בדיון של המכון הישראלי לדמוקרטיה על "אתגרי שוק העבודה במגזר העסקי בזמן מלחמה וביום שאחרי", שהתקיים הבוקר, תקפה נגידת בנק ישראל שעבר פרופ' קרנית פלוג, היום סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, את התנהלות הממשלה.

"אני מתחלחלת מרעיונות שאני שומעת: 'לוותר על תקציב 2024, ונעשה קופסה, צלחנו את הקורונה, אז נעשה גם עכשיו'", אמרה פרופ' פלוג. "אלה אמירות חסרות אחריות בצורה קיצונית. בניגוד לקורונה, המשבר אינו גלובלי, הריביות ברמה שונה לחלוטין. אם לא נתנהל באופן שאנחנו מפנימים את גודל האירוע, תוך סדרי עדיפויות שיתמכו בלחימה, במגזר העסקי, במנועי הצמיחה, אבל לא בדברים שמזיקים גם בימים כתיקונם ובוודאי היום - השווקים יאבדו אמון. המשמעות תהיה נסיקה של פרמיית המימון שלא תאפשר את מימון החוב הנדרש. לצערי מקבלי ההחלטות עדין לא הפנימו זאת עדיין, ואני מקווה להפנמה לפני שהשווקים יצביעו על אי היכולת".

עוד אמרה פלוג: "לגבי שוק העבודה, יש מגוון מאוד רחב של בעיות מבחינה גאוגרפית, אוכלוסיות, ענפים שונים, בעיות בצד ההיצע והביקוש, שכירים ועצמאים, מילואימניקים. ברור שנדרשים פתרונות בהרבה מאוד תחומים, ומעל הכל מרחפת אי הוודאות הביטחונית של משך האירוע ועצימותה, ומעל לכך, אי-הוודאות של המדיניות וכאן ההתנהלות והקצב של קבלת ההחלטות הוא לא מספיק טוב. יצירת איזושהי ודאות לחודש או חודשיים נוספים יגבירו את השרידות של משקי בית ועסקים. היכולת לגבש מדיניות בתנאי אי ודאות היא לא מספיק טובה. אחת החולשות שלא הוזכרה היא הנתונים, נדרשים נתונים בזמן אמת, כפי שהבנו עוד בקורונה. אג"ם הנתונים עדיין בתהליכי עבודה, אין לנו נתונים על שעות עבודה בזמן אמת, וזו תשתית הכי בסיסית לכלי מדיניות".

את הדיון פתח אמנון מרחב, מנכ"ל משרד הכלכלה: "לצד המערכה הצבאית שמתנהלת, יש מערכה כלכלית שאנחנו חייבים לנצח בה, והיא תימשך הרבה זמן. אי אפשר להפריז בחשיבותה כי אם לא ננצח בה לא יהיה לנו את החוסן והיכולות לנצח בצבאית.

"בנוגע לעובדים הזרים", אמר מרחב, "אנחנו חייבים להודות שלצד הקונספציות הצבאיות, קרסה הקונספציה שנגעה להעסקת העובדים הפלסטיניים במשק. אנו רואים עד כמה שגויה קונספציית ההתנגדות להביא עובדים זרים לארץ. התלות בעובדים פלסטינים התגלתה ב-7 באוקטובר כעוד יום דין. הפקרנו נכס אסטרטגי של הכלכלה הישראלית.

"הגיע הזמן לשנות את שוק העבודה בישראל, ומדומיננטיות של עובדים פלסטיניים להישענות על עובדים זרים. עוד לפני המלחמה התנענו תהליך ממשלתי והצגנו את הצורך להביא 170 אלף עובדים זרים. הם נחוצים דרמטית גם לצמיחה ולענפי התוצר. על כל שני עובדים זרים שמגיעים לארץ, נוצר מקום עבודה נוסף לישראלי. בנוסף, התפיסה שערבים ישראלים יהיו חוטבי המים של התעשייה הישראלית היא שגויה, אנחנו צריכים לדחוף אותם למעלה וקדימה. עובדים זרים יוסיפו 100 מיליארד שקל לתל"ג, ויגדילו את כושר הייבוא והייצוא".

מרחב התייחס ל'סם החל"ת', כך לדבריו, "כ-100 אלף עובדים, שזרקנו אותם לאבטלה וניתקנו את הקשר בין עובד למעסיק, התחננו לאוצר - תאמצו את המודל האירופאי. זו הזדמנות להכשיר עובדים למיומנויות גבוהות ביחד עם מינהלת המעסיקים".

