האם הצמיחה הכלכלית של מדינת ישראל בעשור האחרון נמחקת לנגד עינינו עקב משבר הקורונה, על שני סגריו? דו"ח מיוחד שפרסמו כלכלנים בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, ה-OECD, על השפעת המגפה על המשק הישראלי ועל רמת החיים בארץ חושף תמונה מדאיגה מאוד: אף על פי שישראל, על פי הדו"ח נכנסה למשבר במצב טוב יחסית, כשהצמיחה קרובה למיצוי מלא של הפוטנציאל והאבטלה ברמה סבירה, המצב כעת מהווה נורת אזהרה בוהקת.

גם על פי התרחיש האופטימי של הכלכלנים, היוצא מנקודת הנחה שישראל תסיים הפעם את הסגר בצורה מדורגת ותצליח להשתלט על היקף התחלואה, צפויה צניחה של 6% בתמ"ג בשנת 2020 ושיעור האבטלה (לא כולל עובדים בחל"ת) יעמוד בשנה הבאה על 6.5%. אמנם הדו"ח צופה צמיחה מחודשת של התמ"ג בשנת 2021, בשיעור של 2.9%, אבל מדגיש כי גם מעל התחזית הזאת מרחף ענן של אי ודאות בנוגע למציאת חיסון או תרופה לקורונה.

בתרחיש הפסימי, לפיו המגיפה תימשך ביתר שאת אל תוך 2021 והלאה, ישראל עלולה למצוא את עצמה שקועה בגל חסר תקדים של פשיטות רגל ושל סגירת חברות גדולות וחיוניות. על מנת להתמודד עם מצב כזה בדרך מיטבית, הדו"ח ממליץ לממשלת ישראל להרחיב את היקף התמריצים התקציביים והמוניטריים, ובאופן כללי להשקיע יותר משאבים כלכליים ברווחה ובתשתיות - זאת, מבלי להתדרדר לחוב לאומי גבוה מדי. בנוסף, הדו"ח מציע לייעל את מערכת המיסוי בארץ ולפעול לצמצום פערים בין הרשויות המקומיות.

ברמת המקרו, הדו"ח קורא לישראל להמשיך במדיניות של גמישות ושל תמיכה בכלכלה ומציין כי בטווח הארוך, כדי לצמצם את הפערים החינוכיים והכלכליים בחברה הישראלית, כמו גם את אלה שבין ענף הטכנולוגיה לענפים אחרים, דרושה כאן רפורמה יסודית בתחומים שונים. הדו"ח ממליץ, לדוגמה, להשית אגרות גודש על נהגים כדי להפחית את הפקקים (שמצבם בישראל הוא החמור ביותר במדינות ה-OECD), לחזק את לימודי הליבה בקרב האוכלוסייה החרדית, להגביר את ההשקעה בחינוך בגיל הרך (שכיום היא הנמוכה ביותר מבין מדינות ה-OECD), להתקדם לעבר פיתוח אנרגיה מתחדשת, לשחרר חסמים שמונעים השקעות זרות, להגביר את השקיפות השלטונית ולספק כמה שיותר הכשרות מקצועיות.

לבסוף, הדו"ח מזהיר מפני משבר חוב עולמי שיפגע במחירי הנכסים הפיננסיים בארץ, בעלייה בלתי מתוכננת בהוצאות הביטחון ובהתפוצצות בועת הנדל"ן, התלויה מאוד במערכת הבנקאית ולכן משליכה עליה באופן ישיר. ענף הנדל"ן, על פי הדו"ח, סובל בארץ גם ממדיניות מיסוי שגורמת לעיריות להעדיף דירות גדולות ונדל"ן מסחרי - מה שמחריף עוד יותר את הפערים החברתיים בישראל. לשם כך, ממליצים הכלכלנים על על שינוי באופן החלוקה של משאבי הקרקע.