הסערה המשפטית בראשון לציון נמשכת: עמותת "תפילה לציון", המפעילה את בית הכנסת של הרב שלמה בארי (המכונה "הרב הינוקא"), הגישה עתירה מנהלית דחופה לבית המשפט המחוזי בלוד נגד עיריית ראשון לציון והוועדה המקומית לתכנון ובניה.

העתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד אילן בומבך, מגוללת טענות קשות על "סדרת פעולות בלתי חוקיות ובריוניות" שנועדו לנשל את העמותה מהמקרקעין שבהם היא פועלת מעל 15 שנה. לפי טענת העותרים, העירייה פעלה באופן בלתי חוקי, תוך סחיטה ואיומים.

לפי כתב העתירה, בשנת 2009 חתמה העירייה על הסכם חכירה עם העמותה לתקופה של 25 שנה, עד לשנת 2034 . העמותה הקימה במקום בית כנסת המושך אלפי מאמינים.  בשנת 2023 ביקשה העמותה להכשיר תוספת בניה של כ-60 מ"ר המשמשת כמשרדו של הרב, ולמרות הסכמות עקרוניות ראשוניות, חלה תפנית בעמדת העירייה.
 

בדצמבר 2024 ובמהלך שנת 2025, העלתה העירייה טענה חדשה: הסכם החכירה מ-2009 מעולם לא קיבל את אישור שר הפנים, כפי שנדרש אז בחוק, ולכן הוא חסר תוקף. זאת, למרות שבשנת 2014 הוכרזה ראשון לציון כ"עירייה איתנה", מעמד הפוטר אותה מאישור השר להקצאות מקרקעין.  ב-4.2.26 החליטה מועצת העיר שלא לאשרר את ההסכם מחדש ובכך לבטלו לאלתר ולהשיב את הקרקע לידיה.

שיאו של האירוע נרשם ב-12.2.26. לאחר שבית המשפט לעניינים מקומיים דחה בקשה לעיכוב צו הריסה לתוספת הבניה, פשטו על מתחם בית הכנסת כ-500 שוטרים ולוחמי מג"ב. בעתירה נטען כי נציגי העירייה הציבו לרב אולטימטום: חתימה מיידית על "הסכם לדחיית פינוי" או הריסה מיידית של חדר הרב על תכולתו, הכוללת ספרי קודש נדירים. 

לפי העתירה, לרב לא ניתנה שהות להיוועץ בעורך דין והוא אולץ לחתום על הסכם ההופך את העמותה ל"בת רשות" בלבד, הניתנת לפינוי בהתראה קצרה וללא פיצויים.  הרב חתם על המסמך בצירוף האותיות ת"ל – ראשי תיבות של "תחת לחץ".

בעתירה מתבקש בית המשפט:
לבטל את החלטת המועצה מיום 4.2.26 ולקבוע כי הסכם החכירה המקורי בתוקף.
להכריז על בטלות ההסכם שנחתם ביום הפינוי מחמת כפייה ואילוץ.
לחייב את הוועדה המקומית לקלוט ולדון בבקשה להיתר בניה לתוספת המבוקשת.

עו"ד אילן בומבך מסר: "מדובר בהתנהלות בריונית של רשות, המנצלת מחדל טכני שלה עצמה מלפני 16 שנה כדי לנשל עמותה מזכויותיה כדין, תוך שימוש בכוח משטרתי מופרז כאמצעי לחץ לחתימה על הסכמים דרקוניים".

עוד ב-

דרמה בראשון לציון: המונים מנסים למנוע הריסת בית הכנסת של הינוקא

לכתבה המלאה

העירייה והוועדה המקומית טוענות כי מאחר שההסכם המקורי לא אושר על ידי משרד הפנים בזמן אמת, אין לו תוקף משפטי מחייב. לטענתן, בהעדר זכויות שימוש תקפות במקרקעין, לא ניתן לקדם הליכי תכנון או להעניק היתרי בניה במקום".