בארץ

גלעד שרון: "הבעיה באוסלו הייתה הוצאת ביטחונה של ישראל מידיה"

בנו של ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, שניצב בחוד החנית נגד הסכמי אוסלו בריאיון ל-ice כי: "אנשי המנגנונים החמושים של הרשות הפלשתינית לא רק שלא מנעו טרור, אלא ביצעו בעצמם פיגועים קשים והפכו למחוללי הטרור העיקריים". על השיקולים הביטחוניים: "צה"ל לא האמין מספיק בעצמו" | 30 שנה להסכם אוסלו - פרויקט מיוחד

דוד זולדן | 
גלעד שרון (צילום פלאש 90/ יוסי אלוני)
30 שנה עברו מאז קיץ 1993 עם חתימת הסכם אוסלו. בסדרת כתבות וראיונות ננתח את ההסכם על רקע משמעותו לימינו, הכלכליות והפוליטיות, והאם ואיך שינה את פני המציאות הישראלית.
שלושה עשורים אחרי חתימת הסכמי אוסלו אומר גלעד שרון בראיון ל-ice דברים שראה ושמע מאביו אריאל שרון, ראש הממשלה המנוח שהביע עמדה נחרצת נגד ההסכם. בתקופת ממשלת רבין התבטא שרון בחריפות נגד תהליך אוסלו, בו ראה סכנה חמורה לביטחון המדינה, ואף אמר כי במדינה אחרת היו מעמידים לדין את רבין ופרס בשל ההסכם. האם כך חשב שרון גם בערוב ימיו?
30 שנה לאוסלו | פרוייקט מיוחד
אביך ניצב בחוד החנית נגד הסכמי אוסלו. האם הוא נחרד כאשר הבין שההסכם איים להחריב את מפעל חייו ביהודה ושומרון?
"אריאל שרון לא חשב שמפעל ההתיישבות המפואר שהקים ביהודה ושומרון עמד בסכנה. הישובים הוקמו על פי תכנית סדורה שעיקריה הם חיזוק ירושלים באמצעות יישובי לוויין סביבה, יישובי הכוכבים לאורך קו התפר, ישובים על הרכסים השולטים על מישור החוף ויישובי גב ההר, חיזוק בקעת הירדן במובנה הרחב עד לכביש 80, התיישבות לאורך צירי הרוחב, והתיישבות בדרום הר חברון.
מעבר לעובדה שמדובר באדמה שהיא שלנו - ערש היוולדו של העם היהודי, אזורים אלה חיוניים לביטחון ישראל. הוא בנה ומיקם את הישובים עם מחשבה והיגיון, וידע היטב שהם חזקים ויעמדו בקשיים. הבעיה העיקרית בהסכמי אוסלו הייתה הוצאת ביטחונה של ישראל מידיה, והעברתו בקבלנות משנה למחבלים של ערפאת. כפי שהזהיר שרון, לא עבר זמן רב ואנשי המנגנונים החמושים של הרשות הפלשתינית לא רק שלא מנעו טרור, אלא ביצעו בעצמם פיגועים קשים והפכו למחוללי הטרור העיקריים".
ב-1995 הוסיף ואמר שרון, על רקע פינוי בסיסי צה"ל ביהודה ושומרון וחבל עזה: "אם חייל מרגיש שהפקודה שניתנה לו היא בניגוד למצפונו, עליו, באופן אישי, ואני מדגיש, באופן אישי, להתייצב בפני מפקדו, להסביר לו זאת ולהיות מוכן לשאת בתוצאות". האם אתה סבור כי בתרחיש של סירוב פקודה המוני ניתן היה לבלום את הסכמי אוסלו?
"אני מציע להתרחק מהשיח העוסק בסירוב פקודה. יותר ממאה שנה חיינו בארץ תלויים בכוח המגן שלנו, וכמו שדברים נראים גם בעתיד הנראה לעין, לא תהיה לנו ברירה ונאלץ לאחוז ביד אחת בחרב. סירוב פקודה של אדם יחיד בגלל בעיה מצפונית הוא עניין לא פשוט אבל זה דבר אחד. סירוב פקודה המוני זה אירוע שמסכן את עצם קיומנו כאן. הבסיס לכל צבא הוא משמעת ומילוי פקודות, ושבירת העיקרון הזה יכולה לחתור תחת יסודותיו של צה"ל ולהעמיד את קיומה של המדינה בסכנה גדולה".
בחסות הסכמי אוסלו הוקמו תשתיות טרור בגדה וברצועה שהוציאו פיגועים כמעט מדי יום שבעקבותיו יזם שרון את מבצע "חומת מגן". האם המבצע יצר תקדים במלחמה מול הטרור?
"מבצע חומת מגן עליו החליט שרון היה נקודת המפנה במלחמה בטרור הנוראי של ראשית שנות האלפיים. צה"ל של אחרי הסכמי אוסלו הפך לצבא נרפה שהתרגל לא לפעול. הערים הפלשתיניות בשטחי A הפכו לערי מקלט וחממות לטרור. די אם נזכיר את הפקרתו של מדחת יוסף בקבר יוסף בשכם, בזמן כהונתו של אהוד ברק כראש הממשלה, כשהוא מדמם למוות וכוחות צה"ל נמצאים במרחק קצר ממנו ונמנעים מלהיכנס ולחלץ אותו. זה לקח יותר משנה, עד שהצליח שרון ליצור את הקונצנזוס וההכרה בקרב הציבור בדבר נחיצות מבצע רחב היקף נגד הטרור, את ההבנה הבינלאומית שאין לנו ברירה, ואת צה"ל שלא האמין מספיק בעצמו ולא ידע שהוא מסוגל לבצע את מה שבסופו של דבר בוצע בחומת מגן".
 
מבצע "חומת מגן" היה נקודת תפנית?
"בתור קצין צעיר בן 25 מפקדה של יחידה 101,  העניק אריאל שרון לראש הממשלה דוד בן גוריון ולממשלתו, את החופש לבחור בין תגובה צבאית לתגובה מדינית לפעולות הטרור בשנות ה-50. חופש בחירה שלא היה לפני שהקים שרון את יחידה 101, בגלל חוסר היכולת של הצבא לבצע פעולות תגמול. כמעט 50 שנה מאוחר יותר, בתור ראש ממשלה, לא היה לשרון את מה שהוא כקצין צעיר העניק לדרג המדיני, והוא נאלץ לדחוק בצה"ל ולהפוך אותו מחדש לצבא נחוש, יוזם ומנצח. מבצע חומת מגן היווה את התפנית. ומאז ועד היום, לילה אחרי לילה, צה"ל מבצע מעצרים בכל מקום ביהודה ושומרון ומונע טרור".
האם לדעתך נחוץ לצאת למבצע חומת מגן 2 לאור המצב הביטחוני הקשה היום?
"התנאים שונים היום, הבעיה היא אחרת ולכן גם הפתרון אחר. לא מדובר היום על תשתית גדולה ומבוססת של מחבלים ומעבדות נפץ כמו לפני חומת מגן. היום מדובר על התארגנויות מקומיות ולכן גם המענה צריך להיות מותאם לכל אזור. במקומות בעייתיים כמו אזורי שכם וג'נין צריך לפעול באינטנסיביות ולהפעיל גם לחץ כלכלי. במקומות שקטים כדאי שתהיה רווחה כלכלית".
מה הלקח שלך מהסכמי אוסלו?
"הלקח העיקרי מהסכמי אוסלו הוא, שאסור לנו אף פעם להשאיר את ביטחוננו בידי מישהו אחר. אנחנו חייבים להשאיר תמיד את הכוח והאחריות על חיינו בידינו".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה