משפט

הטרנסג'נדרית הגישה בקשה חריגה מאוד לבג"ץ: כך החליטו השופטים

אחרי שעברה ניתוח להסרת שדיים והפכה מאישה לגבר, היא מבקשת כעת להפוך בחזרה לאישה ולהירשם כך בתעודת הזהות. השופטים קיבלו החלטה מפתיעה
דוד לוי | 
להט"ב (צילום אילוסטרציה shutterstock)

בג"ץ קיבל היום החלטה בעתירה יוצאת דופן של צעירה שביקשה לבטל תעודה ציבורית שקיבלה בשנת 2021 על שינוי מינה מנקבה לזכר. השופטים יעל וילנר, דוד מינץ ואלכס שטיין נדרשו להכריע בשאלה מורכבת: האם ניתן לבטל תעודת שינוי מין ללא עמידה בנהלים המחייבים את העותרת להיפגש עם הוועדה להתאמה מגדרית במשרד הבריאות.

העותרת, אזרחית ישראלית שנולדה בקליפורניה בשנת 1998, עברה בפברואר 2021 ניתוח לכריתת שדיים בארצות הברית וקיבלה אישור רפואי כי ביצעה ניתוח לשינוי מין. כשעלתה לישראל באפריל אותה שנה, פנתה מיד לוועדה להתאמה מגדרית וקיבלה תעודה ציבורית המאשרת שינוי מין מנקבה לזכר.
אולם כעבור שלוש שנים וחצי, בנובמבר 2024, שינתה העותרת את דעתה. היא פנתה לוועדה בבקשה לקבל תעודה חדשה לשינוי מינה בחזרה לנקבה, אך הפעם הבקשה הוגשה ללא מסמכים רפואיים כלשהם. הוועדה דרשה ממנה לתאם פגישה עם עובדת סוציאלית ופסיכיאטר, והעותרת סירבה.
במסגרת העתירה טענה האישה כי התעודה מ-2021 ניתנה לה ללא סמכות והיא בטלה מעיקרה. לטענתה, הוועדה פועלת ללא הסמכה בחוק, והנהלים עוסקים במתן תעודה על שינוי מגדר ולא על שינוי מין. העותרת טענה כי אין בכוחו של ניתוח להסרת שדיים להפוך נקבה לזכר, והוסיפה כי התעודה בטלה משום שהתבססה על מסמכים רפואיים מארצות הברית ולא מישראל.
העותרת טענה עוד כי בניגוד לנהלים, התעודה הראשונה ניתנה לה ללא פגישה עם הוועדה, בעוד שכעת מותנית קבלת בקשתה בקיום פגישה. לדבריה, הדרישה לפגישה פוגעת בפרטיות ובאוטונומיה שלה.
משרד הבריאות הגיב כי יש לדחות את העתירה. לטענת המשרד, קיים שוני מהותי בין שתי הבקשות: הבקשה הראשונה התבססה על ניתוח שבוצע, ולכן טופלה במסלול מקוצר ללא פגישה. לעומת זאת, הבקשה השנייה הוגשה ללא מסמכים רפואיים, ולפיכך נדרשת פגישה עם הוועדה.
בסופו של דבר, בית המשפט קיבל את עמדת משרד הבריאות ודחה את העתירה. השופטת יעל וילנר, שכתבה את פסק הדין, הדגישה כי בית המשפט העליון כבר הכיר בעבר בסמכות הוועדה להתאמה מגדרית להנפיק תעודות ציבוריות. "פעילותה של וועדה מקצועית הנדרשת לצורך זה, והפועלת על פי אמות המידה הרפואיות המקובלות, אינה מחייבת הסמכה מפורשת בחוק", ציטטה מפסק דין קודם.
השופטת הוסיפה כי העתירה אינה עומדת בנטל להעמיד תשתית משפטית מספקת, מאחר שלא צורפו אליה כמשיבים הגורמים הרלוונטיים ממשרד הפנים, שהם המוסמכים לשינוי פרט המין במרשם האוכלוסין.
בהתייחס לטענות לגופן, הבהיר בית המשפט כי הוועדה להתאמה מגדרית פועלת לפי נהלים ברורים. כאשר בקשה מתבססת על ניתוח שבוצע, היא מטופלת במסלול מקוצר ללא פגישה, מאחר שביצוע ניתוח להתאמה מגדרית נחשב "אינדיקציה מובהקת למצב של דיספוריה מגדרית". לעומת זאת, כאשר הבקשה אינה מבוססת על ניתוח, הוועדה מבקשת להתרשם באופן ישיר מתהליך שינוי המגדר.
"דרישת הוועדה לקיים פגישה עם העותרת כחלק מהליך הטיפול בבקשתה השנייה מעוגנת בנהלים הרלוונטיים", קבעה השופטת וילנר. היא דחתה את טענת העותרת שהפגישה "קוראת תיגר" על זהותה כנקבה, והבהירה כי הפגישה נועדה לאפשר לוועדה להתרשם מתהליך שינוי המגדר. בית המשפט הבהיר כי העותרת יכולה להשלים את הטיפול בבקשתה תוך עמידה בדרישות הוועדה, ואף הוזכר כי ניתן לקיים את הפגישה מרחוק באופן מקוון. 
רק לאחרונה דיווחנו כי צבא ארה"ב החליט להתחיל להדיח טרנסג'נדרים משורותיו. כמו כן, בימים אלה מככבת טרנסג'נדרית ידועה בבית "האח הגדול". גם פרסמנו כי שופטת הכדורגל ספיר ברמן עשתה היסטוריה בעולם הספורט.

תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה