השוק

הורדת הריבית מתקרבת: מתי בנק ישראל צפוי לבצע את ההפחתה?

על פי סקירת דויטשה בנק, בנק ישראל צפוי להכריז על החלטת הריבית שלו ביום שני הבא. הכלכלנים מעריכים כי בנק ישראל יספק הורדת ריבית של 25 נקודות בסיס, זאת בעקבות סביבת אינפלציה שמשתפרת, ירידה בפרמיית הסיכון ורקע גיאופוליטי תומך

כתבי ice השוק | 20/11/2025 14:42

אמיר ירון נגיד בנק ישראל (צילום Magma Images, shutterstock, פלאש 90/ יונתן זינדל)

על פי סקירת כלכלני דויטשה בנק, בנק ישראל צפוי להכריז על החלטת הריבית שלו ביום שני הבא, 24 בנובמבר. בעוד שנתוני תמ"ג חזקים מהצפוי לאחרונה ושוק עבודה הדוק, לצד הנחיות זהירות מצד חברי הוועדה המוניטרית, כולל הנגיד ירון, יכולים להיתפס כטיעונים לדחיית ההקלה לשנה הבאה, אנו צופים שבנק ישראל יספק הורדת ריבית של 25 נקודות בסיס.

ציפייה זו מונעת בעיקר מסביבת אינפלציה שמשתפרת באופן משמעותי, ירידה בפרמיית הסיכון, ורקע גיאופוליטי תומך המאופיין בהפסקת אש מתמשכת מאז תחילת אוקטובר. עם זאת, אנו לא פוסלים לחלוטין החלטת "השהייה", שכן ייתכן שהוועדה המוניטרית תעדיף עדיין להמתין עד הרבעון הראשון של 2026 כדי שהאינפלציה תעוגן בצורה מוצקה יותר בטווח היעד.

הנמקה: שיפור משמעותי בסביבת האינפלציה. אינפלציית אוקטובר (0.5% בחודש, 2.5% בשנה) הייתה בהתאם לציפיות השוק ומצביעה על כך שמגמת הדיסאינפלציה נמשכת. בולט במיוחד הוא הירידה המשמעותית באינפלציית הליבה ל־2.7% בשנה (לעומת 3.0% קודם), דבר המצביע על היחלשות הלחצים הבסיסיים. בעוד שמחירי המזון רשמו האצה מסוימת, ההשפעה הדיסאינפלציונית של מטבע חזק ניכרת בהאטה בעלויות התחבורה והלבוש.

אינפלציית השירותים, כולל שכר הדירה, גם היא הראתה מתינות. ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה המשיכו לרדת, והגיעו לנקודתן הנמוכה ביותר מאז תחילת 2022 בקרב תחזיות מקצועיות (2.0%).

בסך הכול, נתוני אוקטובר מאשרים מגמת אינפלציה מתונה יחד עם ציפיות אינפלציה מעוגנות, מה שתומך בציפייתנו להורדת ריבית. אנו צופים אינפלציה של כ־2.6% בנובמבר ו־2.8% בדצמבר (כאשר הסיכונים לתחזיות נוטים כלפי מטה), כך שאף שבשל אפקטי בסיס ייתכן "טיפוס" קל למעלה, סביר שתישאר בנוחות בתוך תחום היעד. תוצאה זו מנוגדת לתקשורת מוקדמת יותר של בנק ישראל, שהעריכה כי האינפלציה תחרוג מטווח היעד לקראת סוף השנה.

התאוששות חזקה מהצפוי בפעילות ברבעון השלישי. התוצר צמח בקצב חזק של 12.4% (בחישוב שנתי מנוכה עונתיות) ברבעון השלישי, הרבה מעל ציפיות השוק. ההתאוששות בפעילות הגיעה לאחר התכווצות ברבעון השני (שתוקנה ל־4.3%- בחישוב שנתי מנוכה עונתיות), שיוחסה במידה רבה להשבתה זמנית שנגרמה עקב העימות עם איראן.

כל רכיבי צד הביקוש תרמו בחיוב ברבעון השלישי. בעוד שנתוני הוצאות בכרטיסי אשראי הצביעו גם הם על עלייה חדה ברבעון השלישי, הם התייצבו בתחילת הרבעון הרביעי. נתוני האינפלציה של ספטמבר ואוקטובר אינם מצביעים על כך שהעלייה בביקושים הייתה אינפלציונית, שכן פריטים הרגישים לביקוש הראו לחצים מתונים יותר, בין השאר בזכות יציבות המטבע.

לכן, ההתאוששות ברבעון השלישי וההתייצבות שלאחריה ב הביקוש בתחילת הרבעון הרביעי אינו אמור למנוע מהוועדה המוניטרית להקל. עם זאת, מדדי ביקוש צופים-פנים, כגון זינוק במדד אמון הצרכנים באוקטובר, מרמזים על חוזק בסיסי אפשרי לתקופה הקרובה.

