מחקר חדש של מכון המחקר הכלכלי-חברתי, מוסד שורש, מגלה כי ההנאה מאריכות ימים בישראל אינה מחולקת באופן שוויוני. בעוד גברים יהודים משכילים נהנים משנים נוספות של תעסוקה והכנסה, נשים, ערבים ובעלי השכלה נמוכה מזדקנים אל תוך חוסר ביטחון כלכלי. הפערים בגיל השלישי אינם נעלמים עם השנים – הם מחריפים, ומשקפים מסלול חיים שלם של אי־שוויון שנצבר ומתגלה במלוא עוצמתו דווקא בזמן שבו אנשים אמורים ליהנות משקט וביטחון. המחקר, שנערך על ידי סגן נשיא מוסד שורש, פרופ' איל קמחי, והחוקר תומר זידנר, מבוסס על ניתוח נתוני הלמ"ס וה־OECD. 

חיים יותר – לא בהכרח טוב יותר

לפי המחקר, , תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בין מדינות ה־OECD - 85.7 שנים לנשים ו־81.7 שנים לגברים. אבל דווקא משום שהחיים מתארכים, הולך ומתחדד האתגר הכלכלי: ישראלים חיים יותר שנים אחרי גיל הפרישה, אך רבים מהם אינם מצליחים להבטיח רמת חיים מספקת לאורך שנים אלו. הארכת החיים מגבירה את התלות בפנסיות, בחסכונות ובתעסוקה – ומי שלא מגיע לגיל 65 עם תשתית כלכלית איתנה, מתקשה לעמוד בעלויות החיים הגבוהות בגיל מבוגר

כמו כן, המחקר  מוצא ששיעורי התעסוקה של בני 65+ בישראל עלו בעשור האחרון באופן מרשים (בקרב גברים מכ- 15% לכ- 30% ובקרב נשים מכ- 5% לכ-15%), אף יותר מהגידול המקביל במדינות ה־OECD. אולם, העלייה מסתירה את הפערים. 

כיום, 35% מהגברים היהודים מעל גיל 65 מועסקים. אולם בקרב נשים ובאוכלוסייה הערבית המצב שונה. שיעור התעסוקה של גברים ערבים בגיל זה אינו עולה על 20%, כשאצל נשים יהודיות בגיל זה, שיעור התעסוקה דומה. 

פערי השכלה הופכים למנוע מרכזי של אי־שוויון בגיל השלישי

המחקר חושף פער גדול בין בעלי השכלה גבוהה לנמוכה: גברים בעלי 13 שנות לימוד ומעלה מגיעים לשיעורי תעסוקה של יותר מ־40% בגיל 65+, בעוד שבעלי השכלה יסודית נותרים עם לא יותר מ-20%. פערים דומים קיימים בקרב הנשים. בכך, קובע המחקר, כי הפערים אינם נוצרים בגיל הזקנה – הם משקפים מסלול חיים שלם.

פרופסור אייל קמחי: "הממצאים מצביעים בבירור על שתי קבוצות שנכנסות לגיל השלישי בעמדת נחיתות: נשים יחידניות וערבים. אלה לא פערים שנולדים בגיל 65 – אלה פערים שהולכים ומצטברים לאורך החיים. כדי לצמצם אותם לא מספיק לדבר על גיל פרישה – צריך לחזק השכלה, תעסוקה וחיסכון פנסיוני כבר בשלבים מוקדמים הרבה יותר. אם לא נפעל היום, הפערים בגיל השלישי רק ילכו ויגדלו בדור הבא."

עוד ב-

מחקר חדש חושף: כך פרסום ציוני המיצ"ב השפיע על מערכת החינוך

לכתבה המלאה