שרת העלייה והקליטה לשעבר, ח"כ פנינה תמנו שטה, מובילה בכנסת את קידום מעמד האישה, צמצום הפערים בכלכלה בין המגדרים והמאבק נגד אלימות נשים, וזאת מתוקף תפקידה כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי.

איזה מסר יש לך לציבור ביום הסמלי הזה? 

"המסר שלי לציבור בימים אלה הוא שאסור לנו, כחברה, לקחת את מה שיש כמובן מאליו, וכן שחברה החפצה חיים וטוב, נמדדת לא אחת ביחסה לנשים בחברה שהן האימהות, הבנות והסבתות של כולנו.

 
נכון, התברכנו להיוולד ולגדול בדור שבו לא מעט מהפכות כבר נעשו בעבר בשביל שההווה שלנו יהיה טוב יותר. נשים אמיצות לאורך ההיסטוריה לא הסכימו להיכנע לתכתיבים שרירותיים ואי שוויון, נשים שנאבקו עבור צדק וחופש בדם, יזע ולא מעט דמעות, וסללו לנו את הדרך תוך כדי ששילמו מחירים אישיים כבדים.

ועדין מה שקיים הוא אינו מובן מאליו, כי מה שכבר התרחש בעבר יכול לקרות גם בעתיד. לכן זה מצריך מאתנו כל הזמן לעמוד על המשמר בכל הנוגע לזכויות של נשים ושוויון ולהמשיך לקדם ביתר שאת את מה שדורש תיקון. עדין יש אי שוויון בכל כך הרבה תחומים החל מתעסוקה, בטחון, רווחה, חינוך ועוד ויש גם לא מעט פתרונות. זוהי חובתה של הממשלה והכנסת להוביל לפתרונות ישימים שמשנים מציאות".

האם היום הזה הוא בכלל אקטואלי וצריך לציין אותו? 

"לא רק שיש לציין את יום האישה הבינלאומי, אלא שהוא אקטואלי יותר מתמיד. מאז ועד היום, יום האישה ציין בעיקר את המאבק של נשים לשוויון, ועל אף שנעשתה כברת דרך ארוכה מהימים בהם לא יכולנו לבחור (שלא לדבר על להיבחר), עדין יש קולות הזויים של מי שחושבים שנשים לא צריכות לשרת בצה"ל, נשים תפקידן במטבח, וכאלו הרוצים לעגן בחוק הדרת נשים במרחב הציבורי ועוד רעיונות הזויים. 

עכשיו בוודאי, עם המהפכה המשפטית שהממשלה מנסה להעביר, ברור שנשים יהיו הראשונות לשלם את המחיר - כשרוצים לפגוע בעצמאות בג"ץ ושופטי עליון, שלאורך ההיסטוריה היו הם שהגנו על שוויון לנשים ופסילת אפלייתן. היסטורית מי שקידם הכי הרבה את מעמד האישה זה בית המשפט העליון ולא פוליטיקאים.

החל מבג"צ אליס מילר, שקבע כי שלילת האפשרות מנשים להתקבל לקורס טיס, אך ורק בשל היותן נשים, היא אסורה ומהווה אפליה פסולה – ובכך פתח עבור נשים לא רק את קורס הטייס אלא אין ספור תפקידים נוספים שבעבר היו סגורים בפנינו, עובר בבג"צ שדולת הנשים, שקבע כי זוהי חובת המדינה לקיים ייצוג הולם לנשים. ונמשך בעוד פסיקות חשובות רבות - כמו בג"צ שקדיאל שקבע כי על המועצות הדתיות חלה חובת שוויון בשל היותה גוף מנהלי, וכי נאסר עליה למנוע התמודדות על בסיס מין בלבד, בג"צ כפר ורדים שקבע כי החלטת מועצה מקומית לא להנגיש שירותי דת בתחומה אינה עומדת בעילת הסבירות, עילה אותה הקואליציה הנוכחית מעוניינת לבטל, וחייב הקמה של מקווה לתושבות המועצה הדתיות, וכך זה נמשך.

המלאכה שלפנינו עוד מרובה, לא רק במאבק נגד בעלי דעות חשוכות מקרב מקבלי ההחלטות המבקשים לפגוע במעמדן של נשים ולקחת אותנו אחורה עשרות שנים, אלא גם מול מציאות אי שוויונית המחייבת אותנו להמשיך ולהיאבק במקרים מסוימים על זכויות בסיסיות כמו הזכות לחיים. אני רוצה לציין בצער, שמידי שנה יותר מ-20 נשים נרצחות בישראל. כל אישה שנרצחה הייתה עולם ומלואו ורבות הותירו מאחוריהן יתומים ויתומות. לצערנו, גם עכשיו, רק בחודשיים האחרונים נרצחו בדם קר חמש נשים, רובן על ידי בני זוגם. מאות אלפים של נשים עדיין חיות בפחד תחת אלימות קשה בתוך ביתן. כל עוד תופעות כאלה קיימות אנחנו חייבות להמשיך ולהיאבק בצורה נחושה למען נשים.

גם בתחומים אחרים המצב לא מזהיר. נשים מודרות מעמדות מפתח, הממשלה הנוכחית מינתה רק מנכ"לית אחת מתוך 32 מנכ"לים. בתעסוקה נשים עדיין מרוויחות פחות, סביבת העבודה ומערכת החינוך לא מותאמות מספיק בעבור נשים ואנחנו משלמות מחיר, וכך גם הילדים. כמעט בכל תחומי החיים יש פערים, אז כל עוד הם קיימים צריך להמשיך לציין מהותית את יום האישה הבינלאומי ולהציף כאמור את האתגרים כתזכורת לפעולות הנדרשות ביתר ימות השנה.