שוק העבודה שומר על הידוק למרות הקלה מסוימת מהפסקת האש. שיעור האבטלה נותר יציב על 3.0% באוקטובר. בעוד שהירידה בהיעדרויות עקב שירות מילואים מקלה על חלק ממגבלות ההיצע, משרות פנויות המשיכו לעלות זה החודש הרביעי ברציפות, מה שמעיד על מתיחות מתמשכת.

לא צפויה התכנסות פיסקאלית מהותית בקרוב. הגירעון התקציבי ל־12 החודשים האחרונים עלה ל־4.9% מהתמ"ג בסוף אוקטובר (לעומת 4.7% בספטמבר). למרות ביצועי הכנסות חזקים באוקטובר (עלייה של 5.3% בשנה), עלייה בהוצאות הביטחון הובילה להחלקה מתונה.

תחזיות הגירעון לסוף השנה עומדות על 5.2% מטעם הממשלה ו־5.1% מטעם בנק ישראל, דבר שמצביע על החמרה קלה בזרימה הפיסקלית לקראת סוף השנה. מבט לשנת 2026: יעד הגירעון של 3.2% מהתמ"ג, כפי שהוכרז על ידי שר האוצר סמוטריץ', יהיה מאתגר להשגה.

עיכובים בדיוני התקציב, הוצאות ביטחון גבוהות ושנת בחירות מתקרבת כנראה יגרמו לכך שמאמצי ההתכנסות יישארו חלקיים. בעוד שציפיות הצמיחה החזקות יתמכו בהכנסות, גירעון קרוב ל־4% מהתמ"ג נראה מציאותי יותר. הדבר מרמז על עמדה פיסקלית מרחיבה עדיין, למרות שיפור מתון לעומת 2025.

התקשורת האחרונה של בנק ישראל הייתה זהירה, אך זהירות זו הייתה מכוונת יותר למניעת התלהבות לגבי מחזור הקלות אגרסיבי מאשר שלילה מוחלטת של הורדות ריבית, לדעתנו. למעשה, הערות מאוחרות יותר של הנגיד ירון רמזו על טון רך יותר, כשהדגיש שההחלטה הקרובה תהיה תלויה בנתונים.

נשארים עם ציפייתנו להורדת ריבית של 25 נקודות בסיס. סביבת האינפלציה המתמתנת, במיוחד הירידה המשמעותית באינפלציית הליבה, יחד עם ציפיות אינפלציה מעוגנות וירידה בפרמיית הסיכון לאחר הפסקת האש בעזה, מספקות בסיס חזק לוועדה המוניטרית ליישם הורדה של 25 נקודות בסיס.

בעוד שההתאוששות בפעילות הייתה חזקה מהצפוי ברבעון השלישי ושוק העבודה הדוק, מגמת הדיסאינפלציה המשתפרת ומרווח הריבית הריאלית הגדול מציעים שלבנק ישראל יש מרחב להתחיל את מחזור ההקלה שלו.

עם זאת, החששות המתמשכים של בנק ישראל לגבי ביקוש כבוש פוטנציאלי, מתיחות מתמשכת בשוק העבודה, והתחזית הפיסקלית הלא ודאית לשנה הבאה, משאירים אפשרות שלא ניתן לפסול לחלוטין החלטת "השעיה" כדי להבטיח שהאינפלציה תעוגן עמוק בתחום היעד. אם מכירה גלובלית תחריף ותלחץ על המטבע, במיוחד רגיש למגזר הטכנולוגיה האמריקאי, לקראת הישיבה בשבוע הבא, הדבר יגדיל את הסבירות להחלטה ללא שינוי.

תחזית המדיניות המוניטרית
חששות בנק ישראל לגבי תחזית האינפלציה צפויים לעודד מחזור הקלות זהיר והדרגתי. גורמים כגון שוק עבודה הדוק (שלא צפוי להיפתר מיד אף על פי שההידוק מתון), צריכה מקומית חזקה, והציפייה להתכנסות פיסקלית מוגבלת בשנה הבאה עקב שנת בחירות מתקרבת והוצאות ביטחון גבוהות, כנראה יובילו את בנק ישראל להתקדם בהורדות הריבית בהדרגה.

"לדעתנו, הדבר מרמז שלאחר ההורדה בנובמבר, מחזור ההקלה יתחדש עם הורדה נוספת בישיבת פברואר, ואחריה הורדות כל שתי ישיבות ב־2026, מה שיקבע את ריבית המדיניות על 3.25% עד סוף 2026", כך ציינו הכלכלנים.

עוד ב-

אנבידיה תאכזב את המשקיעים? אלו החששות בשוק לקראת פרסום הדו"חות

לכתבה המלאה

מלבד זאת, בכירי דויטשה בנק הדגישו כי הסיכונים נוטים לכיוון מחזור הקלות רדוד יותר, לאור אי־ודאות פוטנציאלית סביב מחזור הבחירות, מידת ההתכנסות התקציבית, והקלה הדרגתית בלבד במגבלות ההיצע, בפרט בשוק העבודה, שעשויות להוות סיכון לצמיחת שכר.