הוועדה לביקורת המדינה קיימה היום (שלישי) דיון משותף עם ועדת הכלכלה בנושא מיסוי מטבעות דיגיטליים, בעקבות דוח מבקר המדינה לשנת 2025. הדיון עסק במצב ההסדרה של תחום הקריפטו בישראל, בהשלכותיו על גביית המס, וכן בקשיים המעשיים העומדים בפני יחידים וחברות המבקשים לפעול כחוק ולשלם מיסים, ובראשם הקושי בעבודה מול המערכת הבנקאית.

דוברות הכנסת מסרה היום כי חסמי הקריפטו מול הבנקים פוגעים בתעשייה: חברות דווחו בוועדה על הפסדים, בריחת לקוחות ואי־יכולת לשלם מסים ולפעול מישראל. נציגים מהתעשייה הסוחרת בקריפטו הדגישו כי בפועל קיים רצון לשלם מיסים ולפעול כחוק, אך הבירוקרטיה והחסמים הבנקאיים מונעים זאת. רשות המסים מוסרת "99% מבעיות המיסוי בקריפטו כבר נפתרו ובקרוב תוגש הצעת חוק שתסדיר את התחום".

נהל החטיבה הכלכלית במשרד מבקר המדינה, עו״ד צחי סעד, הציג את ממצאי הדוח וציין כי קיימות לקויות משמעותיות בהסדרת התחום בישראל, היוצרות חוסר ודאות רגולטורית. לדבריו, חוסר הוודאות פוגע בהתפתחות הטכנולוגית של החברות וביכולתה של המדינה לממש את פוטנציאל ההכנסות ממסים, המוערך בכ־2 עד 3 מיליארד שקלים בשנה. בהצגת הדו"ח נאמר כי על אף שנעשו פעולות שונות מאז סיום כתיבת הדוח, עדיין נדרשת עבודה נוספת לצמצום הפערים שעלו בביקורת.

נציג רשות שוק ההון, אלי טובול, ציין כי אחת המשימות המרכזיות של הרשות היא קידום חקיקה בתחום, לרבות פיקוח על מטבעות יציבים, והוסיף כי בשבועות הקרובים צפוי להתפרסם תזכיר חוק חדש. לדבריו, קיימת מחלקה ייעודית ברשות העוסקת בתחום הקריפטו, וכי מתקיימים ממשקים שוטפים עם בנק ישראל וגורמים נוספים.

יו״ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה, ח״כ אלון שוסטר, מסר כי "ב־15 השנים האחרונות חלה צמיחה משמעותית בשוק הנכסים הדיגיטליים בעולם, שהגיע בשיאו להיקף של כ־3 טריליון דולר. גם בישראל מדובר בפעילות רחבת היקף, כאשר פוטנציאל גביית המס מוערך בכ־2–3 מיליארד שקלים בשנה. העלייה בהיקף הפעילות וההכנסות מחייבת אסדרה ברורה ומתואמת בין הגופים הרלוונטיים, שתאפשר גביית מס מיטבית, תעודד צמיחה במשק ותבסס את מעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית־כלכלית".

מנהלת תחום הקריפטו ברשות המיסים, הילה גרטי, "דוח המבקר הצביע על ליקויים ואתגרים, אך הרשות פעלה לתיקון מרביתם וכיום 99% מהבעיות לתשלום מס נפתרו. הוגדר יעד ברור להעצמת האכיפה ולהגדלת מספר המדווחים, נוכח הפער הגדול בין מספר המחזיקים בנכסים דיגיטליים לבין מספר המדווחים בפועל. אין בעיה עקרונית עבור מי שמדווח כחוק לשלם מיסים. קיימים גם פתרונות תשלום שאינם תלויים ישירות במערכת הבנקאית. אנחנו בקידום חקיקה שתכלול הגדרת נכס דיגיטלי, חובת ניכוי מס במקור והקלות מסוימות בכפוף לתקרות".

נציגי החברות הפועלות בתחום הציגו בדיון טענות קשות על הפעילות בשטח. ניר הירשמן מאיגוד חברות הקרפיטו ציין כי חברות ישראליות מתקשות לשלם מיסים ולפעול בישראל מאחר שהבנקים מסרבים לקבל כספים שמקורם בפעילות קריפטו. לדבריו, בעקבות מצב זה אבדו למעלה מ־150 משרות, 13 חברות העבירו את פעילותן לחו״ל, וחברות נוספות מתקשות לגייס עובדים בישראל בשל חוסר היכולת להכניס כספים למערכת הבנקאית.

עוד ב-

הביטקוין יגיע לשפל חסר תקדים בשנה הקרובה: זו התחזית המדאיגה

לכתבה המלאה

נציגים נוספים מהתעשייה הדגישו כי בפועל קיים רצון לשלם מיסים ולפעול כחוק, אך הבירוקרטיה והחסמים הבנקאיים מונעים זאת, וכי צוואר הבקבוק המרכזי נמצא בבנק המסחרי שבו נדרשת הפעולה לצורך תשלום המס.