כשהבניין שבו מתגוררת רננה ירדני ברמת גן נפגע מטיל איראני, היא הבינה שהנזק הפיזי הוא רק חלק מהקושי שילווה אותה בתקופה הקרובה. "ברגע שהבניין נפגע, זה לא רק קירות שנסדקו או חלונות שנשברו", היא מסבירה, "הפגיעה משבשת את התשתיות, השירותים, ואת הקשרים החברתיים שנוצרו במשך שנים בין הדיירים".

כבר שנים שירדני, אדריכלית במקצועה, עוסקת בנדל"ן. ירדני היא משנה למנכ"ל, אחראי על פיתוח עסקי ותכנון בקבוצת ELG נדל"ן. מבחינתה, שיקום מבנה אחרי פגיעה ביטחונית הוא תהליך מורכב הרבה יותר מהתיקון הפיזי – מדובר בשיקום של המרחב העירוני כולו ושל חיי הקהילה שבתוכו.

כשמדברים על מגדלים לעומת בניינים נמוכים או בתים פרטיים, ירדני מצביעה על הבדלים משמעותיים. "מגדלים זה מערכות מורכבות שכוללות מעליות, מערכות מים וחשמל, חדרי שירות ופתרונות מיגון. כל פגיעה פוגעת במערכת גדולה שדורשת שיקום רחב היקף, וגם מבחינת הלוגיסטיקה – מאות משפחות שחיות יחד באותו מבנה הן אתגר שונה לחלוטין מניהול שיקום של בניין נמוך", היא מסבירה. ההבדל הוא לא רק בגובה ובחומר, אלא בשכבות של מערכות ובממד האנושי של המגורים".

מה קורה עם מפונים שנודדים לדירות רחוקות?
"כשאנשים מפוזרים לדירות חלופיות מרוחקות, זה לא רק עניין טכני – נוצרות בעיות חברתיות ונפשיות, משפחות מתמודדות עם בדידות, והקהילה מתפרקת. חשוב לחשוב על שיקום שמתייחס לא רק למבנים אלא גם לאנשים שחיים בהם".

הבית נפגע, אבל זאת רק ההתחלה. רננה ירדני (ניר סלקמן)

תוכניות ההתחדשות העירונית שהיו בתוקף טרום המלחמה מתאימות למצבי חירום?
"הן מאוד ארוכות טווח ומסובכות, מתמקדות בהיבטים משפטיים וכלכליים, אבל כשצריך שיקום דחוף, דרושה גמישות וזריזות. חייב להיות מנגנון שונה, שיוכל לתת מענה מהיר ורב מערכתי".

אחת הסוגיות המרכזיות בישראל היא סוגיית הקרקעות.
"בישראל, הקרקע היא נכס נדל"ני יקר ומוגבל, ולעיתים קשה מאוד למצוא פתרונות מיידיים במצבי חירום. צריך מנגנונים ציבוריים שיאפשרו גישה מהירה וגמישה לקרקעות, במיוחד כשמדובר במגורים זמניים או בשיקום דחוף".

מעבר לאתגרים הטכניים, ירדני מדברת על חשיבות שיתוף הקהילה בתהליך השיקום. "כשלא משתפים את התושבים בהחלטות, נוצרת תחושת ניכור, והם מאבדים את האמון. שיקום מוצלח הוא שיקום שמחזק את הקהילה, לא רק את המבנה".

בעולם קיימים מודלים מתקדמים של שיקום עירוני שמתמודדים עם אסונות טבע, כמו רעידות אדמה ביפן, או עם איומי טרור באירופה. בערים אלו משלבים תכנון עירוני עם מערכות מיגון ותגובה מהירה, ויוצרים סביבות מגורים גמישות ועמידות יותר. ביפן, לאחר רעידת האדמה הקשה ב-2011, נעשה שימוש במבנים מודולריים וגמישים שאפשרו שיקום מהיר של שכונות שלמות, תוך שילוב של חללים בטוחים ומערכות חירום מתקדמות. באחת הערים שילבו טכנולוגיות בנייה שמותאמות לפגיעה עתידית, כמו חלונות מיוחדים שמונעים פיצוץ זכוכית ותשתיות תת-קרקעיות מגוננות. מודל זה מדגיש כיצד תכנון חכם יכול להפחית נזקים עתידיים ולזרז את החזרה לשגרה.

"תכנון מתקדם". לונדון (יקיפדיה)

באירופה, למשל, ערים כמו בריסל ולונדון מיישמות תכניות עירוניות הכוללות "רשתות ביטחון" אורבניות – חללים ציבוריים שמכפילים תפקידם כמרחבים חברתיים וכמסתורי חירום בעת הצורך. הן משלבות מערכות אבטחה עירוניות עם תכנון המרחב הציבורי כך שיהיה גם נגיש וגם בטוח, תוך שימת דגש על שיתוף התושבים.

עוד ב-

"3 חדרים, ללא חניה, 18 אלף שקל": דמי השכירות המופרזים שדורשים ממפונים

לכתבה המלאה

לדבריה, הפערים בין המרכז לפריפריה מתחדדים בעידן חירום. "בפריפריה, התשתיות פחות מפותחות והיכולת להיערך לשיקום פחותה, לכן יש צורך בהשקעה ממוקדת בפיתוח מערכות תמיכה, הכשרת צוותים ושיפור התשתיות. צריך לחשוב על פתרונות מיגון שמשולבים בעיצוב העיר, ליצור חללים בטוחים ונגישים, כך שהעיר תהיה מוכנה להתמודד עם איומים בלי לפגוע באיכות החיים".