76, בזכות רמת השתתפות גבוהה בשוק העבודה, כאשר � מהאוכלוסייה העובדת מפרישים לתוכנית פנסיה. הציון הגבוה ביותר, 83,9, הוענק לישראל בתת-מדד ההגינות, בזכות החוסן המבני שיצר הרגולטור במערכת הפנסיונית.

תוצאות בעולם
איסלנד הציגה את ערך המדד הגבוה ביותר (84.2), ומיד אחריה דורגה הולנד (83.5). ערך המדד של תאילנד (40.6) היה הנמוך ביותר. בתתי-המדדים זכתה איסלנד בציון הגבוה ביותר על הלימות (82.7) וקיימות (84.6), ופינלנד דורגה ראשונה בהגינות (93.1). המערכות שדורגו אחרונות בתתי-המדדים היו הודו בהלימות (33.5), איטליה בקיימות (21.3), והפיליפינים בהגינות (35.0). בהשוואה למדד של 2020 הציגו סין ואנגליה את השיפור הגדול ביותר - בעקבות רפורמות משמעותיות ששיפרו את הגמלה לאנשים פרטיים וכן את הרגולציה על הפנסיה.