מה מצבם של היזמים בשוק ההתחדשות העירונית? בפורום Duns 100 השנתי של בכירי ענף ההתחדשות העירונית, נחשפו הבוקר החסמים הבולטים בשטח. ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, סיפר כי "הבעיה עיקרית היא בעלי הדירות – אנשים שבמשך 9 שנים לא מצליחים להחליט מה הצבע של הידית באינטרקום".

בפורום נחשף כי אחת מתוך שלוש חברות בסיכון. בנוסף, 89% מהיזמים שהשתתפו בסקר קבעו כי חייבים חסמי כניסה לענף. בפורום דנו הבכירים בנושאים הבוערים שעל סדר היום המקצועי בהם הצורך הדחוף במיגון האוכלוסייה ובפתרון מצוקת הדיור, מה מצפה לשוק ההתחדשות העירונית בשנת 2026, רמת הסיכון המאפיינת את הענף, המחסור בעובדים ועוד.

במסגרת הפורום עלתה השאלה האם קביעת חסמי כניסה תוכל לייצב את הענף או שתוביל דווקא להאטה במימוש התחדשות עירונית, במיוחד לנוכח הנתון לפיו אחת מכל שלוש חברות בענף מוגדרת כבעלת סיכון גבוה. כאמור, 89% מהיזמים סבורים כי יש לקבוע חסמי כניסה ברורים - נתון חד שמלמד על צורך עמוק בהסדרה, העלאת רף מקצועי והתמודדות עם ריבוי שחקנים שאינם עומדים באמות המידה הנדרשות בענף מורכב ורגיש.

עו״ד שילה זברו וייס, מנהלת בכירה ב-Duns 100 דירוגים ואסטרטגיה: "אחרי תקופה של קיפאון, נדמה ששוק הנדל״ן מתקרב לנקודת מפנה. האתגר המרכזי כיום הוא לא רק לחזור לקצב בנייה גבוה, אלא לייצר ודאות אמיתית ולתת מענה למחסור החמור בדיור במרכזי הערים - מתוך ראייה של חיזוק השקעות והשגת צמיחה אמיתית. בטווח הבינוני, אם אכן תתרחש הפחתת ריבית משמעותית והתחושה של יציבות תתחזק עכשיו כשהמלחמה מאחורינו - צפויה חזרה לעלייה מתונה יותר במחירים, בעיקר במרכזי הביקוש ובאזורים שבהם קצב הבנייה החדשה מוגבל".

רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים: "האוכלוסייה בגבעתיים מתפתחת, מגיעה לעיר אוכלוסייה הייטקיסטית צעירה, עם יכולת כלכלית, שרוכשת דירות עוד בשלב התכנון. אנחנו נמצאים בעיצומן של כמה תוכניות גדולות. בעשור האחרון עשינו מהלכים כואבים, ארוכים ומאתגרים, שחייבו אותנו להקפיא אזורים שלמים. גבעתיים בנתה תוכנית שמצד אחד היא עוצמתית מאוד, עם מתחמים גדולים, צפיפויות גבוהות ועלייה לגובה, ומצד שני שילבנו בה תוכנית לפי סעיף 23 כחלופה לתמ"א. יש גם אזורים שבהם איננו מוכנים לעלות לגובה כדי שלא לפגוע במרקם העיר. בסוף יש כאן כעשרים אחוז תושבים ותיקים שחוששים מהתהליכים האלה.

"בעיה נוספת היא בעלי הדירות. יש אנשים שכבר תשע שנים לא מצליחים להחליט מה הצבע של הידית באינטרקום, ובמצב כזה כל התקדמות נעצרת. וגם בתוך העירייה - אני לא רוצה לדבר על העובדים מבחינת איכות ותפוקה, אבל צריך להיות ריאליים, אי אפשר לצפות מאנשים שמרוויחים 8,000 שקל לייצר תפוקה של עיר כמו תל אביב או ירושלים, שבהן כולם מרוויחים יותר, כולל ראש העיר.

"בסוף, סליחה שאני אומר את זה - התפקיד הראשון שלנו הוא לדאוג לתכנון של העיר גבעתיים. מי שחושש למיגון בדירה הנוכחית שלו תמיד יכול לחזק אותה בעצמו. שואלים אותי אם חיי אדם לא חשובים – בטח שהם חשובים. אז קדימה, לחתום ולהתקדם. התחדשות עירונית היא אינטרס לאומי".

נחמה בוגין, יו״ר לשכת שמאי המקרקעין: "הלשכה הרימה את הכפפה שהייתה נחוצה. לפני חודשים ספורים השקנו אומדן עלויות בנייה שמבוסס על נתוני אמת מתוך מאות רבות של פרויקטים. הניתוח שלנו אינו נשען רק על מכרזים או הסכמים, כי כולנו יודעים שתוך כדי תנועה יש שינויים, אלא על דוחות הליווי השוטפים.

עוד ב-

דודי אמסלם ממליץ לכם: "לכו לקנות דירות"

לכתבה המלאה

"הצורך נולד דווקא מיושבי ראש ועדות התכנון, מפני שכולנו רואים שאחד הנושאים המרכזיים שבהם יש פערים בין שמאי הפרויקט, שמגיע עם תקן 21 לוועדה לבין שמאי הוועדה, הוא עלויות הבנייה. היה צורך בגורם אובייקטיבי, בלתי מוטה, שישים מספרים אמיתיים על השולחן. ברגע שזה קורה, ניתן לצמצם פערים. ואם מדברים על הסרת חסמים, זה אחד החסמים הגדולים. תקן 21 צריך להוביל לפרויקט כלכלי. אי אפשר לקבור פרויקטים בגלל חוסר כלכליות".