מבצע "שאגת הארי" לא משפיע רק על המצב הביטחוני של ישראל אלא זולג ישירות למסכי המסחר של המשקיעים. נתונים חדשים מיום שישי האחרון, המציגים את 10 המניות והמדדים הנסחרים ביותר בבנק ONE ZERO, מספקים הצצה נדירה לאופן שבו מנתחים הסוחרים את המצב הביטחוני ומתרגמים אותו לפעולות בשטח. מהנתונים עולה מגמה ברורה: המשקיעים מחפשים ביטחון בייצור המקומי, אך במקביל מנסים לרכוב על גלי התנודתיות בשוק האנרגיה העולמי.

המרוויחה הגדולה והברורה של המצב, לפחות מבחינת סנטימנט המשקיעים, היא אלביט מערכות (ESLT). המניה, שמושפעת באופן ישיר מהמתיחות הביטחונית והצורך הגובר בחימוש וטכנולוגיה צבאית, רושמת נתון חריג בעוצמתו: 7.5 קונים על כל מוכר אחד.

הנתון הזה אינו מקרי, הוא מעיד על קונצנזוס רחב מאוד בקרב המשקיעים וביטחון גבוה במיוחד בסקטור הביטחוני הישראלי. המגמה הזו משתקפת היטב גם בנתוני המאקרו של הבורסה, כאשר לאחרונה הפכה אלביט לחברה הישראלית בעלת שווי השוק הגבוה ביותר. המשקיעים בוואן זירו, כך נראה, מצביעים בארנק ורואים בה עוגן יציב של צמיחה מתוך המציאות הביטחונית המורכבת.

מהעבר השני של המתרס ניצבת מניית Battalion Oil (BATL), המייצרת תמונת מצב שונה לחלוטין. החברה, שמפיקה נפט על אדמת ארה"ב, מצאה את עצמה בעין הסערה בעקבות החששות משיבושים באספקת הנפט במזרח התיכון. התוצאה? זינוק מטאורי של למעלה מ-300% בערך המניה בחמשת ימי המסחר האחרונים בלבד.

אולם, כשבוחנים את התנהגות הסוחרים בוואן זירו מול המניה הזו, מתגלה דרמה אמיתית: יחס הקונים-מוכרים עומד בדיוק על 1.0 (קונה אחד על כל מוכר). נתון זה משקף שוק חצוי לחלוטין. מצד אחד, ניצבים הסוחרים שזיהו את המגמה מוקדם וממהרים לממש רווחים פנומנליים לפני שהמתיחות תירגע ומחירי הנפט יחזרו לסדרם. מנגד, ניצבים אלו שעדיין רואים פוטנציאל להסלמה נוספת, מנסים לרכוב על המומנטום, ומאמינים שלמניה יש עוד לאן לטפס.

מעבר לדרמות הנקודתיות, הטבלה חושפת גם את הרצון של המשקיעים לעגן את התיק שלהם בנכסים בטוחים יותר. מדד SCHD (תעודת סל העוקבת אחר מניות דיבידנד אמריקאיות יציבות) רשם יחס חסר תקדים של 15 קונים על כל מוכר, מה שמעיד על נהירה לחוף מבטחים המניב הכנסה פסיבית קבועה. גם תעודת הסל VOO (העוקבת אחרי מדד ה-S&P 500) ממשיכה ליהנות מביקוש קשיח עם יחס של 7.0 קונים לכל מוכר, נתון המראה שחרף המלחמה, המשקיע הישראלי לא מוותר על חשיפה לשוק האמריקאי הרחב.

עוד ב-

השוק שחזה הכל חושף: זה מה שצפוי באיראן עד 2026

לכתבה המלאה

בשורה התחתונה: הנתונים מוואן זירו מוכיחים שוב שהמשקיע הישראלי אינו פועל מתוך פאניקה, אלא מתוך ניתוח קר של המציאות. הוא מגבה את התעשייה הביטחונית המקומית (אלביט), מנהל סיכונים מחושבים מול התנודתיות העולמית (נפט), ולא שוכח לרפד את התיק עם השקעות עוגן ארוכות טווח.