נבחרת אייס

מערכת החינוך שלנו בשפל חדש | פרופ' ירון זליכה

בעוד מספר שנים תוציא מערכת החינוך שלנו לא רק תלמידים עם השכלה בינונית מאוד, מהנמוכות במערב, אלא שהם אפילו לא יוכלו לטעון שהם בוגרי שתים עשר שנות לימוד. שתי שנות לימוד ירדו לטמיון בעקבות משבר הקורונה
פרופ' ירון זליכה
פרופ' ירון זליכה |  7
לימודים (צילום פלאש 90/ יונתן סינדל)
לאחרונה אישרה הכנסת את תקציב המדינה ועימו את תקציב משרד החינוך. תקציבו של המשרד לשנת 2022 יעמוד על כ-67 מיליארד שקל, כפול מתקציבו בשנת 2010. בשנת 2022 צפוי התקציב לשוב ולצמוח. תקציב משרד הביטחון לשנת 2022 פורסם והוא צפוי לעמוד על כ- 58 מיליארד שקל.
יוצא אפוא, כי משרד החינוך מקבל את התקציב הגדול ביותר בממשלה. גדול יותר מתקציב משרד הביטחון.
אולם, בעוד שמשרד הביטחון מצליח לספק לנו רמת ביטחון טובה בדרך כלל אזי משרד החינוך לא יכול להתגאות בהישגי החינוך של ילדינו. לא זו בלבד, שהכפלת התקציב מאז שנת 2010 לא סייעה לשיפור הישגי הילדים אלא שכל הורה לילד במערכת החינוך חש היטב את ההתדרדרות ברמת החינוך,  כפי שכולנו חשים את הפקקים בכבישים.

יצוין, כי מחקרים רבים מצביעים על קשר מובהק וחד משמעי בין רמה גבוהה של השכלה לבין רווחה כלכלית כמו גם רווחה נפשית. לבד מחיבוק חם, סביבה תומכת ואמונה בעתידם, אין דבר שיכול להבטיח את רווחתם של ילדינו יותר מהשכלה.
אך בישראל התרגלנו לקיומו של מצב פרדוקסלי. עלייה גדולה בתקציב החינוך התבטאה בשיא של שעות הוראה ביחס למרבית מדינות המערב. במהלך תריסר שנות לימודיהם לומדים ילדינו למעלה מ-2,000 שעות לימוד יותר מחבריהם באירופה. ומה לגבי הביצועים? יוק. שנה אחר שנה אנו מתביישים בציוני ההשוואה הבין לאומיים המעידים כי ילדינו מקבלים חינוך ברמה נמוכה.
אם עתידם של ילדינו חשוב לנו מוטב שנזכור כי אם נעשה עוד מאותו דבר נקבל עוד מאותה תוצאה. עוד ועוד תקציבים, שיממנו עוד ועוד שעות הוראה, לא יביאו לבדם לפתרון הבעיה.

שרת החינוך שאשא-ביטון. צילום: יונתן זינדל פלאש 90
למזלם של חלק מאיתנו, מערכת ההשכלה האקדמית כה רחבה שהיא מאפשרת לרבים לגשר על פערי ההשכלה בבתי הספר היסודיים ובתיכונים ולהצליח למרות המכשולים הללו לבנות קריירה מפוארת. רבים גם מצליחים לגשר על הרמה הנמוכה של הלימודים בבתי הספר באמצעות מורים פרטיים. ואכן, שיעור ההשתתפות הפרטית בהוצאות חינוך רושם שיאים חדשים.
אולם, למרבה הצער, מימון של השכלה גבוהה והעסקה של מורים פרטיים הם עסק יקר. המימון לא  אפשרי למשפחות רבות המתקשות גם כך לסגור את החודש. וכך, במדינה עם שיעורי העוני הכי גדולים במערב ועם אי שוויון הפוגע אנושות במרקם החברתי שלנו, פועלת מערכת החינוך להרחיב פערים. במקום לצמצם את הפערים, מערכת החינוך מרחיבה את הפערים ומייצרת את הדור הבא של צעירים שיוותרו מאחור.
 
