נבחרת אייס
הבור התקציבי של המלחמה: האם באוצר ייאלצו להטיל מיסים על הציבור? | מתן חודורוב
הכבדת התשלומים לקופת המדינה ב-2024 תקשה על ישראל להתאושש מהמיתון, אך גורמים במשרד חוששים שלא נותרה ברירה: הוצאות הביטחון ימשיכו לזנק, תקציבים חברתיים כבר נשחקו עד דק, כספים קואליציוניים לא זורמים למלחמה - ואי אפשר להביט מהצד על הגירעון התופח של סמוטריץ'. ניתוח: המשבר שעלול להסתיים בהכנסת היד לכיס שלנו
"אי אפשר לשלול מראש אפשרות כזו", הודה לבסוף הבכיר באוצר, אחרי שתיקה לא קצרה. תשובתו הדהימה אותי: לאורך השנים האחרונות, הקפידו במשרד להדוף כל ספקולציה על העלאות מיסים – והדגישו שדווקא גבייה בשיעורים נמוכים יחסית, האיצה את הפעילות הכלכלית והובילה בכך להגדלת סך ההכנסות של המדינה.
התפיסה הבסיסית שם הייתה ונותרה שאם נעודד עבודה, צריכה והשקעות באמצעות הורדת המיסים – העוגה המשקית כולה תתפח, ואז גם נתח קטן יחסית מתוכה (באחוזים) יצטבר לכדי מאות מיליארדי השקלים הדרושים למימון התקציב. אז למה דווקא לקראת 2024, שבה נצטרך להיחלץ ממיתון עמוק לצמיחה מחודשת, לא ממהרים בממשלה להוריד מהשולחן את התסריט שכולנו ניאלץ לשלם לה יותר – מתוך השכר שנרוויח, תיק המניות שננהל או מחיר המוצר שנרכוש?
נקודת המוצא היא ה-7 באוקטובר. המחדל המודיעיני, ובעיקר היעדר נוכחות צבאית ביישובי העוטף לאורך שעות ארוכות של טבח, מבטאים כישלון עמוק באספקת הביטחון של המדינה לאזרחיה. עוד לפני שנותחו הכשלים לעומקם, בצמרת הישראלית יש תמימות דעים שצה"ל יצטרך לגדול משמעותית – להאריך את שירות החובה, לעבות את מצבת הקבע והמילואים, להדריך את כיתות הכוננות, לשפר את הפריסה לאורך הגבולות.
תרחיש הייחוס של מלחמה בשתי חזיתות או יותר במקביל, שעד לפני חודש וחצי נדמה כסיוט רחוק ממלחמת יום הכיפורים, הפך לריאלי יותר מתמיד. הערכות שמרניות מדברות על תוספת תקציבית של 10 מיליארד שקלים לכוחות הביטחון מידי שנה, אולי בשילוב בקשה להעמיק את הסיוע האמריקני, וקשה להאמין שבאוצר יצליחו לשכנע מישהו אחרת.
בעבר, כשצורכי ביטחון דחופים חייבו הקצאת משאבים מיידית, פנו באוצר בקלות דעת לקיצוץ בהוצאות אזרחיות כמו חינוך, בריאות ותשתיות. אלא שמאז השירותים הללו, שהתבררו כנחוצים במלחמה לצורך התמיכה בעורף, נשחקו ונטחנו עד דק: כיום, ההוצאה למטרות לא-צבאיות מסתכמת ב-32.2% מהתוצר – השיעור הנמוך ביותר מבין כל חברות ה-OECD למעט דרום קוריאה, אירלנד ושוויץ.
המשך ההרעבה של מדינת הרווחה מתחת לסטנדרטים המקובלים במערב, תגרום לשכפול תמונות חמורות שראינו כבר בשבועות האחרונים – כמו בתי ספר מושבתים בהיעדר מרחב מוגן, אי-ספיקה של טיפולים נפשיים לנפגעי הטראומה, מצוקת אשפוז בבתי החולים וקריאה של משרדי הממשלה לקבלת תרומות מצד אנשי העסקים שעליהם היא אמורה לפקח. גם אם ייסגרו משרדים מיותרים, ויבוצע קיצוץ נוסף במשרדים חיוניים, החיסכון לא יניב את הסכום הדרוש למימון מלחמה בעלות של עשרות מיליארדי שקלים.
כשתקציב הביטחון מזנק ללא כיסוי, מעמיק הגירעון בקופת המדינה לממדים שאיש לא צפה: בתחילת השנה עוד סיפרה ישראל לנותני האשראי שלה בעולם, שהפער בין הכנסות המדינה לבין הוצאותיה יעמוד על כ-16 מיליארד שקלים בלבד (1.1% מהתוצר) – בעוד שכעת ההערכות נעות סביב פי ארבעה.
המשמעות היא שמשרד האוצר הפך ללווה יותר מסוכן בראיית משקיעים זרים, שיכולים כמובן לבחור באילו מדינות להשקיע את כספם, וכדי לגייס את כמויות ההון הדרושות יש צורך לשלם ריבית גבוהה יותר – גם היא תמומן מתוך התקציב. בעידן שבו הריבית גבוהה מאוד ממילא, בניגוד למשל לתקופת הקורונה, חשוב לעשות כל מאמץ כדי לצמצם למינימום את האוברדרפט הלאומי – אחרת דירוג החוב יירד והברזים עלולים להתייקר מאוד או אף להיסגר.
בנק ישראל נגד התקציב של סמוטריץ׳: בהודעה מיוחדת שמפרסם הבנק נכתב, שעל שר האוצר להודיע מיד על קיצוץ בסך 8-10 מיליארד ש״ח לשנת 2024 - תוך התמקדות בכספים הקואליציוניים שעל עתידם הוא נמנע מלהכריע - וזאת כדי לחזק את אמון השווקים ולאפשר גיוסי הלוואות בתנאים סבירים למימון המלחמה. כמו… pic.twitter.com/gNjpAxSpkm
— מתן חודורוב (@MatanHodorov) November 15, 2023
זו הסיבה שרבים באוצר, בבנק ישראל ובמשק מיקדו את הדיון הציבורי בהסטת כספים קואליציוניים לשתי החזיתות: הקדמית והעורפית. גם להם ברור שהסכומים על השולחן – כ-2 מיליארד שקלים השנה ועד 10 מיליארד ב-2024 – הם לא יותר מ"טיפה בים" מול העלות האמיתית של המלחמה. אלא שלעת בצורת, כל טיפה כזו חשובה – מה גם ש"דמי רצינות" בדמות ביטול תקציבים פוליטיים, יבהירו לסוכנויות האשראי שישראל רצינית בכוונתה להתאחד סביב מטרות המלחמה בלבד – באופן שעשוי לחזק את ביטחונן ביציבות הכלכלה כולה.
העניין הוא שקרה ההפך הגמור: שר האוצר סמוטריץ', במפגן מקומם של ניתוק וסקטוריאליות, מתעקש להזרים גם כעת מאות מיליוני שקלים כדי לקיים הבטחות שניתנו בעידן אחר לו ולשותפיו סביב שולחן הממשלה – כולל תוספת שנויה במחלוקת בשכרם של המורים בחינוך החרדי, שאיננו מפוקח על ידי המדינה. כך, במקום מפגן מתבקש של אחריות, משרד האוצר בראשותו דואג לתחזק את הברית הפוליטית בין המפלגות בקואליציית נתניהו לקראת קרב ההישרדות שאחרי המלחמה.
מפגן מקומם של ניתוק וסקטוריאליות, מתעקש להזרים מאות מיליוני שקלים להבטחות שניתנו בעידן אחר. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (צילום: חיים גולדברג/ פלאש 90)
אז אם ההוצאות מזנקות מצד אחד, ההכנסות צונחות מאידך, והפניית המשאבים לצורכי המלחמה לא מתממשת במלואה מתלת גיסא – מה בכל זאת אפשר לעשות כדי לכסות חלקית את הבור? כאן נכנסת לתמונה ההתלבטות לגבי העלאת מיסים, שללא ספק תגרום לנזק בשנת התאוששות מהמשבר הכלכלי. קשה להעלות על הדעת שבמקום לעודד עבודה, המדינה תפעל להקטין את ההכנסה הפנויה של השכירים; שבמקום לתמרץ קניות בעסקים החבוטים, המדינה תייקר את הסחורה שהם מציעים באמצעות הכבדת המע"מ; שבמקום לתמרץ השקעות המדינה תנגוס יותר ברווחי ההון שיצמחו מהן.
ואולם, שואלים יותר ויותר במשרד האוצר ובבנק ישראל, מהי האלטרנטיבה? להמשיך להביט בעיניים כלות בגירעון התופח של סמוטריץ', בלי לנקוט שום צעד לצמצום הסכנה? לקנות זמן, כפי שעשה כבר נתניהו בזירה הביטחונית, ולהעמיד פני מופתעים כשתאבד האמינות הכלכלית של ישראל? בהקשר הזה חשוב לציין שנטל המיסים בישראל אינו גבוה כיום בהשוואה בינלאומית, ולמעשה נמוך יותר מרוב מדינות ה-OECD.
