ישראכרט קיבלה החלטה אסטרטגית לדבוק בהסכם שנחתם בתחילת השבוע עם בנק הפועלים. לשם כך, צריכה ישראכרט לייצר מנגנון הפחתת עלויות שיקזז ולו חלקית מתוספת התשלום לבנק הפועלים.

נזכיר כי במסגרת הסכם מתחילת השבוע, נקבע כי ישראכרט תמשיך לתפעל את מלאי הכרטיסים הקיימים שהונפקו ללקוחות בנק הפועלים, ובמקביל תחלוק עם כאל ו-MAX, את הנפקת הכרטיסים החדשים. עוד נקבע על מנגנון חלוקת רווחים מחודש, כך שישראכרט תשלם לפועלים כ-50 מיליון שקל מדי רבעון, כך שמדובר בתוספת עלויות ישירה של 200 מיליון שקל בשנה לישראכרט, ובכך יתוספו להכנסות של בנק הפועלים 200 מיליון שקל, ולרווחים 134 מיליון שקל.

תהליך הפחתת העלויות אמור לכלול גם פיטורי עובדים שהיקפם טרם נקבע באופן סופי, ונמצא בתהליכי עבודה. ההערכות בשוק ההון מדברות על פיטורין של עובדים רבים.

באופן עקרוני ומאחר שישראכרט שלטה ללא עוררין בעולמות כרטיסי האשראי שהנפיק בנק הפועלים, הרי שכאל ו-MAX היו מוכנות להיות נדיבות מאוד עם הבנק ולו כדי להכניס את הרגל לעבודה משוטפת עם הבנק הגדול בישראל ולנגוס בנתח שוק של ישראכרט.
 
מכאן ישראכרט הייתה צריכה לקבל החלטות. ההסכם שלה עם בנק הפועלים הסתיים כבר (בחודש אפריל האחרון) ואז או שתחתום על הסכם חדש או שתפעל ללא הסכם ואז בסבירות גבוהה תאבד לקוחות מהמלאי הקיים למתחרות.

דב קוטלר מצידו (אמנם את ההסכם הובילה החטיבה הקמעונאית אבל חייבה את קוטלר לקבל החלטות בסופו של דבר) קיבל את ההחלטה הנכונה והיא לשפר את מצבו מול ישראכרט בהחלטה ששווה לבנק 134 מיליון שקל בשורת הרווח הנקי מידי שנה.

עוד ב-

מה גרם ליו"ר בנק הפועלים להיפגש עם יזמי ההיטק?

לכתבה המלאה

מניית ישראכרט צנחה בימים האחרונים, אתמול בכ-3%, ולפני שלושה ימים בכ-15%, אך אל תטעו, ישראכרט עשתה כנראה את המהלך הנכון בחלופה של לאבד לקוחות למתחרות או לצמצם את הרווחיות מהסיגמנט של בנק הפועלים היא בחברה לאבד חלק מההכנסות על פני לתת למתחרות דריסת רגל בסיגמנט החשוב הזה.