לכן, אין כאן הדגשה של השוני אלא הדגשה על מה שצריך לתקן ועל תרומתן של נשים לחברה. מי שאינו רואה שנשים עדיין סובלות מאפליה וחוסר שוויון בעולם בכלל ובתוך כך גם בישראל – כנראה מסיט את מבטו מכך במכוון. עלינו להמשיך ולרדוף צדק עבור כל נשות ישראל, להרחיב את גבולות הסולידריות ובעיקר – לא לוותר למי שרוצה שנקפא על השמרים במקרה הטוב, ובמקרה הרע רוצה שנחזור אחורה".

נוכח מיעוט שרות בממשלה מנופחת עם חצאי שרים ועודפי לשכות - זה לא נתון מדאיג בעינייך? 

לא מדובר רק בנתון מדאיג. 6 שרות מתוך 32 שרים, מנכ"לית 1 אחת מתוך 32, קואליציה שאין בה כמעט נשים - זה מקומם. אנחנו מזמן לא במקום המבקש חסד אלא דורשות שכמחצית מהאוכלוסייה, תקבל ייצוג הולם, שאמור היה להיות 50%-50%. תת הייצוג משקף הדרה שבהתעלמות ובחלק מהמקרים בכוונת מכוון ושמירה על כוח גברי בשולחנות מקבלי ההחלטות, מה שמלמד שנצטרך להשתמש בכל הכלים הפרלמנטרים כדי לשנות את המצב. אין שום דבר שאישה באופן אינהרנטי לא יכולה לעשות בתחום ההובלה, המנהיגות והניהול והרבה פעמים הרבה יותר טוב. נקודה. כשהייתי שרה, מיניתי מנכ"לית ונהניתי מכל רגע שהיא עבדה איתי. התוצאות דיברו בשם עצמן.

בנוסף, החשיבות של נשים בצמתי קבלת ההחלטות איננה רק עניין של נראות או ייצוג. מחקרים רבים, כמו גם בחינה של מי מקדם או מקדמת אילו חוקים בכנסת, מראים כי נשים דואגות לקדם יותר חוקים והחלטות הקשורים בילדים ונשים, ועוסקות יותר בחינוך ורווחה - הרבה לפני שגברים עושים זאת. ומי שמרוויח מכך זו כלל החברה. בנוסף, היעדרן של נשים במקומות שבהן מתקבלות החלטות, מוביל להתייחסות מופחתת לרצונות, הצרכים והאינטרסים שלנו, ולכך שכאשר עולות יוזמות חקיקה ממשלתיות שיש בהן פוטנציאל נזק לנשים – לא בטוח שתהיה מי שתרמנה את קולן ותעצור אותן. אסור לנו לשקוט מול מציאות כזאת, ולקבלה בשוויון נפש.

האלימות כלפי נשים במגמת עליה מדאיגה - מה צריך לעשות כדי לבלום את התופעה? 

אכן תמונת מצב מציאות קשה, כואבת ומדאיגה כפי שפרטתי קודם. וזו לא גזירת גורל יש מה לעשות כבר עכשיו. בין היתר ככלי מניעה מידי יש להחיל בהקדם בכנסת דין רציפות על חוק האיזוק האלקטרוני שעבר בקריאה ראשונה בממשלה היוצאת שאני הייתי חלק ממנה. אני בשיחות עם שר המשפטים לוין, השר לביטחון לאומי בן גביר, חברות כנסת ויועצים בנושא. החוק מתעכב כי הממשלה מעכבת אותו בלי שום סיבה רצינית ומקצועית, שהרי הצלת חיים קודמת לכל והחוק מציל חיים.

נתונים שפורסמו רק לפני שנה, מראים כי כ-50% מכלל הנשים שנרצחו, היו מוכרות קודם לכן למשטרה ולרווחה, לאחר שהתלוננו על אלימות במשפחה. האיזוק האלקטרוני יציל נפשות רבות של נשים החיות תחת איום מתמיד והתוקף הוא כמו שאומרים פצצה מתקתקת. במקרים האלו, גם אם יוציאו צוו הרחקה או צו הגנה, זה לא תמיד מספיק מול תוקפים אלימים סדרתיים שרואים בצווים רק דף נייר, ונחושים לפגוע באותן הנשים, בדרך כלל בנות זוגן.

עוד ב-

"לכבוד" יום האישה: 33 אלף נשים הוטרדו במקום העבודה ב-2022

לכתבה המלאה

בפן הטיפולי, אני קיימתי כמה דיונים בוועדה כדי לקדם את יישום החוק המחייב חוות דעת לטיפול בגברים אלימים כרוניים. יש תקציב ורק צריך להתחיל. שר הרווחה הגיעה לוועדה והבטיח שממש בקרוב יאוישו תקנים של עו"סים לטובת הנושא. בפן הכלכלי - ההרתעתי וגם הענישתי - אני פועלת זה שנים כדי להעביר בכנסת את החוק אשר ישלול זכויות בדירה משותפת מגבר שרצח את אשתו - חוק "הרצחת וגם ירשת?" כי המצב הנוכחי, בו זכויותיו נשמרות, הוא אבסורדי. מטרת החוק היא שהדירה המשותפת תישאר ליתומי הנרצחת ולמשפחתה. אני בהחלט מאמינה שגבר אלים שידע כי רכושו יילקח ממנו, עשוי לחשוב פעמיים. כמו כן, אני מאמינה כי רוצחים לא צריכים לקבל לא חופשה מהכלא ולא קיצורי מאסר – כפי שהאישה שנרצחה לא מקבלת חופשת "חזרה לחיים" לסופ"ש עם הילדים".