משפט

ביטוח לאומי משלם את הקצבה: זו ההחלטה שהתקבלה

אצבעותיו של נגר בן 52 נלכדו במסור חשמלי בעת שניסר מסגרת תמונה, ונקבעו לו דמי פגיעה מביטוח לאומי כתאונת עבודה. 8 שנים אחרי התאונה, בית המשפט פסק לו פיצוי של קרוב ל-400 אלף שקל וקבע כי חלו מחדלים בהתנהלות מקום העבודה
מערכת ice |  1
ביטוח לאומי (צילום פלאש 90/ נתי שוחט, vecteezy)
בית משפט השלום בפתח תקווה פסק כי מוזיאון ישראל בירושלים וחברת הביטוח "הפניקס" יפצו בכ–385,000 שקלים נגר שעבר תאונת עבודה קשה בסדנת המוזיאון. התאונה, שהתרחשה ב–2018, אירעה בשל היעדר אמצעי מיגון בסיסיים במסור שולחני חשמלי.
לפי פסק הדין שהובא באתר "פסקדין", התובע, כיום בן 52, הועסק כנגר בסדנה של המחלקה להקמת פרויקטים במוזיאון ישראל. ביום התאונה הוא התבקש לדקק מסגרת של תמונה. במהלך העבודה עם מסור שולחני גדול, ניסה הנגר להושיט את ידו השמאלית כדי לקחת כלי עזר (דוחפן), ואז נתפסו קצות אצבעותיו (2, 3 ו–4) בלהב המסור המשונן ונחתכו.
הנגר פונה לבית החולים "הדסה עין כרם", שם אובחן עם חתכים בגלילים הסופיים של האצבעות. הוא נאלץ לעבור תפירה בהרדמה מקומית, וכעבור מספר ימים עבר ניתוח נוסף לסגירת האזורים הפתוחים באמצעות שתל עור שנלקח מזרועו.
ביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה, שילם לעובד דמי פגיעה עבור 91 ימים, קבע לו נכות משוקללת של 18.55%, והעביר לו תגמולים בסך משוערך של 33,397 שקלים. עם זאת, התביעה הנזיקית שהוגשה ב–09.2022 חשפה מחדלים חמורים בהתנהלות המוזיאון.
השופט קובי אסולין שדן בתיק קבע כי המוזיאון הפר את חובת הזהירות כלפי העובד. בפסק הדין פורטו שורת מחדלים: היעדר מיגון: המסור ממנו נפגע התובע היה חסר מגן או מנגנון עצירה אוטומטי, בניגוד לדרישות הבטיחות. מגן למסור הותקן רק שבוע עד שבוע וחצי לאחר התאונה.
ציוד לא מתאים: המוזיאון סיפק מסור גדול שלא התאים למשימות קטנות ועדינות, למרות שהתובע התריע על כך בעבר.
סביבת עבודה מסוכנת: הנגרייה מוקמה בחדר קטן ועמוס בציוד, מה שיצר מפגע בטיחותי.
היעדר הדרכה ופיקוח: לא הוצבו שלטי אזהרה (שהותקנו רק לאחר התאונה), והמסור לא נבדק על ידי גורם מקצועי מאז שנרכש בשנת 2004.
השופט ציין כי התאונה הביאה לשינוי משמעותי בהתנהלות המוזיאון, לרבות הבאת יועץ בטיחות חיצוני והחמרת נהלי ההדרכה, מה שמוכיח בדיעבד את ההכרה בסכנה ששררה במקום קודם לכן.
חברת "הפניקס" והמוזיאון ניסו לטעון כי התאונה אירעה בשל חוסר תשומת לב של העובד, שהיה בעל מקצוע מנוסה. השופט אסולין קיבל טענה זו באופן חלקי בלבד, והטיל על התובע אשם תורם בשיעור נמוך של 5%, תוך הדגשה כי גם עובד מיומן עשוי להיפגע ברגע של חוסר שימת לב כשהמעסיק לא מספק סביבה בטוחה.
המומחה הרפואי מטעם בית המשפט העמיד את נכותו הרפואית של הנגר על 14.5%, והשופט קבע את הנכות התפקודית על 15%, בהתחשב בהשפעת הקטיעה והצלקות על יכולתו לעבוד כנגר. נזקיו של התובע הוערכו בסך כולל של 361,714 שקלים (המורכבים מהפסדי שכר בעבר ובעתיד, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות, וכן 90,000 שקלים בגין כאב וסבל).
לאחר הפחתת 5% בגין אשם תורם וניכוי התשלומים שקיבל מביטוח לאומי, חויבו הנתבעים לשלם לתובע סך של 310,231 שקלים, בתוספת שכר טרחת עורך דין בשיעור 23.6% (כ–73,214 שקלים), הוצאות משפט ואגרות.
תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    אמא
    אמא 03/2026/23
    הגב לתגובה זו
    0 0
    מענין אם לבן של השופטת היו רק 400 אלף מה זה כלום
    סגור