בשלוש השנים האחרונות, חל שינוי דרמטי בהרגלי החיסכון של הישראלים. מדד S&P 500, שבעבר היה נחלתם של מביני עניין בלבד, הפך למוקד משיכה עצום עבור משקיעים מכל שכבות האוכלוסייה. מ-1% בלבד מסך ההשקעות לטווח ארוך ב-2021, זינק חלקו של המדד ל-8% בשנת 2024, עם השקעות המסתכמות ב-134 מיליארד שקל בקרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות.

על פי הפרסום בגלובס, הסיבות לזינוק זה מגוונות. המהפכה המשפטית והמלחמה בישראל דחפו משקיעים לחפש אפיקי השקעה בטוחים יותר מחוץ לגבולות המדינה. במקביל, הביצועים המרשימים של המדד, עם תשואה של יותר מ-22% ב-2024 ושבירת שיאים חדשים 43 פעמים השנה, משכו אליו עוד ועוד משקיעים. התנופה הזו קיבלה חיזוק נוסף מהתפתחויות בתחום הבינה המלאכותית, שהזניקו את מניות הטכנולוגיה המובילות במדד.

למרות ההצלחה, מומחים מזהירים מפני הסיכונים הכרוכים בריכוז השקעות במדד אחד. הם מדגישים את החשיבות של פיזור השקעות ומזכירים כי גם ה-S&P 500 חווה תקופות של ירידות חדות. בנוסף, קיים חשש לגבי ההשלכות על המשק הישראלי, כאשר כספי חיסכון רבים מופנים לחו"ל במקום להיות מושקעים בכלכלה המקומית.

הרגולטורים והמוסדיים בישראל מתמודדים עם אתגר חדש זה. מצד אחד, הם מכירים בזכותם של המשקיעים לבחור את אפיקי ההשקעה שלהם, ומצד שני, הם מודאגים מההשלכות ארוכות הטווח על המשק. נראה כי הדיון סביב האיזון הנכון בין השקעות מקומיות לבינלאומיות יעסיק את קובעי המדיניות בשנים הקרובות.

עוד ב-

המהלך של משרד האוצר: ינסה להשתלט על כספי הפנסיה?

לכתבה המלאה

בעוד שהמגמה הנוכחית מצביעה על המשך הגידול בהשקעות ב-S&P 500, השאלה המרכזית נותרת: האם זוהי מהפכה של ממש בתרבות ההשקעות הישראלית, או שמא מדובר בטרנד חולף שיתפוגג עם שינוי בתנאי השוק? התשובה לשאלה זו תעצב את עתיד החיסכון הפנסיוני והפיננסי בישראל לשנים רבות קדימה.