יתר על כן, לא כל גזירה תכה באותה העוצמה בציבור ובצמיחה הכלכלית: העלאה במס ההכנסה, למשל, פוגעת בתמריצים להגדיל את היקף המשרה – ומנגד ממקדת את הגבייה בעובדים המבוססים, שמרוויחים (ולכן גם משלמים) יותר. מנגד, הגדלה של המע"מ משפיעה פחות על היקף הפעילות הכלכלית עצמה ונחשבת פשוטה לגבייה, אך מנקודת מבט חברתית היא תכביד יותר דווקא על השכבות החלשות – שעבורן גם התייקרות של שקלים אחדים במחיר המוצר עלולה להעמיק את המצוקה.
יתר על כן, לא כל גזירה תכה באותה העוצמה בציבור ובצמיחה הכלכלית: העלאה במס ההכנסה, למשל, פוגעת בתמריצים להגדיל את היקף המשרה – ומנגד ממקדת את הגבייה בעובדים המבוססים, שמרוויחים (ולכן גם משלמים) יותר. מנגד, הגדלה של המע"מ משפיעה פחות על היקף הפעילות הכלכלית עצמה ונחשבת פשוטה לגבייה, אך מנקודת מבט חברתית היא תכביד יותר דווקא על השכבות החלשות – שעבורן גם התייקרות של שקלים אחדים במחיר המוצר עלולה להעמיק את המצוקה.
לכן, גם בהנחה הלא מובנת מאליה שנטל התשלום לממשלה יגבר, הדיון על הפרטים והאיזון בין שיקולים (צמיחה מול השלכות חלוקתיות) חשוב לא פחות מקביעת המסגרות ברמת המאקרו.
ונניח שבתום דיון סבוך כזה, הכלכלנים אכן ימליצו לנתניהו וסמוטריץ' על העלאה במס; האם השניים יוכלו לקבל החלטה מאוד לא פופולרית, לקראת מה שעשויה להתברר כשנת בחירות? הרי נתניהו צפוי ממילא להתמודד עם שוך הקרבות מול מחאה חסרת תקדים בהיקפה, בעוד סמוטריץ' מגרד את אחוז החסימה לפי סקרי דעת הקהל האחרונים.
השאלה אם יש היתכנות לביצוע מהלך של הגדלת מיסים, אפילו באופן זמני, מטרידה את פקידי האוצר לא פחות מהדילמה אם נכון לקדם צעד כזה - מפני שהתשובה תעיד על עוצמת המשילות הכלכלית, ועל ההיררכיה בין תקציב לבין פוליטיקה ביום שאחרי המלחמה. אם לשפוט לפי מדד האחריות שהפגינה הממשלה עד כה, ספק אם יש על מי לבנות גם בתחום הזה.
עוד ב-
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(6):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
6.מי מכיר את הפסוק "הרצחת וגם ירשת"א.ש.ל. 12/2023/05הגב לתגובה זו0 0אנחנו האנרכיסטים משרתים, משלמים מיסים, נהרגים ומנושלים. אותנו אפשר לסחוט כי לממשלה יש 64 מנדטים. מיהם נבחרי הציבור? אתם כבר יודעים.סגור
-
5.מספיק לבטל את הפנסיה התקציבית.כלכלן 11/2023/27הגב לתגובה זו0 2או להפסיק את מימון קיבוצי העוטףסגור
-
4.שקל לא יקבלמקס 11/2023/25הגב לתגובה זו1 0המלחמה הזאת כישלון אחד עצום שריפה מטורפת של כספים על כלום חוסר תכנון וידע ומבוי סתום שרפנו כסף של עשורים והמטרה לא הושגה אפילו לא חצי ממנה לא עוד ממשלות נבלות תכניסו את היד שלכם ותחזירו את כל הכסף שגנבתם שנים מאיתנו חסרי בושה עדיף שחתול ישב במקומך הוא יותר חכם לא סליחה שכחתי אתה אוהב פילים אז נבים פיל במקומך אני בטוח שהוא יפתור את הבעיה במקומךסגור
-
3.מה סמוטריץ מבין בכלכלה? (ל"ת)אזרחיתה 11/2023/25הגב לתגובה זו1 0סגור
-
2.למי אין לנו כסף לאנעוברים תחודשחחח לעלות מיסים? 11/2023/24הגב לתגובה זו2 0גם כל החסכונות הלכו אולי בעצם זו הסיבה למלחמה לחסל לנו את כל הכסף שבקושי חסכנו?סגור
-
1.תכניסו את היד לכיס שלנו, נכניס את היד לכיס שלכם. אין בע (ל"ת)אלון 11/2023/24הגב לתגובה זו3 0סגור
