בארץ

יוסי אבו בוועידה הלאומית לאנרגיה: ״יש לנו מאסה של גז טבעי"

 בכנס, בהנחיית אודי סגל, דנו המשתתפים בנושאים מגוונים כגון אתגרי משק החשמל – ביטחון אנרגטי, תחרות בתחום, התשתיות ומקורות האנרגיה העתידיים ואתגרי ומשימות הממשלה החדשה לצמיחת כלכלת ישראל
מערכת ice | 
יוסי אבו בוועידת האנרגיה (צילום דרור סיתהכל)
"הוועידה הלאומית לאנרגיה 2023" של "המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה", התקיים היום (שני) במלון הילטון ועסקה בעתיד ואתגרי משק האנרגיה.
את הכנס פתח יוסי רוזן, יו"ר המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה: "כולנו רוצים להפחית אתהזיהום בכבישים ולעבור לרכב דל פליטות, אבל בישראל אין די חשמל זמין להפיכת כל הרכבים לחשמליים ב-2030. לכן הכוונה להיפטר מבתי הזיקוק עלולה להוביל לסכנה כלכלית וביטחון אנרגטי לישראל כל עוד אין חלופה לכך. גם ייצור כל החשמל בישראל מאנרגיות מתחדשות הוא לא ריאלי ואנו זקוקים לתחנות כוח נוספות, וטוב שיש לנו גז. חייבים לשמור על אספקה סדירה ואמינה של אנרגיה ולביטחון אנרגטי. שם המשחק הוא איזונים – בין העתיד לבין ההווה, ענף האנרגיה הוא ממאיצי הצמיחה בישראל הן ביצוא והן באספקה סדירה וזולה כולל שיקולים גאו פוליטיים. תעשיית האנרגיה של המחר צריכה להתבסס על התשתיות הקיימות".
ח"כ ישראל כ"ץ, שר האנרגיה והתשתיות, הציג את ההחלטות המשמעותיות שצפויות להתקבל בקרוב במשק האנרגיה בישראל: "מדינת ישראל היא ארץ זבת חלב וגז. עלינו להתמודד עם מספר סוגיות שנדרש להכריע בהן בקרוב - הגדלת ייצוא הגז הטבעי, הפיכת הנגב לאסם האנרגיה הירוקה של מדינת ישראל וחיבור מערכת החשמל הישראלית לאירופה, למצרים ולמדינות המפרץ, לאורך תוואי רכבת המסילות לשלום אזורי המתוכננת. המשרד בראשותי ימשיך לפתח את מאגרי הגז הטבעי שנמצאים בשטחנו. בחודשים האחרונים פרסמנו את ההליך התחרותי הרביעי לקבלת רישיונות לחיפושי גז טבעי במימי ישראל. מטרת ההליך הוא לקדם מציאת מאגרי גז טבעי נוספים על אלה הפעילים כיום בישראל ולאפשר את פיתוחם. לצעדים אלו משמעויות חשובות לחיזוק כלכלת ישראל ומעמדה בעולם. פיתוח מאגרי גז טבעי נוספים, יחד עם הגדלת ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות, הם הבסיס לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל ולהבטחת משק אנרגיה ישראלי אמין, נקי ובר השגה".
עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה, הדגישה את החשיבות של האיזונים בין הסביבה לחברות האנרגיה: "כולנו רוצים סביבה נקייה ובמקביל, יכולת להשתמש בחשמל. כולנו רוצים עצמאות מדינית ואוויר נקי. הדרך ליישם את זה היא באמצעות איזונים, ביחד איתכם, חברות האנרגיה בישראל. באמצעות ידיים משותפות על ההגה נצליח לייצר שיווי משקל נכון למען שמירה על המדינה היפה שלנו. ישראל יכולה להיות מובילה בעולם בתחום האנרגיה, יכולה להיות ראש החץ בתחום".
ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים התייחס לצורך לייצר יכולות אגירת אנרגיה: "מה שביקשנו בהסכם הקואליציוני שיהיה אפשר לאגור חשמל. גם מזהם פחות, גם כלכלי כי משווקים כשעולה הביקוש. אנחנו מבקשים לקדם את הפרויקט באופן כללי. על הדרך זה עוזר בשבת. ישבו חברי אופוזיציה, שהיום נלחמים על כל סעיף וכולם הצביעו בעד. פרויקט שכל העולם רוצה לקדם ובמקרה הוא יכול לעזור בשבת. אני תומך בזה".
