השוק

יצחק תשובה: "יש פוטנציאל עצום במאגר הגז הישראלי"

בעל השליטה בדלק ובניו-מד אנרג'י הכריז על פוטנציאל נפט עצום בלוויתן עמוק, לצד תוכנית שאפתנית לייצוא גז לאירופה דרך סוריה ולבנון, שיכולה לקרות "מחר בבוקר" ולחזק את הכלכלה הישראלית

רוי שיינמן | 9/2/2026 12:00

יצחק תשובה (צילום shutterstock, אלעד מלכה)

יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק וניו-מד אנרג'י, העלה היום את הרף: "אנחנו מאמינים בפוטנציאל להימצאות נפט בפרויקט 'לוויתן עמוק', בעומק של כ-7,200 מטר", אמר בכנס המשקיעים של החברה.

מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית ממה שהחברה עשתה עד היום. התגליות הקודמות במאגר לוויתן בוצעו בעומקים של 4,200 עד 4,700 מטר בלבד. כלומר מדובר בכ-2,500 מטר שיכולים לשנות את כל המשחק.

תשובה לא עצר שם. הוא ציין שהחברה מתכוונת לקיים דיונים עם משרד האנרגיה לגבי המשך קידום ופיתוח הפרויקט, שנחשב לבעל "פוטנציאל משמעותי להרחבת משק האנרגיה הישראלי בשנים הבאות".

בשפה פשוטה: ניו-מד, שכבר מחזיקה ב-45% ממאגר לוויתן - המקור המרכזי לגז בישראל - רוצה לחפור עמוק יותר, ולמצוא לא רק גז אלא גם נפט.

זה לא רק עניין של החברה והמשקיעים שלה, גילוי נפט בעומקים כאלה משמעו תמלוגים משמעותיים למדינה, ביטחון אנרגטי גדול, ופוטנציאל ייצוא שיכול להפוך את ישראל לשחקנית אזורית משמעותית בתחום האנרגיה.

אבל הפוטנציאל האמיתי לא רק מתחת למים - הוא גם בצנרת שכבר קיימת מעל פני הים. יוסי אבו, מנכ"ל ניו-מד, פרס בכנס תמונה שעשויה לשנות את הדרך שבה ישראל ממוקמת במפת האנרגיה העולמית.

"סוריה ולבנון הן מדינות שצריכות כ-15 BCM גז בשנה, ואין להן הרבה אלטרנטיבות - הן קונות כ-2 BCM במחירי LNG מסוקאר, חברת הנפט של אזרביג'ן", אמר אבו. "הצינור הפאן-ערבי שאנחנו מחוברים אליו, מחובר כבר כיום לסוריה ולבנון, ולכן ברגע שיהיה אישור גיאופוליטי, ובהתאם לאינטרסים של מדינת ישראל ולאישורים של מדינת ישראל, אנחנו יכולים להזרים גז לסוריה ולבנון, מחר בבוקר".

"מחר בבוקר" - הביטוי הזה לא נאמר במקרה. אבו חזר עליו כמה פעמים, והסיבה ברורה: התשתית כבר קיימת, הצורך בשוק אמיתי, והכל תלוי רק באישורים. אבל זה לא סוף הסיפור.

אבו הוסיף והסביר שיש כאן פוטנציאל אפילו גדול יותר: "חברת סוקאר, שהיא שותפה שלנו לבלוק I, שמספקת גז לסוריה, מחוברת בצנרת גז דרך טורקיה ועד איטליה. ובמצב הזה, יכול להיות שאנחנו נספק 2 BCM גז לסוריה, אבל בפועל יהיה לנו הסכם עם איטליה, בעסקת swap פשוטה מאוד עם שותפים שלנו. כך שבפועל יכול להיות שמחר בבוקר יהיה לנו הסכם לשיווק גז לאירופה".

במילים אחרות: ניו-מד יכולה לספק גז לסוריה, סוקאר תספק גז לאירופה במקומה, וישראל תמצא את עצמה מחוברת לשוק האירופי - שם מחירי הגז כפולים מאלו שבישראל - בלי צורך להשקיע מאות מיליוני יורו בתשתיות חדשות. זו עסקה שיכולה לקרות מהר מאוד, בתנאי שהאישורים הפוליטיים יינתנו.

תשובה עצמו הדגיש את החשיבות האסטרטגית של המהלכים האלה: "שיתופי הפעולה האזוריים בתחום הגז הטבעי, לרבות הסכמי הייצוא, תורמים לחיזוק הכלכלה הישראלית וליציבות האזורית." הוא הוסיף: "אנו רואים בשילוב בין פיתוח משק האנרגיה, שיתופי פעולה אזוריים והשקעה ארוכת טווח בסיס לצמיחה כלכלית ולחוסן הלאומי".

מעבר ללוויתן עמוק ולפוטנציאל האזורי, תשובה ציין שניו-מד ממשיכה לקדם את פיתוח מאגר אפרודיטה, שנמצא בשלב מתקדם לקראת פיתוח, ושהחברה בוחנת הזדמנויות להרחבת פעילותה בזירה הבינלאומית. בנוסף, הוא התייחס לתחום האנרגיה המתחדשת וציין שניו-מד תמשיך ותפתח את תחום האנרגיה הירוקה.

כל זה קורה על רקע ירידה של כ-7% במניית ניו-מד בשבוע שעבר, לאחר שהקידוח הראשון בבולגריה, במאגר Vinekh, התברר כקידוח יבש - נמצאו סימני גז, אבל לא בכמויות שמצדיקות הפקה מסחרית.

החברה השקיעה כבר כ-100 מיליון אירו בשני הקידוחים הראשונים שם, והממשלה הבולגרית נכנסה כשותפה ב-10% תמורת 10 מיליון אירו. הקידוח השני, במאגר Krum, צפוי להתחיל בשבועות הקרובים, עם פוטנציאל של 110 BCM אך סיכויי הצלחה של 32% בלבד.