הסכסוך של אלפרד אקירוב עם זרוע ההשקעות של כלל אולי נפתר אבל הבעיה הגדולה בתחום הממשל התאגידי פשוט עברה מכלל לאסי רוזן וברק טוכמאייר, בעלי השליטה בקנדה ישראל.

בקליפת אגוז העסקה כוללת מכירה של 12.6% מאלרוב שנמצאת בבעלות קופות הגמל וקרנות הפנסיה של כלל לקנדה ישראל בתמורה ל-400 מיליון שקל. אלרוב נסחרת בבורסה לפי שווי של כמעט 3 מיליארד שקל כך שהעסקה משקפת שווי גבוה בכ-5% מעל שווי החברה בבורסה.

אין מקום להכביר מילים על העסקה אלא על מה שעמד מאחוריה. אלרוב שנמצאת בשליטת איש העסקים אלפרד אקירוב השתתפה במימון הפעילות של חברת הבת לוקה שמנוהלת על ידי בנו של אקירוב - ג'ורג'י אקירוב. זרוע ההשקעות של כלל סרבה להמשיך במימון הזה ולמעשה נטענה הטענה כי אלרוב הציבורית מממנת את בנו של אקירוב בחברה הפרטית.

המחלוקת עלתה שלב כשאקירוב רכש חבילת מניות בכלל ביטוח ופעל לכאורה מאחורי הקלעים כדי להחליף את הנהלת החברה במטרה להסיר את ההתנגדות של זרוע ההשקעות של כלל להמשך המימון של החברה הפרטית.

יכול להיות שאקירוב צודק ויכול להיות שזרוע ההשקעות של כלל ביטוח צודקת (ועכשיו קנדה ישראל) אבל אין ספק שכאן המקום להכניס את רשות ניירות ערך לתמונה כדי לוודא שהציבור מקבל את התמונה המלאה על נושא המימון של לוקה הפרטית על ידי אלרוב הציבורית.

בכל מקרה נראה שכלל ביטוח הצליחה להיפטר מהחזקה שעשתה צרות גדולות והפריעה לניהול השוטף של ההשקעות אבל שוב, כאן המקום להדגיש שמדובר בפעילות מאוד בעייתית של אקירוב שלכאורה, התערב בשיקולים עצמאיים של ניהול השקעות כספי הפנסיה והגמל שבניהול כלל.