אי אפשר להתכחש לעובדה שבמשך שנים רבות אולצנו להשלים את המשפט "אל תפריע לי באמצע ה..." במילה "ספרינג".

המטבע הזה, זכיר ונפוץ ככל שיהיה, שייך לעולם הישן של פרסומות שאונסות אותנו לזכור את המותג בזכות חרוז או סלוגן. לזכותו של ספרינג ייאמר שהססמא הזו התחילה בתקופה שכן היה רלוונטי לייצר כאלו ססמאות. מאידך, היא מיצתה את עצמה במיוחד לאור העובדה שקיימים משקאות דומים בין אם מדובר בנקטר או משק"ל או תה קר - בסביבה. רובם ככולם צוננים ומתוקים וכאמור, טבולים במים מכל עבר להמחשת הקרירות והרעננות.

ספרינג מביא חידוש קטן אך גדול בפרסומת החדשה שלו. הוא מוציא את ספרינג מהבנאליה השטוחה והמובנת מאליה של 'רעננות אקזוטית'. עד כה, שלוק של ספרינג היה מטיס אותנו הלוך חזור לחוף אקזוטי בלי לפסוח על פוזה נדושה של חופשה. גם הפעם יש לגימה שבזכותה אנו מגיחים לחופי תאילנד אבל בתאילנד מחכה לנו עולם ומלואו, לרבות שברון לב ועוד הרפתקאות שתופסות אותנו לא מוכנים. המעבר הוא מאווירה לנרטיב וכשיש נרטיב בידי המותג – הוא ברור יותר לצרכן והצרכן מבין מדוע עליו לבחור בו.

בסרטון האחרון ספרינג לא רק לוקח אותנו למזרח. ספרינג אחראי גם על כל מה שקורה לנו שם, ומה שקורה לנו בתאילנד זה להיות במוקד ההתרחשויות של מי שממש קורים לו הדברים האמיתיים של החיים, לא כולם צפויים והוא אינו צופה בהם מהצד. במלים אחרות - לגימה של ספרינג היא לא רק טעימה ומתוקה אלא יותר מזה. ספרינג מסמל התמסרות טוטאלית לחוויה עד כדי אבדן רגעי של מושכות הרסן בהן רובנו אוחזים בשליטה נואשת.

 

הגיבורה, לוגמת הספרינג, מוברגת חזק בסביבה אורבאנית עסקית, חנוטה בבגדי עבודה ותסרוקת מוקפדת. חם לה אבל היא צריכה לחזור לעבודה והיא כל אחד מאיתנו. הלגימה לא סתם מטיסה אותה "לרגע" לחופי תאילנד. בתאילנד היא משתתפת במסיבת חוף עם נרות מתעופפים, פוגשת בה בחור בו היא מתאהבת ומפתחת איתו קשר, נפרדת ממנו בערב גשום על אותה שפת ים בבכי מר, מתאוששת ומוצאת עבודה בפריקת או אריזת ארגזי אננס, הופכת להיות חלק מהמקום על פי תסרוקת הראסטות, מתאוששת מהמשבר עם חבורת בנות ברחצה לילית, מתמזגת עם המקומיים ומתחבבת על הפעוטות שחיים בכפר.

הלגימה השניה (ספרינג כמובן) מחזירה אותה לרחוב לאותו רגע אורבאני שמאותת לה שצריך לחזור לעבודה. ספרינג לא רק הירווה אותה או נתן לה חיוניות ורעננות. הוא אותת לה שאפשר לגמרי אחרת, ושהאלטרנטיבה הזו ממתינה לה תמיד מעבר לפינה ובכך, אולי, עשה לה את היום או רק את הרגע.

הפנטזיה של ספרינג נוגעת לא רק בחופש, נופש, ביקיני, אווירה וחיצוניות כמו, אולי, סרטוני ספרינג הישנים. האסקפיזם נוגע במשאלה קולקטיבית להישלף מתוך החיים המפוייחים לא סתם לחוף אסייאתי נידח אלא לחיים אחרים או אולי פרק אחר ושונה בחיים שלנו. השאיפה הלא מרפה להיות במקום אחר איננה גיאוגרפית. היא נפשית והיא מפציעה אל מול גירוי קטן שיכול להיות צבע או טעם או ריח ובלבד שהם חודרים לחיינו באופן פתאומי כשאנחנו בהיפך הגמור - בפקק תנועה, בחדר ישיבות, מול מסך מחשב באישון לילה, חרדים להצלחה ויראים את הרגע הבא.

קחו לכם רגע של ספרינג זו פילוסופיה שהולבשה על משקה עם הצדקה נאותה הנעוצה בעושר הפירות האקזוטיים שמרכיבים את טעמיו. המסע שאנחנו צריכים בלאו הכי לצאת אליו בין אם הוא אמיתי או מדומיין הוא מסע שאפשר להשיג במציאות באמצעות כרטיס טיסה, באמצעות צפייה בסרט או, וזו הגדולה של המותג ספרינג, דרך לגימה קטנה של משקה שיודע איפה אתה נמצא, מנטאלית, ומפרגן לך לזוז משם להשתלשלות אחרת גם אם בדרך ישבר לך הלב.

המותג ספרינג מדבר על שאיפה מתמדת לאלטרנטיבה לחיינו המתוחים, אותה יכול ספרינג לפתח עוד ועוד לא רק כי יש הרבה חופים, אלא כי יש הרבה צורות לספר את אותו סיפור.