דעות

הטבע מציג את החשבון: מי ישלם על הנזקים האקולוגיים?

הון פרטי של טריליונים ממשיך לזרום להרס מערכות אקולוגיות, בעוד שההשקעות בשיקום זניחות. המחיר כבר מופיע בפרמיות הביטוח, בפנסיות ובמחירי המזון

יאיר אבידן | 29/10/2025 15:53

הטבע מציג לנו חשבון והחיוב מופיע כבר עכשיו. מערכות אקולוגיות אינן מותרות ירוקות, הן הבסיס שעליו מושתתת כל כלכלה מודרנית. מים נקיים, ביטחון מזון, הגנה מפני הצפות ויכולת ספיגת פחמן הם שירותים חיוניים שהטבע מעניק – כשהם נשחקים, המשק כולו נכנס לגירעון. התוצאה ברורה: עלויות ייצור גבוהות יותר, פגיעה בפריון, יוקר המחייה זינק, פנסיות בסיכון ופרמיות ביטוח מתייקרות.

דו"ח של הפורום הכלכלי העולמי ומקינזי שפורסם השנה, חשף כי במהלך 2022 הושקעו כמעט שבעה טריליון דולר לפעילויות מזיקות לטבע – דוגמת בירוא יערות, כרייה מזהמת, זיהום מים וניצול יתר של קרקע. זהו סכום הגבוה פי שלושים מההשקעות בשימור הטבע. מנגד, בהתאם לממצאי המחקר, כלכלה חיובית לטבע יכולה להניב עד עשרה טריליון דולר בשנה ב-2030. השורה התחתונה היא אחת: לצד הפסד עצום, יש כאן גם פוטנציאל עסקי חסר תקדים.

דו"ח אוניברסיטת קיימברידג' לשנת 2025 מוסיף רובד פיננסי חד. ב-2023 הוזרמו כחמישה טריליון דולר הון פרטי המהווים כ-5 אחוז מהתמ"ג העולמי לפעילויות הפוגעות בטבע – זאת לעומת 35 סכום של מיליארד דולר בלבד להשקעות משקמות. היחס הוא מאה וארבעים לאחד. כן, כל דולר שמושקע בשיקום מלווה במאות דולרים שמוזרמים להרס. מערכת ההון כולה נעה בכיוון שמחליש את היציבות הכלכלית העתידית. קיימים אמנם פערים בין ממצאי הדו"חות, אך המכנה המשותף ברור. היקף ההשקעות המזיקות לטבע גבוה לאין שיעור לעומת ההשקעות בשימור, שיקום ובניית כלכלה חיובית לטבע.

ברחבי העולם כבר מתחילים להפנים זאת. כך למשל, BNP Paribas (מהבנקים הגדולים באירופה ובעולם, עם נכסים מנוהלים בהיקף של כ-2.7 טריליון אירו) הפסיק את המימון לשרשראות אספקה הקשורות לבירוא יערות בברזיל. Rabobank (בנק הולנדי מהגדולים ביבשת, שנוסד במקור כקואופרטיב חקלאי) מי שנחשב לאחד המוסדות הפיננסיים המשפיעים ביותר בתחום האגרי-פוד (Agrifood) והבנקאות הקואופרטיבית, ומשרת מיליוני לקוחות ברחבי העולם – בדגש על חקלאות בת קיימא וחדשנות מזון – קבע כי לא יעמיד אשראי לפרויקטים בתחומי שמורות טבע ואתרי מורשת.

פה זה ממש לא נגמר: חברת הביטוח Chubb, מציעה פרמיות מופחתות לחקלאים שמיישמים שיטות משקמות קרקע. חשוב להדגיש: לא מדובר בפילנתרופיה, כי אם בניהול סיכונים פיננסי. מי שמממן הרס טבעי, מממן למעשה גם הפסדים עתידיים.

גם בישראל התמונה חדה. סערות והצפות בחורף 2020 גרמו לנזקים שהוערכו במאות מיליוני שקלים לרכוש ציבורי ופרטי, והובילו לאלפי תביעות ביטוח שהוגשו בעקבותיהן. ענף החקלאות נפגע קשות, כשלפי קנט (הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות), חלה עלייה של כ-45% בגובה נזקי מזג האוויר לחקלאים בחמש השנים האחרונות, ובשנת 2020 הוכפל מספר הדיווחים לעומת השנה שקדמה לה.

