בנק ישראלי מציג את תמצית ההתפתחויות בנתוני החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי ברביע השלישי של השנה. נמשכה העלייה ביתרת החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי (העסקי ומשקי הבית) וברביע השלישי של השנה היא גדלה בשיעור של כ-2.6% לרמה של כ-2.4 טריליון שקל.
.
יתרת החוב של המגזר העסקי גדלה ברביע זה בשיעור של כ-2.5% (כ-36 מיליארדי שקל) לכ-1.5 טריליונים בעיקר כתוצאה מגיוסי חוב נטו באפיק ההלוואות הבנקאיות. הנפקות אג"ח של המגזר העסקי בארץ הסתכמו ברביע זה בשווי של כ-26 מיליארדי ש"ח, גבוה מממוצע הגיוסים הרבעוני של ארבעת הרביעים הקודמים; כ-57% מההנפקות ברביע זה בוצעו על ידי חברות מענף הנדל"ן והבינוי, ענף שממשיך להוביל בגיוסים בדומה לשנים הקודמות.

גם יתרת החוב של משקי הבית המשיכה לגדול ברביע זה לכ-890 מיליארדי שקל שילוב של עלייה ביתרת החוב לא-לדיור (כ-10 מיליארד, 4.2%), לכ-246 מיליארדי שקל, כתוצאה מעלייה ביתרת החוב לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי ועלייה ביתרת החוב לדיור (כ-14 מיליארדים, 2.2%) שמקורה בנטילת משכנתאות חדשות מהבנקים. 

ברביע השלישי של שנת 2025 יתרת החוב של משקי הבית גדלה משמעותית לרמה של כ-890 מיליארדי שקל – עלייה של כ-24 מיליארד (2.7%): יתרת החוב לא-לדיור גדלה ברביע זה בשיעור גבוה של 4.2% (לעומת 0.6%- ברביע הקודם) לרמה של כ-246 מיליארד, לאחר ירידה בה ברביע הקודם. העלייה התרכזה ביתרת החוב לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי; נמשכת העלייה ביתרת החוב לדיור (כ-14 מיליארד) בשיעור של כ-2.2% לרמה של כ-644 מיליארד, ברובה לבנקים.

עוד ב-

יש לכם חובות? כך תפחיתו אותם ב-2026

לכתבה המלאה

השפעות אלו הביאו לכך ששיעור הגידול השנתי של יתרת החוב לדיור נותר יציב ועמד על כ-8%, ואילו שיעור הגידול השנתי של יתרת החוב לא-לדיור גדל לכ-5.2% לעומת שיעור גידול שנתי של כ-3.2% ברביע הקודם. העלייה בחוב לדיור היא תוצאה של המשך נטילת משכנתאות חדשות מהבנקים, שהחלה בסוף שנת 2023, והן הסתכמו ברביע השלישי של השנה, לאחר ניכוי עונתיות, בכ-26 מיליארדי ש"ח, גבוה מעט מהתקופה המקבילה אשתקד (כ-23 מיליארדים). בחודשים אוקטובר-נובמבר 2025 נטילת משכנתאות חדשות מהבנקים הסתכמו, לאחר ניכוי עונתיות, בכ-9 מיליארדי שקל בממוצע לחודש