משבר הקורונה הביא את מערכת החינוך שלנו לשפל חדש. שנה וחצי בתוך הקורונה והמערכת לא הצליחה לספק לימודים מקוונים ברמה סבירה. זאת, אגב בניגוד לרבים מהמוסדות להשכלה גבוהה, שהשקיעו בבניית מערכי שיעור חדשים, בטכנולוגיה משופרת ובמערך היברידי של לימודים מקוונים, לצד לימודים פרונטליים בקפסולות קטנות. מערכת החינוך איבדה עצמה לדעת.
בעוד מספר שנים תוציא מערכת החינוך שלנו לא רק תלמידים עם השכלה בינונית מאוד, מהנמוכות במערב, אלא שהם אפילו לא יוכלו לטעון שהם בוגרי שתים עשר שנות לימוד. שתי שנות לימוד ירדו לטמיון בעקבות משבר הקורונה.
אז מה עושים? בחינה שקולה של המצב צריכה להתחיל בפרדוקסים המאפיינים את מערכת החינוך שלנו והם גם יביאו אותנו לדעתי לפתרון. על כך, בטור הבא.
*הכותב הוא ראש החוג בחשבונאות בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית
תגובות לכתבה(7):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 6.
    שיטת השוברים או הפרטה
    ליאור 12/2021/08
    הגב לתגובה זו
    1 0
    פירוק ארגוני המורים וביטול הקביעות ושכר לפי ותק.
    סגור
  • 5.
    לפעמים עוד כסף הוא בעיה ולא הפתרון
    אפרת 12/2021/03
    הגב לתגובה זו
    0 0
    ככל שמערכת החינוך תתרחק מהקשבה לצרכים האמיתיים של הילדים, ותתמחה בטכנוקרטיה ובמנגנוני פיקוח ריכוזיים ומיותרים - כך יעמיק הכשל. ריפוי מערכת החינוך יתחיל בשיח אמיץ על הערכים העומדים בבסיס החברה שלנו, ובפיזור המנגנון המנופח שהפך למריונטות את אלה שפוגשים את ילדינו.
    סגור
  • 4.
    זליכה היקר
    סטטיסטקאי 12/2021/03
    הגב לתגובה זו
    1 0
    אתה מכהן כיום בראש המוסד לבינונית בקריית אונו ונהנה משכר נאה מאותם פליטי מערכת החינוך שמשלמים לך ולחברך שכר בשביל תואר ראשון דה לשמטה. מזומנים לראות איך הקרייה האקדמית אונו ״מובליה״ את מספר הנכשלים הבלתי נתפס במבחני המשפטים וגם במבחני המועצה לראיית חשבון (שזליכה עומד בו בראש המחלקה).
    סגור
  • 3.
    טורים על גבי טורים
    טובה 12/2021/03
    הגב לתגובה זו
    0 0
    באמת שאין צורך בטור נוסף. כיתות קטנות עד25 תלמידים, לכל מחנכת תוצמד בכל שיעור סייעת מקצועית שלמדה הוראה, זאת בנוסף לסייעות האישיות של ילדי השילוב. בזמן שהמחנכת עושה הקנייה בחצאי כיתות ל-12 ילדים הסייעת מתרגלת עם ה-12 האחרים. יש כסף זה הפתרון היחידי.
    סגור
  • 2.
    כשבוחנים חינוך בצייקנות חשבונאית
    מורה 12/2021/03
    הגב לתגובה זו
    2 0
    לא משיגים הרבה. מר זליכה, כבודו במקומו. אבל ראייה 'חשבונאית' מביאה לתוצאה מספרית. יש הרבה כסף במערכת. הוא לא הולך למקומות הנכונים. מורה בארץ מרוויח שכר נמוך ביחס לעמיתים בארצות מפותחות. להשוואה, לו הייתי מורה בקנדה היה שכרי כ - 32.000 ש''ח. חוסר מורים, שחיקת מורים, כיתות גדולות מידי, משרד חינוך שעסוק בכסת''ח במקומות רבים ומפקיר את המורים בלי גיבוי מול תלמידים חצופים והורים חצופים עוד יותר. שחיקה, חוסר יכולת ליישם דגמי חינוך מתקדמים. ביורוקטיה מאובנת ועודף משפטיזציה. מיעוט יכולת למנהלים לנהל תקציב ותוכנית, חוסר יכולת למורים לדרג ולסנן החוצה מהמערכת מנהלים כושלים שמתעמרים בהם. ארגוני מורים חלשים וסגורים שאולי אינם רק לטובת המורים. המערכת מורכבת. אין פתרונות קסם. בעייה אחר בעייה, צריך לפתור לאט ועם הסתדרות המורים.
    סגור
  • קביעות וארגוני מורים - חלק גדול מהבעיה.
    ליאור 12/2021/08
    הגב לתגובה זו
    1 0
    צריך לפרק את הארגונים של המורים ולהפריט את המערכת. לא הגיוני שאי אפשר לפטר מורים גרועים, ומורים מקבלים שכר לפי ותק ולא לפי יכולות
    סגור
  • 1.
    עכשיו אתה גם מומחה לחינוך? עסקן כושל, שבלם את הגז, לוזר (ל"ת)
    נו באמת 12/2021/02
    הגב לתגובה זו
    2 1
    סגור