באשר לתקציב 2024, ציין כי "התקציב חייב להיות מוטה השקעות וצמיחה, להשקיע בהכשרות מקצועיות. נלחמנו שישקיעו 100 מיליון שקל בהכשרות מקצועיות, ומינהלת מעסיקים מסיימת להעביר זאת ברגעים אלה להכשרות מעסיקים". מרחב התייחס לדובר מאגף התקציבים שישתתף בדיון, ואמר "אני מצפה לראות מאגף תקציבים השקעות בתחומים הללו, כי הקיצוץ הבלתי נסבל של משרד הכלכלה בשולי 2023 של חצי מיליארד, היה בדיוק הקיצוץ שאסור לעשותו".

פרופ' פלוג, מיהרה להגיב לדברי מרחב: "היו כאן כמה אמירות שהן לחלוטין לא מבוססות ומטעות. החשיבה שאנחנו יכולים להתנהל במרחב בלי להעסיק עובדים פלסטיניים היא טעות יסודית. גם האמירה שלכאורה הבאת עובדים זרים ללא מגבלה לא פוגעת בתעסוקה של עובדים ישראלים, היא שגויה. להפך. יש בסיס מחקרי לתופעה של דחיקת עובדים בגלל עובדים זרים, במיוחד עובדים ערבים ישראלים בענף הבנייה. אני לא טוענת שאין מקום להגדלה של עובדים זרים, אך בוודאי שלא ללא מגבלה".

"בנוגע לטענה על סם החל"ת, בקורונה חשבנו בתחילת הדרך שמודל גרמני גמיש יהיה טוב. לבסוף הפתרון שננקט היה החל"ת וזו היתה הצלחה פנומנלית. המשק הישראלי התאושש במהירות שיא מכל המשקים במערב למרות החל"ת. בשנת 2021 המשק צמח ב-8.5%, האבטלה ירדה במהירות רבה וגם שיעור התעסוקה עלה בצורה פנומנלית. אז הטענה כי החל"ת היה סם, אחרי שניסינו זאת בהצלחה, היא חסרת בסיס. יש בעיות מגוונות וצריך פתרונות מבוססים".
 

1. "אני מתחלחלת מרעיונות שאני שומעת, כמו לוותר על תקציב 2024 ולעשות 'קופסה', להגיד ש'צלחנו את הקורונה, אז נעשה גם עכשיו'", אמרה פרופ' קרנית פלוג בסיום הכנס המקוון על אתגרי שוק העבודה במגזר העסקי במלחמה ואחריה, "אלה אמירות חסרות אחריות בצורה קיצונית. בניגוד לקורונה, המשבר אינו… pic.twitter.com/y3Mmg9LP0J

— המכון הישראלי לדמוקרטיה (@DemocracyIL) December 28, 2023

כפיר בטאט מאגף התקציבים באוצר, התייחס לעלות המלחמה ולנטל הכפול על אוכלוסיית משלמי המסים ומשרתי המילואים: "את המלחמה הזו צריכים לממן. הניסיון לברוח מסדרי העדיפויות, ולדבוק בססמאות, יביא לפגיעה הרבה יותר גדולה בכלכלה בטווח הבינוני והארוך לעולם העסקי, והגדלת הנזק תפגוש אותנו חזיתית".

בנוגע לשוני ממשבר הקורונה, אמר "חלק גדול מהעלויות הן עלויות לבסיס. במשך שנים הצליחו לשחוק את החוב תוצר, כתוצאה מירידה בתשלומי החוב ושחיקת מרכיב הביטחון כאחוז מהתוצר. כך שהתאפשרה גמישות פיזקאלית. אבל, הריביות עלו לראשונה מזה יותר מעשור, לצד הגדלת החוב כתוצאה מהמלחמה, וכולנו צופים נטל ביטחוני גבוה יותר, לכך מתווסף לגירעון מבני שהיה לא נמוך ולא גבוה טרום המלחמה.

"לשם מימון הנטל הביטחוני נדרשים שינויי סדרי עדיפויות, העלאת מסים או קיצוץ ההוצאות, זו העלות הישירה. הצפי הוא לעלייה בנטל על משרתי המילואים, שיוצר נטל גדול מאוד על המגזר העסקי ועל משקי הבית. הבעיה היא שמשלמי המסים ומשרתי המילואים הם במידה רבה אותה האוכלוסייה. ההתמודדות חייבת להיות בסדרי עדיפויות, המדינה צריכה להבין איפה היא צריכה לקצץ כדי לא להטיל נטל עודף על משלמי המסים. החפיפה בקרב האוכלוסייה שנפגעת, נובעת מכך שחלקים גדולים מהאוכלוסייה אינם משתתפים בנטל ההשתתפות בשוק התעסוקה.