בכנס השתתף גם יוסי אבו, מנכ״ל NewMed Energy שהוביל שיח מנהלים בינלאומי בנושא משק הגז: ״יש לנו מאסה של גז טבעי, קודם כל להבטחת הצרכים של המשק הישראלי - ומעבר לכך. אנחנו עובדים על הקמת מתקן הנזלה FLNG עצמאי, ישראלי, כחול לבן, שיאפשר לישראל להיות יצואנית של גז טבעי לאירופה ואסיה, לא רק דרך מצרים וירדן, אלא יצואנית עצמאית של LNG לאירופה ואסיה. אנחנו נמצאים במיקום פנטסטי. לשם אנחנו חותרים ולשם אנחנו נגיע. הביקוש הגלובאלי קיים".
ארז כלפון, יו"ר קצא"א, נשא דברים גם הוא בוועידה: "קצא"א היא שער האנרגיה של מדינת ישראל ולפעילותה חשיבות אסטרטגית למשק האנרגיה, לתפקודו הרציף ולביטחונה האנרגטי. פגיעה בפעילות קצא"א תוביל למשבר אנרגיה חמור ומסוכן בישראל ופגיעה אנושה בביטחון האנרגטי. מתקן קצא"א באילת הינו נכס אסטרטגי-ביטחוני שמאפשר אספקת מקורות אנרגיה רציפה בשגרה וביתר שאת בחירום - כל פגיעה בכשירות המתקן תביא לפגיעה בביטחון האנרגטי. במשך שנים קצא"א רוקמת ובונה מערכת יחסים אישית, עסקית ומקצועית עם חברות בינלאומיות, ואם תיפגע פעילות קצא"א בשל ההגבלות עליה ושינוי המדיניות הרי שמערכת היחסים עם לקוחותיה הבינלאומיים תיפגע אף היא. פגיעה כזו בהכרח תוביל לכך שבשעת חירום יהיה קשה מאוד להביא דלק למדינת ישראל, חברות בינלאומיות לא יראו בקצא"א כיעד אטרקטיבי לאחסון דלקים".
יו"ר פורום יצרני החשמל הפרטיים מגז טבעי ומימן, חכ"ל קרן ברק: "לאחר שנתיים שהממשלה הקודמת דחתה ועיכבה קבלת החלטות לגבי העתיד האנרגטי של ישראל – יש לנו היום שר מנוסה שאינו נרתע מקבלת החלטות בראייה רחבה ושיודע גם להתוות מדיניות וגם להבטיח את ביצועה. כשם שהשר כץ פיתח תשתית תחבורה לישראל, כך אני מאמינה שיפעל לתכנון ארוך טווח של משק החשמל הישראלי וימצא את האיזון המתאים בין הפיתוח של מאגרי הגז, לבין החובה הבלתי מתפשרת להבטיח בעדיפות עליונה ייצור אמין, זמין וזול של חשמל למשק הישראלי גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך".
אסף אלמגור, מנכ"ל קבוצת בז"ן: "השלכות הקורונה והמלחמה באוקראינה הובילו לשבר עולמי בשוק האנרגיה, אבל בזכות למשק האנרגיה בישראל, בישראל כמעט ולא הרגישו את המשבר האנרגטי. זה הביטחון האנרגטי שאנחנו רוצים לראות. אנחנו מכירים את החלטת הממשלה לפינוי הפעלים. אנחנו לא הבעיה – אנחנו הפתרון. הדרישות לדלקים פוסיליים יגיע לשיא שלו ב-2050 ואז יהיה ניתן לדון בזה בצורה הטובה ביותר. הכול עניין של עיתוי".
מיכל רוזנבוים, מנהלת רשות החברות הממשלתיות: "החברות הממשלתיות עוסקות בתחומים החיוניים ביותר הנוגעים לכל אספקט בחיי הציבור: ביטחון, תשתיות, תחבורה חשמל, מים, דואר ועוד. החברות מעסיקות עשרות אלפי עובדים והיקף הנכסים שלהן עולה על 230 מיליארד ש"ח. רשות החברות היא קרן ההשקעות שאחראית על החברות החשובות ביותר בישראל. כל אזרחי מדינת ישראל מושקעים בחברות הממשלתיות, ועל החברות הממשלתיות לייצר רווח שיחולק חזרה לציבור וגם לבצע את התפקיד שלהם בצורה הטובה ביותר. השנה הצלחנו להביא להכרזת שיא של כ-1.4 מיליארד שח דיבדינדבים שיחולקו לתקציב המדינה וישרתו את הציבור במדינת ישראל".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה