השוק
ביטוח לאומי מזהיר מיליוני ישראלים: התקציב עתיד להיגמר בקרוב
כ-2 מיליון ישראלים עניים, בהם כ-880 אלף ילדים; ועדת העבודה והרווחה דנה בממצאי דו"ח העוני של הביטוח הלאומי ובמענים להבטחת ביטחון תזונתי. לטענת יוכי אילוז, מנהלת אגף ביטחון תזונתי במשרד הרווחה, התקציב הממשלתי עתיד להיגמר בסוף אפריל 2026
ועדת העבודה והרווחה דנה בממצאי דו"ח העוני של הביטוח הלאומי לשנת 2024 אשר פורסם לאחרונה. במקביל, חברי הוועדה עסקו במענים ובתקציבים להבטחת הביטחון התזונתי. על פי הדו"ח, בישראל חיים כיום כ-2 מיליון עניים, בהם כ-880 אלף ילדים.
בפתח הדיון, אמרה ח"כ מיכל וולדיגר, המשמשת כיו"ר ועדת העבודה והרווחה: "הדו"ח מציב בפנינו תמונה מדאיגה וברורה: שיעורי העוני נותרים גבוהים, ובחלק מהאוכלוסיות אף מעמיקים. מאחורי המספרים עומדים ילדים, משפחות עובדות, אזרחים ותיקים ואנשים עם מוגבלות - אנשים שביטחון תזונתי עבורם אינו מושג תיאורטי אלא שאלה יומיומית של קיום בכבוד.
עוני פוגע בכבודו וביכולתו של האדם לממש את עצמו, הוא פוגע בחברה, משום שהוא שוחק את הסולידריות ומעמיק פערים. הוא פוגע בכלכלה, משום שהוא פוגע בהון האנושי ובצמיחה והוא בוודאי רע לחוסן הלאומי שלנו. תורה אומנם יכולה לצאת מבני עניים, אבל מדינה מתוקנת אינה אמורה להשלים עם מציאות שבה ילדים הולכים לישון רעבים. האחריות שלנו כחברה וכמחוקקים היא לוודא שתהיה להם צלחת מלאה, תנאים בסיסיים והזדמנות לממש את הפוטנציאל שלהם".
ח"כ עדי עזוז, מיוזמי הדיון, הוסיפה מצידה: "התכווצה לי הבטן למשמע הנתונים על היקף האזרחים והילדים שחיים כאן ללא ביטחון תזונתי. כמעט מיליון ילדים רעבים זה נתון חמור, קשה ועצוב שאנחנו לא יכולים להרשות שיהיה כאן אצלנו. בשנה שעברה אושרה הקמת הרשות למאבק בעוני ואני רוצה לדעת האם זה קרה ואיפה זה עומד. בנוסף, בימים אלה אנחנו עוסקים בתקציב המדינה ואני מבקשת לדעת מה היקף התקציב שיוקצה למאבק בעוני ולביטחון תזונתי בשנה הבאה, בתקווה שבשנה הבאה נוכל להגיד שעשינו קצת יותר ושיפרנו את המצב".
ח"כ עופר כסיף, מיוזמי הדיון: "כולנו מסכימים שעוני ואי ביטחון תזונתי הם הרבה מעבר לכסף, הם כוללים גם השפלה והדרה, גם דימוי עצמי נמוך מאוד שמלווה ומשפיע על אדם לכל חייו. אני רואה את הפרטת הרווחה כבעיה המרכזית. עם כל הכבוד לעמותות שעושות עבודת קודש, זו תוצאה של נסיגה והסרת האחריות של המדינה".
ח"כ אורי מקלב, מיוזמי הדיון: "הפערים בחברה שלנו גדולים מאוד ויש ילדים שסובלים מתת תזונה והולכים לישון רעבים וזה מביא להשלכות בריאותיות וחברתיות קשות. יש ארגונים רבים ואנשים שעושים עבודה חשובה וזה המקום גם להודות ולהדגיש את החשיבות בקידום פתרונות נוספים".
ח"כ נעמה לזימי, מיוזמי הדיון: "20% מהאוכלוסייה בישראל חיה מתחת לקו העוני. 880,000 ילדים. זה השיעור הגבוה ביותר במדינות המערב וזה לא פותח מהדורות. מדברים על הנזקים הבריאותיים אבל אני רוצה לדבר על הזדמנות שווה. ילד רעב או ילד שאוכל מזון לא בריא הוא ילד שלא יכול להגשים את עצמו, למצות את הפוטנציאל שבו. כמדיניות מיגור היעדר הביטחון התזונתי זה הדבר הכי מיטיב למשק וזה לא רק עבור המוחלשים והעניים. אנחנו מברכים את פעילות החברה האזרחית אבל צריכה להיות כאן מדינה".
יוכי אילוז, מנהלת אגף ביטחון תזונתי במשרד הרווחה ציינה כי הרשות למאבק בעוני נמצאת בימים אלה בהליכי מינוי וטרם החלה פעילותה. בהמשך סקרה את המענים והתקציבים של המשרד בתחום מיגור העוני והביטחון התזונתי.
לדבריה, התקציב הממשלתי למיזם לביטחון תזונתי לשנים 2025-2026 עמד על 180 מיליון שקלים ובאמצעותו הצליח המשרד להרחיב את המיזם ולתת מענה לכ-44,000 משפחות, אל מול פחות מ-30,000 בשנים הקודמות. עם זאת, ציינה כי התקציב עתיד להיגמר בסוף אפריל 2026 וכי בימים אלה המשרד ממתין לאישור התקציב ולתשובת משרד האוצר בהתייחס לתקצוב נוסף שיאפשר להמשיך את המיזם בהיקפיו הנוכחיים.
תאיר ראבוחין, רפרנטית רווחה וביטוח לאומי באגף התקציבים במשרד האוצר הסבירה כי התקציב הממשלתי המעוגן למיזם לביטחון תזונתי הוא 90 מיליון שקלים בשנה, וכי 90 מיליון שקלים נוספים ניתנו כסכום חד פעמי בתקופת התקציב האחרונה מתקציב קואליציוני אחר שיועד לסלי מזון, כשהמטרה הייתה להרחיב באופן זמני את התכנית.
לטענת אילוז, המשרד מעניק תמיכות למשפחות שחיות בעוני באמצעות המגזר השלישי, בהן סלי מזון חודשיים ובחגים, ארוחות יומיות ועוד. בבסיס התקציב מוקצים לכך 46 מיליון שקלים ואור תוספת ייחודית שהתקבלה השנה התקציב עמד על כ- 56 מיליון שקלים.
עוד ציינה כי בסוף 2025 קיבל המשרד תוספת תקציבית של 65 מיליון שקלים, באמצעותה הורחבו תכניות המעניקות מענה רחב ומעמיק למשפחות שחיות בעוני, בהן תכנית הדר (מערך נושמים): "גדלנו מ-170 רשויות שמפעילות את התכניות האלה ל-212 בשנת 2026, וכיום יש כ-30,000 משפחות, בהן כ-100,000 ילדים שמקבלים במסגרתן מענה".
חברי המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, הפועלת תחת משרד הרווחה בעבר ובהווה, העידו בדיון על היעדר תקציבים לפעילות שוטפת וציינו כי מתווה שגיבשו חברי המועצה, הפועלים ברובם בהתנדבות, הופץ במאי 2025, אך אף אחת מהמלצותיו לא יושמה.
פרופ' רוני סטריאר, לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי: "לפי מתווה שהמועצה בנתה למדינה יש כסף ומשאבים לפתור את התופעות של עוני ואי ביטחון תזונתי בתוך 5 שנים, אבל היא לא קיבלה על עצמה את הרצון הפוליטי להגיע לזה. האסטרטגיה שננקטת היום משכפלת ומעמיקה את העוני עם השנים. קידום המתווה יעלה כסף אבל ברור שמה שנקבל בחזרה הוא עצום".
בקי קשת, הפורום למאבק בעוני: "ברור לכל שהדו"ח הוא נורא, חשוב וצריך לדבר על זה אבל הייחוד של הבית הזה הוא היכולת להשפיע, בראש ובראשונה על התקציב שעומד בפתח. נרצה לשמוע מהמשרדים אילו תקציבים הם ביקשו למטרות האלה, איזה תכניות קיימות ואיזה עוד תכניות ומיזמים מתוכננים לשנה הקרובה".
הילה סעדיה, פתחון לב: "מודל הפעילות שלנו מבוסס על מודל הוליסטי רב מימדי שפוגש את המשפחות במישורים שונים כדי לייצר מוביליות חברתית וכך אחת מ-4 משפחות מחולצת מעגל העוני. אם יכולנו להכפיל את זה היינו היום במקום אחר מבחינת המדדים. יש פתרונות שניתן לקדם בכל אחד מהמשרדים והיינו שמחים אם היה מוגדרים יעד ותכנית לאומית לצמצום העוני בישראל".
ד"ר דורית אלדר, הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא הדגישה את החשיבות בהנגשה של מזון בריא ומזין לעניים: "אי ביטחון תזונתי הוא לא גזירת גורל. אפשר למגר אותו ולהנגיש סל מזון נגיש ובר קיימא על ידי הטלת פיקוח על מחירי מזונות בריאים. פיקוח ותרומות של מזון מזיק עלולים להשפיע לרעה על בריאותם של אנשים עניים וזה משית עלויות נוספות על מערכת הבריאות".
רותם יוסף גלעדי, מנכ"לית עמותת נבט: "חשוב להרחיב את תכניות ההזנה בבתי הספר ולא רק בארוחת צהריים חמה אלא גם בארוחת בוקר שהיא זולה בהרבה. אנחנו מפעילים תכנית שמספקת ארוחת בוקר מלאה ומזינה לכ-20,000 תלמידים בכל יום ופועלת בכל המגזרים בעלות שנתית של פחות מ-800 שקלים לילד".
עוד ב-
בתום הדיון, יו"ר הוועדה ח"כ מיכל וולדיגר ביקשה ממשרד הרווחה להעביר לוועדה עדכונים שוטפים אודות הליכי הקמתה של הרשות למאבק בעוני וכן על הצפי למועד תחילת פעילותה והתקציבים שיוקצו לה: "אנחנו שומעים על סכומים גבוהים מאוד שמשקיעה המדינה ולצדה כמובן וביתר שאת ארגוני החברה האזרחית שמשקיעים מיליארדי שקלים ועושים עבודה מדהימה וחשובה ועדיין לצערנו - שיעורי העוני לא יורדים וחומרתו אף מעמיקה. לכן, קיומה של הרשות כגוף מתכלל ומקצועי נדרשת היום יותר מאי פעם".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
