בנק ישראל הגיב להצעה לסבסד משכנתאות קיימות, ולדבריו בראייה כלכלית, הנטל האפקטיבי על בעלי המשכנתאות לא עלה באופן משמעותי, ואף ירד עבור חלק מהלווים. הפסדי האשראי בסגמנט הינם בשיעור נמוך מאד במונחים היסטוריים ובינלאומיים. ההצעה מייצרת אפליה ברורה בתוך אוכלוסיית לווי המשכנתאות ובין לווי המשכנתאות ללווים אחרים.

בבנק ישראל הסבירו כי ההצעה כוללת התערבות רטרואקטיבית בחוזים ולא עומדת בסטנדרטים בינלאומיים. בשנים האחרונות נרשמה עלייה בהחזר החודשי הממוצע של משכנתאות חדשות, הנובעת הן מעליית מחירי הדירות והן משינויים בסביבת המקרו. העלייה בהחזר החודשי הייתה משמעותית יותר דווקא בקרב העשירונים העליונים ובקרב נוטלי משכנתאות בשנים 2021–,2022 תקופה שבמקביל נרשמה בה עליית מחירים דו־ספרתית בדירות אלו . על רקע האמור נדונה בימים אלו הצעה מטעם המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, לסבסוד לווי משכנתאות.

ההצעה לא הועברה לבנק ישראל באופן מסודר ולא נדונה עם מומחי התוכן המקצועיים בבנק. ''עם זאת, מפרסומים שונים שהגיעו לידינו נראה שעיקריה של ההצעה הם כדלקמן: יינתן סבסוד כספי לבעלי משכנתא קיימת. גובה הסבסוד הוא פונקציה של העלייה הריאלית בהחזר תשלומי המשכנתא בין שנת 2022 לשנת 2025 ושל שווי הנכס שנרכש כפי שנרשם במועד הרכישה. מקור המימון לסבסוד הוא היטל שיושת על הבנקים המסחריים. העלות המוערכת של הסבסוד עומדת על 3 מיליארדי שקל''.

בראיית בנק ישראל ניתן לומר שההצעה נטולת כל הגיון כלכלי. לעומת זאת, הנזק הפוטנציאלי לכלכלת ישראל, לתדמיתה ולמעמדה הבינלאומי, עצום. ''נוכח האמור ועל אף שכפי שמוזכר לעיל פרטי ההצעה לא הועברו באופן רשמי ומסודר, מצאנו לנכון לפרט במסגרת הנייר הנוכחי את ההתייחסות של בנק ישראל להצעה האמורה. ראשית, הנחת היסוד הגלומה בהצעה לפיה הנטל על בעלי המשכנתאות עלה באופן משמעותי אינה מבוססת על ניתוח התמונה המלאה של הנתונים והתעלמות מהשינויים שחלו בהכנסות של הלווים מאידך אינה מקצועית והיא שגויה לחלוטין מבחינה כלכלית''.

כן הוסבר כי הדרך הנכונה מבחינה מקצועית לאמוד את הנטל על הלווים היא חישוב היחס שבין ההחזר החודשי לבין ההכנסה של הלווה. ככל שהיחס הזה גבוה יותר כך ההכנסה הפנויה שנותרת ללווה לאחר התשלום החודשי נמוכה יותר והנטל עליו גבוה יותר. במהלך 2023 לאחר שהריבית עמדה על .4.75% מאז, הריבית ירדה ב0.25 נקודות בסיס, וההכנסה המשיכה לעלות, כך שמדובר באומדן יתר לעלייה בשיעור ההחזר . בנוסף, ניתוח מהיר של נתונים עדכניים יותר מראה כי במונחים שקליים, בין ינואר 2022 (ערב תחילת העלאות הריבית) לבין אפריל ,2025 ההחזר החודשי הממוצע על משכנתא עלה בכ960 שקל בעוד שהשכר הממוצע למשרת שכיר (אחת, בעוד שבמשק בית ממוצע יש 1.5 מועסקים) עלה בכ1,880 שקל – כמעט פי שניים מהעלייה בהחזר החודשי''.

עוד ב-

הסוף לחשבונות הבנק בישראל? זו ההצעה שתשבור את השוק

לכתבה המלאה

המנגנון בהצעה שמטיל בשלב ראשון מיסוי על הבנקים בגובה שליש מרווחי היתר שלהם ולאחר מכן משתמש בהכנסות המסים על מנת לסבסד את לווי המשכנתאות לא מוריד מהבעייתיות. בהנחה שההתפלגות של הלווים הזכאים לסבסוד על פני הבנקים השונים שונה מההתפלגות של רווחי היתר בין הבנקים – למעשה מדובר על שימוש שעושה הממשלה ברווחי היתר של בנק אחד כדי לסבסד את לווי המשכנתאות של בנק אחר. מהלך כזה רחוק מלהלום שוק חופשי ומפותח. לסיכום, מדובר בצעד שהתועלת ממנו מוטלת בספק, ופוטנציאל הנזק ממנו גבוה. הוא אינו נתמך בעבודת מטה סדורה, ובחישובים כלכליים מבוססי נתונים, והוא אינו עולה בקנה אחד עם הנורמות והסטנדרטים הנהוגים במדינות מפותחות