לקראת פשרה? בעוד נשיא המדינה, יצחק הרצוג, לא מצליח להוביל את שני הצדדים לפשרה, יש עוד מי שעובד על פשרה. שר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן, פרופ' יובל אלבשן, מוביל מחאת ההייטק גיורא ירון ואלוף במיל' גיורא איילנד, גיבשו בימים האחרונים הצעת פשרה בנוגע לרפורמה המשפטית.

עמית סגל פרסם את המתווה, תוך אי עצירת הקואליציה מקידום החקיקה, שהוצג למספר גורמים פוליטיים, ביניהם שר המשפטים יריב לוין, ועל פי ההערכות ההצעה מהווה "פריצת דרך".

המתווה החדש מתייחס לחוקי היסוד, חוקים רגילים, הוועדה לבחירת שופטים, ייעוץ משפטי ועילת הסבירות. אלה הסעיפים העיקריים:

חוקי יסוד: תוקפם של חוקי יסוד אינו שפיט בשום עילה ובשום ערכאה שיפוטית; כדי לחוקק חוקי יסוד או לתקנן יידרשו ארבע קריאות בכנסת; הרוב הדרוש לחקיקת חוקי יסוד או לתיקונם – 61 חברי כנסת בכל אחת מהקריאות; במקרה שחוק יסוד התקבל ברוב של פחות מ-70 חברי כנסת, או כאשר הוא עוסק בשינוי שיטת הבחירות, תתקיים הקריאה הרביעית לאחר הבחירות לכנסת הבאה; חוקי היסוד הקיימים, לרבות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, יאושררו כחטיבה אחת ברוב של 70 מחברי הכנסת בשלוש קריאות כבר בכנסת זו. לאחר מכן ניתן יהיה לשנותם, בהתאם לתנאים שהוצבו בפרק זה של המתווה.

חוקים רגילים: ביקורת שיפוטית על חוקים שאינם חוקי יסוד תוגבל לבית המשפט העליון במליאתו ותוכרע ברוב של כ-75% מחבריו (11 מתוך 15); הכנסת תוכל לשוב ולחוקק חוק שבוטל או שונה על ידי בית המשפט העליון, ברוב של 65 חברי כנסת (פסקת התגברות ברוב של 65 ח"כים).

הוועדה לבחירת שופטים: לסעיף זה ישנן שתי חלופות. הראשונה – מציעה שהוועדה לבחירת שופטים תורכב מ-11 חברים: שר המשפטים ושני שרים נוספים, יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, שני חברי כנסת שייבחרו על ידי הקואליציה, שני חברי כנסת שייבחרו על ידי האופוזיציה, נשיא/ת העליון ושני שופטים נוספים שייבחרו על ידי חבר שופטי בית המשפט העליון. לפי חלופה זו, בחירת שופט לבית משפט העליון תיעשה ברוב של 8 חברים מתוך 11.

החלופה השנייה – מספר חברי הוועדה תכיל 12 חברים: ארבעה נציגי קואליציה, ארבעה נציגים אופוזיציה וארבעה שופטים. לשופטים בעליון לא יהיה כוח הצבעה והם ישמשו כשמשקיפים וישתתפו בדיונים, למעט נשיא/ת העליון להם תהיה זכות וטו אחת בקדנציה למינוי של האופוזיציה וזכות וטו נוספת למינוי של הקואליציה. המינויים לבית המשפט העליון ייעשו בשיטת "תיבת נוח", כלומר, כל פעם יתמנו שני שופטים – הקואליציה בוחרת אחד והאופוזיציה את השני. לשר המשפטים תהיה זכות וטו על מועמד של האופוזיציה פעם אחת בקדנציה.

ייעוץ משפטי: לפני המתווה, משרת היועץ המשפטי אינה משרת אמון, אך חוות דעתם אינה תחייב את הממשלה. הממשלה והשרים יהיו זכאים לייצוג משפטי בכל עתירה או תביעה המוגשת נגדם והנוגעת לתפקידם, ואינם זקוקים לשם כך לרשות היועץ המשפטי.

עוד ב-

העצמאים יפסיקו לשלם מסים? איומי המחאה מגיעים למס הכנסה

לכתבה המלאה

עילת הסבירות: הפיקוח השיפוטי של רשויות המינהל יימשך גם בעילה הקיימת של סבירות וזאת בהתאם לעמדה שנקט השופט נעם סולברג לגבי עילה זו; עילת הסבירות לא תשמש לפסילת מינויים בממשלה ובכנסת, וכן מינויים שאושרו על ידי הכנסת. כמו כן, לא תשמש עילה זו להתערבות בהקצאת מקורות; יובהר כי מינוי של שר או ראש ממשלה, שקיבל את אמון הכנסת, יהיה כפוף לביקורת שיפוטית אך ורק בעילות פורמליות טכניות או לפי קיום הוראה ספציפית בחוק יסוד שפוסל את המינוי. נבצרות של ראש הממשלה תיקבע אך ורק על ידי מליאת הכנסת – בהליך שייקבע על ידה.