השוק
מחיר ההליום זינק ב-100%: אלו המניות שירוויחו מכך
פגיעה במתקן ייצור אחד בקטאר גרמה לזינוק חד במחירי ההליום ברחבי העולם. הגז הוא חומר קריטי לתעשיות החשובות ביותר בעולם - שבבים, מכשור רפואי, טילים - ועכשיו חלק מהחברות שמוכרות אותו הפכו לאחת ההזדמנויות המדוברות בשוק. מי הן ואיפה אפשר למצוא הזדמנויות השקעה?
רוב האנשים חושבים על הליום כגז שממלאים בו בלונים למסיבות ימי הולדת. אבל מאחורי הקלעים, הליום הוא אחד מחומרי הגלם הקריטיים ביותר לתעשיות שמניעות את הכלכלה הגלובלית: ייצור שבבים, מכשור רפואי כמו MRI, טילים שמשוגרים לחלל ומחשוב קוונטי. כולם תלויים בהליום, ולגז הזה פשוט אין תחליף.
כחלק מהסכסוך בין ארה"ב וישראל לאיראן, נפגע מתקן ראס לפאן של QatarEnergy - אחד ממתקני ייצור הגז הגדולים בעולם, שבו קטאר מייצרת גם כמויות עצומות של הליום. כתוצאה מהפגיעה החברה הודיעה על הפסקה מוחלטת של אספקת הליום מהמתקן.
קטאר אחראית לכ-30% מהייצור הגלובלי של הליום ושלוש מדינות בלבד - ארצות הברית, קטאר ואלג'יריה - שולטות ביחד בכמעט 87% מההיצע העולמי. המשמעות היא שכשאחת מהמדינות האלו חוות שיבושים בייצור, העולם כולו מרגיש את זה.
בניגוד לנפט, הליום לא מופק לבדו - הוא מתקבל כתוצר לוואי של עיבוד גז טבעי. אי אפשר פשוט להגדיל ייצור מהיום למחר. קיבולת חדשה לוקחת בין שנתיים לחמש שנים. וגם הנתיב הימי הפך לבעיה: מצר הורמוז ממשיך להיות סגור, כך שספינות שמובילות הליום נאלצות לעקוף את כף התקווה הטובה בדרום אפריקה - תוספת של 10 עד 14 ימי שייט. וזו בעיה גדולה: הליום נוזלי מתאדה במהלך השיט הזה.
התוצאה: מחירי הספוט של הליום כבר הוכפלו מאז פרוץ המשבר, וזאת אחרי שב-2025 המחירים כבר זינקו פי 5.
הצד המפסיד ברור יחסית: יצרניות השבבים שתלויות בהליום. דרום קוריאה, שמייצרת שני שלישים משבבי הזיכרון בעולם, ייבאה כ-65% מההליום שלה מקטאר. סמסונג ו-SK Hynix ספגו יחד מחיקת שווי של מעל 200 מיליארד דולר מאז פרוץ הלחימה.
TSMC דיווחה שאין לה עדיין פגיעה ניכרת, אך היא מנטרת את המצב. המלאים של יצרניות השבבים הקוריאניות, לפי הערכות, יספיקו לכחצי שנה בלבד.
הצד המרוויח הוא ספקיות הגז התעשייתי. שלוש חברות גדולות שולטות בשיווק ההליום בעולם: Linde (סימול: LIN), Air Products (סימול: APD) ו-Air Liquide (סימול: AI, בורסת פריז).
לינדה היא החברה הגדולה בעולם בתחום הגזים התעשייתיים, עם שווי שוק שעולה של כ-233 מיליארד דולר אחרי עלייה של 18% השנה. אספקת הליום היא חלק מהותי מהפעילות שלה - וכשמחירים עולים, כוח התמחור עובר לידי הספקים.
הבנק האמריקאי הענק ג'יי פי מורגן התחיל לסקר את המניה עם המלצת "משקל יתר" ומחיר יעד של 525 דולר, אפסייד של 4%. Argus העלתה את יעד המחיר שלה ל-535 דולר, אפסייד של 6%, ו-UBS אשררה את המלצת הקנייה שלה עם יעד 550 דולר, אפסייד של כ-9%.
מה שמחזק את הסיפור מעבר להליום הוא שלינדה לא תלויה בו בלבד: לחברה יש צבר פרויקטים של 10 מיליארד דולר, בעיקר מחברות עם דירוג גבוה, ו-33 שנים רצופות של הגדלת דיבידנד.
עוד ב-
אם יש לכם חשיפה לקרנות מחקות על ענקיות טכנולוגיה, אתם כבר חשופים לצד המפסיד של הסיפור הזה. לעומת זאת, ספקיות כמו לינדה ו-Air Products מספקות את הצד השני: ביקוש שהולך וגדל, היצע שהולך וקטן ומחירים שעולים. בסביבה כזאת, מי שיושב על ברז הגז - נמצא בעמדה הטובה ביותר להרוויח.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה



