על פי נתוני משרד הבריאות, כ-10,000 ישראלים לוקים בכל שנה בהתקף לב או בשמו הפחות מוכר  "אוטם שריר הלב". נתון מדאיג לא פחות הוא כי על פי הסטטיסטיקה, כ-30% מהם לא מגיעים לבית החולים באופן מיידי והאיחור בהגעה עלול לגרום אפילו למוות.

כ-60% בלבד מהישראלים מגיעים לבית החולים בתוך פחות מ-6 שעות מרגע הופעת הכאבים בחזה, וכך אינם מפספסים את פרק הזמן הקריטי שמאפשר לטפל בשריר החשוב על ידי צנתור דחוף, פתיחת עורק חסום או המסת קריש הדם. אך גם הגעה בחלון הזמנים הקריטי אינו סוף פסוק, כי כאן נכנס לתמונה רופא שיאבחן במהירות כי מדובר בהתקף לב.

מתי יש עילה לתביעת רשלנות רפואית?
תביעות בגין רשלנות רפואית באבחון התקף לב מוגשות בדרך כלל בשל אבחון שגוי בחדר מיון או אי הפניית מטופל במהירות לבירור על ידי רופא מומחה או ע"י צוותי חירום (כמו מד"א ואיחוד הצלה). ישנם גם מקרים שבהם רשלנות באבחון התקף לב לא תסתיים במות המטופל אלא תגרום לנזקים בלתי הפיכים לשריר הלב שיובילו לטיפולים מורכבים.

כך לדוגמה, בית המשפט המחוזי פסק לאחרונה  פיצויים בסך של יותר מחצי מיליון שקלים לאדם שנאלץ לעבור ניתוח מעקפים למרות ש-10 חודשים קודם לכן, הוא הגיע לבית חולים אך הרופאים במחלקת טיפול נמרץ לא ביצעו את הבדיקות הדרושות, כמו צנתור טיפולי ושחררו אותו עם אבחנה שגויה. לא כל מקרה של אוטם שריר הלב הוא "בלתי נמנע". נהפוך הוא, ככל שהמטופל הגיע לטיפול בזמן, סיכוייו לשרוד תחת השגחה רפואית וטיפול הם גבוהים ביותר.

 

כיצד מזהים רשלנות רפואית באבחון התקף לב?
בתביעה בקשר לטיפול לקוי בהתקף לב צריך לבחון את המסמכים הרפואיים הרלבנטיים מהרגע הראשון שבו רופא או איש צוות רפואי בדק את החולה. מכיוון שמדובר בשאלה משפטית שנוגעת לעתים קרובות לדקויות של לוחות זמנים, יש לבדוק בעין מקצועית ומוקפדת כל דקה, כל התנהלות. כל החלטה וכל רישום. אם מתגלים פערים בין הטיפול בפועל לפרקטיקה הרפואית המקובלת, ייתכן וקיימת עילה להגשת תביעת פיצויים.

סכומי פיצויים גבוהים במיוחד וניתן להגיש תביעות  גם אחרי מותו של המטופל
רשלנות בטיפול בהתקף לב מוגשת לעתים לאחר פטירתו של המטופל. כלומר, בני המשפחה טוענים שהמנוח נפטר בגלל רשלנות ומבקשים פיצויים בשל האירוע. תביעות רשלנות אשר מוגשות על ידי בני המשפחה לאחר המוות עשוויות לזכות אותם בסכומי פיצויים גבוהים במיוחד. זאת משום שהן מתבססות על 'ראשי נזק' (נזקים מסוגים שונים) שמגיעים לכדי מיליוני שקלים.

למשל, "אובדן השתכרות לעתיד" שמבוסס על הלכת 'השנים האבודות'. הלכה לפיה בני המשפחה זכאים לפיצוי בעבור פרנסתו של המנוח שאבדה עם פטירתו. ככל שהמטופל היה צעיר יותר - וישנם ישראלים שלוקים בליבם בגילאי 40-50 בלבד, כך שיעורי הפיצויים יהיו גבוהים בהתאמה.  

תביעות אלה מוגשות בדרך כלל נגד בתי חולים, קופות חולים, מרפאות לרפואה דחופה וגם נגד שירותי חירום. לתביעות אלה יש לצרף חוות דעת רפואית, תיק רפואי מלא הכולל מסמכים רפואיים ותוצאות בדיקות  שיתמכו בטענות התביעה. 

הכותב הוא עו"ד דותן לינדנברג - בעל משרד עורכי דין המתמחה בתביעות בגין רשלנות רפואית

(צילום: שרון ולק)