בחודשים האחרונים האי-ודאות הגיאופוליטית שלטה ביד רמה בשוק, ולמרות החשש הכבד של המשקיעים, וול סטריט מהמרת על הסכם עם איראן. הכלכלן הראשי כריסטיאן גאטיקר, ראש מחלקת המחקר בבנק יוליוס בר, חושף מה מתרחש בעת זו בבורסה בוול סטריט, ואיך זה עשוי להשפיע על המשקיעים?

השווקים מזכירים פעם נוספת עד כמה הם מהירים וגמישים בתמחור משברים ונקודות מפנה אפשריות. הראלי שנרשם על רקע התקווה להתקדמות במגעים בין ארה"ב לאיראן מדגיש דפוס מוכר: השווקים מתמחרים שלום הרבה לפני שהוא הופך לעובדה מוגמרת. כאשר המשא ומתן מתנהל בחלונות זמן של 30 יום והתוצאות עשויות להשתנות בכל רגע, אין לבלבל בין "ראלי הקלה" לבין פתרון אמיתי. זהו עדיין שוק של סוחרים לטווח קצר, בעוד שמשקיעים ארוכי טווח צריכים להמשיך לפעול במשמעת, סבלנות והימנעות מרדיפה אחר אופטימיות רגעית.

הבורסות בעולם רשמו ראלי חד על רקע כותרות שדיווחו על התקדמות לקראת הסכם אפשרי בין ארה"ב לאיראן. מניות זינקו, מחירי הנפט ירדו בחדות ותשואות האג"ח ירדו - והכול במהלך מהיר אחד. עוצמת ומהירות התגובה מעידות עד כמה השווקים הפיננסיים מהירים בתמחור משברים, ולעיתים עושים זאת הרבה לפני שהמציאות הפוליטית מתבהרת.

אין בכך חדש. השווקים נוהגים לתמחר הסתברויות ולא תוצאות סופיות, ולעשות זאת בצורה אגרסיבית כאשר מאזן הסיכונים נוטה, אפילו במעט, לכיוון של רגיעה או הפחתת הסלמה. הבעיה, כמו תמיד, נמצאת במילה "סופי". כאשר המשא ומתן מתנהל בפרקי זמן מתגלגלים של 30 יום ומלווה באזהרות מפורשות לגבי אפשרות לנסיגות, קשה להגדיר את המצב הנוכחי כסגור או ודאי.

ההיסטוריה מלמדת שעד שמושג שלום רשמי, מאושר ומחזיק לאורך זמן - השווקים כבר מזמן עברו הלאה. תנועת המחירים הנוכחית מתאימה בדיוק לדפוס הזה. שוקי המניות כבר מתמחרים פתיחה מחודשת של מצר הורמוז, הקלה במגבלות ההיצע וסביבת אינפלציה נוחה יותר, בעוד שמחירי הנפט, הדולר ורמות התנודתיות משמשים כשסתומי לחץ.

עם זאת, אותה לוגיקה שפועלת בירידות צריכה לחול גם בעליות. בדיוק כפי שמכירות פאניקה בשפל משברי אינן מתוגמלות בדרך כלל, כך גם אופוריה מוקדמת לאחר חדשות חיוביות עלולה להתברר כמוקדמת מדי. מנקודת המבט הנוכחית, יחס הסיכון-סיכוי בטווח הקצר נראה פחות אטרקטיבי, במיוחד לאור העליות החדות שכבר נרשמו בשווקים.

מצב זה מחייב צניעות ולא מהלכים אגרסיביים. להערכתנו, מדובר עדיין ב"שוק של סוחרים" - שוק המאופיין בפוזיציות טקטיות ושינויי כיוון מהירים, שבו פוטנציאל העליות עדיין קיים אך הופך למאתגר יותר.

עבור משקיעים לטווח ארוך, המסר פשוט אך חשוב: להישאר מושקעים, לשמור על פיזור ולהימנע מהיסחפות אחר אופטימיות שמונעת מכותרות. הקלה אינה פתרון, ותקווה אינה אסטרטגיית השקעה. המשמעת שנדרשת כיום היא תמונת המראה של זו שנדרשה במהלך הירידות — לא להיכנס לפאניקה אז, ולא להגיב ביתר עכשיו.

התקוות להתקדמות בין ארה"ב לאיראן תמכו בשוק הנכסים הדיגיטליים, חושף קרסטן מאנק, ראש תחום מחקר הדור הבא בבנק יוליוס בר, ומסביר כי הביטקוין חזר להיסחר מעל רמת 80 אלף דולר - גבוה משמעותית מהרמות שבהן נסחר עם פרוץ המלחמה. עם זאת, למרות שנראה כי שוק הקריפטו כבר עבר את נקודת השפל, קיים ספק אם מדובר בתחילתו של שוק שורי חדש.

ראשית, ההתאוששות בביטקוין התרחשה במקביל לעליות בשוקי המניות, מה שמעיד על חזרה כללית לתיאבון לסיכון בשווקים הפיננסיים ולא על גורמים ייחודיים לקריפטו. שנית, קשה לזהות קטליזטור מיידי ייחודי לשוק הקריפטו שיוכל לדחוף את המחירים לעלייה ממושכת. חוק ה-Clarity Act, שמטרתו ליצור מסגרת רגולטורית ברורה לנכסים דיגיטליים בארה"ב ושיש הרואים בו מנוע צמיחה פוטנציאלי, מתעכב. עם זאת, גם אם יאושר, אנו לא צופים השפעה מיידית משמעותית על הביטקוין.

נראה ברור כי מבחינה רגולטורית הביטקוין יסווג כסחורה (Commodity), וכך הוא גם נתפס כיום על ידי הרגולטורים. העיכובים בחקיקה נוגעים בעיקר למטבעות יציבים (Stablecoins) ולתחום הפיננסים המבוזרים (DeFi), שהם תחומים שונים מביטקוין במהותם. לאחר אישור החוק, אנו צופים השפעה חיובית על סנטימנט השוק, אך לא בהכרח על הביקוש לביטקוין עצמו.

שלישית, המחירים עלו בעיקר בשל תקווה להתקדמות בין ארה"ב לאיראן - ולא בשל התקדמות ממשית. כאשר המשא ומתן מתנהל בחלונות זמן של 30 יום והתוצאות ניתנות לשינוי, אין לראות בראלי הנוכחי סימן לפתרון סופי.

עוד ב-

מניית השבבים זינקה ב-100%: בבנק אוף אמריקה בטוחים שזה לא הסוף

לכתבה המלאה

על רקע זה, אנו מעריכים כי הביטקוין ושוק הקריפטו הרחב ימשיכו להיות מושפעים בעיקר מגורמי מאקרו רחבים ("Top Down") ולא מגורמים ייחודיים לענף ("Bottom Up"). רמות התנודתיות צפויות להישאר גבוהות, ותלויות במידה רבה בהתפתחויות סביב המלחמה באיראן.