"התחזית הדמוגרפית היא מאוד ברורה. אנו יודעים כמה ישתתפו בשוק העבודה בעוד 20 שנה, אם לא נכניס את אותן אוכלוסיות היום לשוק העבודה ובפריון גבוה. עלינו לשאול את עצמנו עם איזו כלכלה נהיה: כלכלה שבה שיעורים הולכים ופוחתים חלק בשוק התעסוקה, אם לא נעשה את השינוי בסדרי העדיפויות שאנו זקוקים לו? או שנמצא את הדרך לעשות את ההחלטות הקשות אבל הנכונות. לאזן חזרה לטווח הבינוני-רחוק את שיעור הגירעון, ולהביא לכך שבעוד 20 שנה, יהיה לנו את אותן אוכלוסיות שמשתתפות כתף אל כתף יחד עם האוכלוסייה האחרת שהנטל נופל עליה כעת".

דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי: "שיתוף הפעולה והאצלת הסמכויות בין הממשלה למגזר העסקי חייבים להימשך. הממשלה צריכה להסתכל על עצמה ולהבין שבאירועים האלה צריך לחבר עכשיו ומהר את כל השותפים – המגזר העסקי והפילנתרופיה. צריך לנתב את מרכז המאמץ לאלה שבאמת צריכים ולא לאלה שצועקים, כי במלחמה יש הרבה שצועקים אבל לא בטוח שהם אלה שצריכים".

עינת זינגר-דן, ראש מינהלת המעסיקים: "בחרבות ברזל אנחנו באתגר הרבה יותר גדול מהקורונה, בין אם מדובר בחל״ת, תעסוקת המפונים, מקצועות במחסור כוח אדם אל מול גיוס מילואים נרחב. האתגר הכי חשוב זה תכנון שני חבלי ארץ מחדש גם בצפון וגם בדרום. האתגר הזה מחייב את המגזר העסקי בחדר אבל לא לבד וגם לא כגוף המוביל אלא בשילוב ידיים עם הממשלה ובהובלה של הממשלה". 

בדיון השתתפו גם מנהלי חברות, בהם הראל גבעון, מנהל אמדוקס ישראל שאמר: "'במשרדינו בשדרות יש כ-650 עובדים, 86% גרים מדרום לגדרה. ב-7.10 התחלנו לקבל טלפונים ונערכנו לפנות 100 עובדים למלונות בנתניה וברעננה, מאז אנחנו מקיפים אותם בהכל באמצעות מתנדבים של אמדוקס. אמדוקס החליטה ב-8.10 שנגדיל את הפעילות במשרדים בשדרות אחרי המלחמה. משרדינו יכולים להכיל עוד עובדים – שילוב אינטגרטיבי בקהילה של אירוח בתי ספר ועוד".

"מה תפקיד אמדוקס וחברות ההייטק במהלך ואחרי המלחמה? אחריות תאגידית אינה רלוונטית, אלא שירות אזרחי מחויב יותר. צריך מודל שישלב אנשים רבים. יש לעשות משהו ארוך-טווח עם כמה חברות מובילות שמושכות טאלנטים ופועלות באזור. הכי חשוב שחברות יקימו סניפים חדשים באזור, כמו 'חומה ומגדל', כולל של חברות בינלאומיות או חברות מקומיות חזקות שיגיעו לשדרות כמוקד תעסוקה מתקדם. חדשנות טכנולוגית חייבת להיות חלק מזה. צריך מאסה קריטית של מקומות תעסוקה, השכלה רלוונטית וחינוך מקומי טוב בשדרות ובעוטף עזה. לטווח הארוך, אנו עובדים עם יהדות טורונטו ויוניסטרים במטרה להביא חינוך לא פורמלי להייטק. צריך לרתום את הממשלה ואת הרשויות המקומיות".

עוד ב-

נגידת בנק ישראל לשעבר נגד האוצר: "החלטה שערורייתית"

לכתבה המלאה

יו"ר קליל צורי דבוש: "מפעל קליל בכרמיאל מעסיק 300 עובדים מהצפון. הירידה בהזמנות גורמת לצמצום בכוח האדם ולנזק כלכלי אדיר למשק הישראלי". עוד אמר, "בשלב הראשון עוצרים את הנזק על ידי הכנסת עובדים פלסטינים. ככל שדוחים את זה הנזק גדל ולא ירחק הזמן שחברות בניה יתחילו לקרוס. במקביל, צריכים להקטין את התלות בעובדים פלסטינים. חשוב להכשיר עובדים ישראלים צעירים במקצועות הבנייה - בוגרי ישיבות, משוחררי צה"ל, תוך מתן הטבות למי שיבחרו במסלול. מה-7.10 חל שינוי תפיסה: אם פעם עבודה בבניין נחשבה לא חשובה, כיום מבינים שבניין הארץ זה אחד מעמודי החוסן הישראלי".