השוק

טלטלה במניה הביטחונית - מבטלת את ההנפקה הענקית, המניה קופצת

ארית תעשיות דיווחה רק בשבוע שעבר על כוונתה להנפיק בבורסה את חברת הבת רשף תעשיות - המשקיעים הגיבו בזעם והפילו את המניה, ועכשיו החברה לוקחת סיבוב פרסה
רוי שיינמן | 
הבורסה לניירות ערך בתל אביב (צילום shutterstock)
שבוע סוער עובר על בעלי המניות של ארית תעשיות. תוך פחות מחמישה ימים, החברה עברה ממהלך הנפקה שאפתני שהיה אמור להיות אחת ההנפקות הגדולות בבורסה השנה, דרך קריסה של 20% במחיר המניה ביום אחד, ועד למה שנראה כמו התקפלות.
הדרמה חושפת את מערכת היחסים המורכבת בין חברות ציבוריות למשקיעים המוסדיים שלהן, ואת המחיר הכבד של חוסר תיאום.
בתחילת השבוע שעבר, ארית הודיעה על כוונתה להנפיק את חברת הבת רשף טכנולוגיות, יצרנית המרעומים האלקטרוניים שמהווה בפועל את כמעט כל פעילותה של ארית.
התוכנית כללה הנפקה ראשונית לציבור בשווי של כ-4.3 מיליארד שקל, כאשר ארית תמכור 10% ממניותיה ברשף, ורשף עצמה תנפיק 10% נוספים. לאחר ההנפקה, ארית הייתה אמורה להישאר עם אחזקה של כ-80% ברשף.
על פניו, המהלך נראה הגיוני מבחינה עסקית. רשף נמצאת בתנופה, עם צבר הזמנות של מעל מיליארד שקל והכנסות צפויות של כחצי מיליארד שקל ב-2025.
החברה משרתת שוק גלובלי צומח של מרעומים לפגזים, טילים וכלי נשק מתקדמים, ואף פיתחה סוללה ייחודית שפותרת מחסור קריטי בשוק. הכספים שהיו אמורים להיגבות בהנפקה היו מיועדים להרחבה בינלאומית, הקמת מתקרי ייצור בארה"ב, אירופה והודו, והרחבת קווי המוצרים.
אבל לפי ההערכות, המשקיעים הגדולים של ארית - בראשות הפניקס - התנגדו. הם הבינו במהירות שההנפקה הופכת את ארית עצמה לחברת אחזקות כמעט טהורה. כלומר, במקום להחזיק ישירות בחברה מצליחה שמייצרת מוצרים ומוכרת אותם, המשקיעים בארית היו הופכים למחזיקים בחברה שהנכס העיקרי שלה הוא החזקה באחרות.
זוהי בדיוק הסיטואציה שמשקיעים מוסדיים שונאים. חברות אחזקות נסחרות כמעט תמיד בהנחה משמעותית לעומת שווי נכסיהן, הסיבה פשוטה: משקיעים לא אוהבים לשלם עבור שכבת ניהול נוספת כשהם יכולים להשקיע ישירות בחברה המבצעת.
בנוסף, חברות אחזקות נתפסות לעיתים ככלי שמאפשר לבעלי שליטה לשלוט בהיקף נכסים גדול בהרבה מהשקעתם בפועל, לא תמיד לטובת המשקיעים הקטנים.
יתרה מזאת, המוסדיים חשו שהמהלך נעשה מבלי לתאם איתם מראש, למרות שהם מחזיקים בחלק נכבד מהחברה. שלוש חברות ביטוח, שתי קרנות גידור ושני בתי השקעות הבהירו שלא ישתתפו בהנפקת רשף, מה שבעצם ייעד את ההנפקה מראש לכישלון.
התגובה הייתה מיידית וכואבת. מניית ארית צללה 20% ביום אחד, מחקה מיליארד שקל משווי השוק ונפלה לשווי של כ-4 מיליארד שקל - נמוך מהשווי שבו תכננה להנפיק את רשף.
ארית עדיין מחפשת לגייס כסף עבור רשף, כך שהיא עשויה ללכת בסופו של דבר לכיוון של גיוס פרטי לרשף מאותם משקיעים מוסדיים, ללא חשיפה לציבור הרחב.
ברגע שהשמועות על ביטול ההנפקה הגיעו לשוק, מניית ארית התחילה לעלות והיא קופצת כעת בכ-7%, לשווי של כ-4.35 מיליארד שקל. המשקיעים בירכו על כך שארית תישאר חברה מבצעת ולא תהפוך לחברת אחזקות.
הדרמה הזו מלמדת מספר לקחים. ראשית, גם חברות מצליחות עם מוצרים מבוקשים לא יכולות להתעלם מהמשקיעים הגדולים שלהן בעת תכנון מהלכים אסטרטגיים. שנית, המבנה של חברת אחזקות נתפס היום כפחות אטרקטיבי מאשר בעבר, במיוחד כשמדובר בחברה שיש לה פעילות מבצעית ממשית.
מבחינת רשף, הצורך בהון לא נעלם. החברה עדיין רוצה להקים מתקרי ייצור בחו"ל, לרכוש מלאי ולהרחיב את קווי המוצרים.
לארית, המחיר של הטעות היה מיליארד שקל שנמחק משווי השוק בתוך יום, ונזק אפשרי למוניטין מול המשקיעים. אבל היכולת לתקן את המהלך במהירות, גם אם בצורה מעט מביכה, מראה שהחברה הבינה שאין להתעלם מהשוק. המשקיעים שרכשו במחירים הנמוכים בעקבות הקריסה מצאו את עצמם עם רווח יפה תוך ימים.
הסיפור של ארית ורשף טרם הסתיים. הפרטים המדויקים של הגיוס הפרטי עדיין בעבודה, והשאלה היא האם המתווה החדש יספק את צורכי ההון של רשף מבלי לפגוע בבעלי המניות של ארית.
אבל לקח אחד ברור: בעידן של משקיעים מוסדיים חזקים ומודעים, כל מהלך קונצרני דורש תיאום מוקדם ושיקוף של האינטרסים של כל הצדדים.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה