בנק ישראל מפרסם נתון מקרו מעניין מאוד והוא יתרת החוב של הציבור הישראלי. נסביר כי באופן עקרוני בתקופה של ריבית עולה יש מספר מצבים שלכל אחד מהם יש משמעות שונה לגמרי. המצב הראשון הוא עלייה ביתרת החוב של הציבור והמשמעות היא שהציבור לוקח הלוואה כדי לשלם הלוואה קודמת ובעיקר כדי לשמור על רמת החיים אליה הוא הורגל.

המצב השני הוא ירידה בחוב של הציבור וזה אומר שהציבור מטה יותר משאבים לפירעון חובות שהריבית עליהם עולה מה שיגדיל את הסבירות שהביקושים ירדו ומכאן רמת החיים הכולל תרד.

המצב השלישי שאותו אנחנו רואים היום הוא מעניין. אין עלייה נטו ביתרת החוב של הציבור וזה אומר שיש כאן תמהיל של הטיית משאבים לפירעון חובות ונטילת הלוואות לפירעון הלוואות מה שאומר שבאופן עקרוני לא ניתן לצפות לירידה בביקושים אלא ליציבות שלהם וזה באופן תיאורטי לגמרי פותח דלת להעלאת ריבית נוספת אבל זה ו שיח תיאורטי לגמרי.

אם כן, מנתוני בנק ישראל עולה כי יתרת החוב של המגזר העסקי גדלה בשיעור של כ-2.4% ברבעון הראשון של השנה(כלומר המגזר העסקי לקח הלוואות בהיקף של כ-30 מיליארד שקל) כך שיתרת החוב הכוללת של המגזר העסקי בסוף הרבעון עמדה על כ-1.3 טריליון שקל, עם זאת נמשכה ההאטה בקצב הגידול השנתי של יתרה זו שהחלה במחצית השנייה של שנת 2022.

עוד עולה מנתוני בנק ישראל כי גם יתרת החוב של משקי הבית המשיכה לגדול והיא עלתה למעשה בכ-5 מיליארד שקל לרמה של כ-780 מיליארד שקל, אם כי בשיעור נמוך מזה של הרביע הקודם, כ-0.6% לעומת כ-1.3%.

עוד ב-

נגיד בנק ישראל: הממשלה חוצה קו אדום - פוגעת בעצמאות הבנק

לכתבה המלאה

בבנק ישראל מסבירים כי מקור העלייה ביתרת החוב של משקי הבית הוא ביתרת החוב לדיור שגדלה ברבעון הראשון בשיעור של כ-1.2%, נמוך מזה של הרבעון הרביעי של השנה שגדל אז ב-1.7%. בבנק ישראל מציינים כי לראשונה מאז הרבעון השלישי של שנת של 2020 קטנה יתרת החוב לא-לדיור (כלומר האשראי הצרכני) בכ-2 מיליארד שקל לכ-231 מיליארד שקל, כתוצאה מירידה ביתרת החוב לגופים המוסדיים שקוזזה חלקית מעלייה ביתרת החוב לחברות כרטיסי האשראי. יתרת החוב לבנקים נותרה ללא שינוי.