לכך מצטרפות גם עלויות ביטוח חקלאי שהאמירו, ובמקרים רבים אף נדרשה התערבות ממשלתית באמצעות סבסוד פיצויים. המגמות הללו משפיעות ישירות על יוקר המחיה בישראל – החל ממחירי הירקות והפירות על המדף ועד לעלות הביטוחים שמשקי הבית משלמים.

גם משק המים בישראל חשוף. כבר עתה נדרשות השקעות עתק בטיפול בזיהום נחלים ובהקמת מתקני התפלה, שנועדו לפצות על ירידת מפלסים ושחיקת איכות מקורות המים. עלויות אלו מגולגלות בסופו של דבר גם לתעריפי המים שמשקי הבית משלמים.

המשמעות ברורה: סיכוני טבע אינם רק בעיה אקולוגית אלא גם סיכון מאקרו כלכלי. פגיעה במערכות אקולוגיות מתורגמת לעלייה במחירים, לאינפלציה, להפסדי תוצר ולירידה בפריון. בישראל, שבה חלק ניכר מהתשתיות והחקלאות חשופים לשיטפונות, בצורות וגלי חום, מדובר גם בסיכון לחוסן הלאומי.

לצד הסיכון, יש גם הזדמנות. מעבר לכלכלה חיובית לטבע פירושו השקעות בפתרונות מבוססי טבע, בטכנולוגיות חקלאיות מתקדמות ובתשתיות ירוקות. ישראל יכולה להפוך למוקד חדשנות עולמי בתחום של פיתוח מערכות חקלאות חכמות שמבוססות על חיסכון במים, טכנולוגיות להתפלה ירוקה, ושיקום נחלים שמייצר ערך נדל"ני ותיירותי. בדיוק כפי שבנתה יתרון תחרותי בסייבר ובאנרגיה מתחדשת, יכולה ישראל להוביל גם בתחום זה ככל ותאמץ מסגרות מימון ותמריצים מתאימים.

השקעה בטבע איננה רק מניעת הפסד, אלא יצירת ערך. קרנות הון סיכון מחפשות מיזמים בתחום "הטבע החכם" כדוגמת חיישנים לניהול מים, פלטפורמות לניטור קרקעות ושירותי אקולוגיה דיגיטליים. השקעות מסוג זה מושכות הון זר, מייצרות מקומות עבודה ומייצבות את הכלכלה. לישראל, עם הידע הטכנולוגי והיזמי שלה, יש פוטנציאל למצב את עצמה כמעצמה בתחום, אם רק תדע לכוון את ההון למקומות הנכונים.

אז מה צריך לקרות בהיבט הפרקטי? הבנקים והמשקיעים המוסדיים נכון שיתחילו במיפוי חשיפות לטבע, ובהצבת מגבלות מימון לפרויקטים שפוגעים בשטחים פתוחים ובנחלים; חברות ביטוח נכון שיתגמלו מבוטחים שמשקיעים בגגות ירוקים ובמערכות ניקוז עמידות; הממשלה נכון שתקים ותקדם קרן משותפת עם המגזר הפיננסי וקרנות פילנתרופיות, שתשקיע בשיקום מערכות טבע ובחקלאות בת קיימא.

האחריות אינה ניתנת לדחייה. אם הממשלה והרגולטורים, משרד האוצר, הפיקוח על הבנקים, רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון לא יטמיעו חובת גילוי סיכוני טבע בדוחות כספיים בהקדם – המערכת הפיננסית תישאר חשופה והחוסכים ישלמו את המחיר. אם הבנקים וחברות הביטוח לא ישלבו שיקולי טבע באשראי ובפוליסות כבר במהלך השנים הקרובות, ההפסד לא יישאר על הנייר. הוא יופיע בפנסיות, במחירי הסופר ובחשבונות הביטוח של כל משפחה בישראל.

הטבע איננו סעיף שולי, הוא המאזן הכלכלי עצמו. להפנות את ההון לכיוון הנכון פירושו לבנות כלכלה יציבה, עמידה וחיובית לטבע כאן ועכשיו. החשבון כבר פה, והוא מתגלגל ישירות לכיס של כל אחד מאיתנו. זה הזמן למעשים – ויפה שעה אחת קודם.