על פי סקירת המאקרו השבועית של כלכלני "לידר שוקי הון", סיום המלחמה בעזה עשוי לקדם את הורדת הריבית. לדברי המומחים, אי שינוי בריבית היה צפוי אך הצהרת הנגיד הדגישו נטייה ניצית. הבנק חושש מאינפלציה של ביקושים במידה שתושג הפסקת אש, אך סיום המלחמה צפוי לתמוך בהורדת ריבית. 

למרות שבנק ישראל מדגיש את ההתאוששות המהירה בצריכה הפרטית לאחר מבצע "עם כלביא", ניתוח מעמיק יותר חושף שתי מגמות שונות: ראשית, סך הרכישות בכרטיסי אשראי באוגוסט עלה ב-1.6% לעומת חודש מאי (לפני המלחמה), בניכוי עונתיות. בתקופה זו צריכת מוצרי התעשייה עלתה ב-4.9% המשקפת שילוב של צורך להחליף ציוד שנהרס בעשרת אלפי דירות, וכן רכישות שעודכנו בעקבות דחייה של 12 ימי המלחמה. נתון זה אינו מפתיע ומרמז על פעילות התאוששות מיידית בחלק מהמוצרים.

עם זאת, הרכישות בענפי השירותים ירדו ב-2.0% באוגוסט לעומת מאי, אינדיקטור חשוב יותר למצב הביקושים הכללי במשק. במיוחד, רכישות עבור שירותי פנאי ובילוי ירדו ב-2.7%. נציין כי מספר הישראלים שנוסעים לחו"ל בספטמבר דומה לזה שבחודש מאי, לאחר ניכוי עונתיות. נתוני רכישות יומיים של ספטמבר מצביעים על עלייה מתונה בלבד של כ-0.7% לעומת אוגוסט.

המשמעות: רכישות הרגישות ל"מצב הרוח" (כגון בילוי ופנאי) מצביעות על ירידה בביקושים החודשים האחרונים, ולא על עודף ביקוש. מגמה זו צפויה להקל על לחצי האינפלציה בענפי השירותים.

שתי מגמות מרכזיות ממשיכות לתמוך בחוזקו של השקל: האצה ביצוא שירותי ההיי-טק והמשך גידול בגיוסי ההון של החברות הישראליות בחו"ל. על פי הניתוח שערכו הכלכלנים, יצוא שירותי ההיי-טק עלה ב-10% בתקופה מאי-יולי לעומת התקופה המקבילה אשתקד. "לאור התנודתיות החודשית וההשפעה החריגה של אירועי יוני, אנו מעדיפים להתמקד בממוצע נע של שלושה חודשים, המשקף תמונה יציבה ומאוזנת יותר של המגמה", ציינו בכירים בבית ההשקעות "לידר שוקי הון".

על פי נתוני בנק ישראל, גיוסי ההון בחו"ל נותרו גבוהים במיוחד כ-5 מיליארד דולר ברבעון השני וכ-4.6 מיליארד דולר ברבעון השלישי, סך הכול כ-9.6 מיליארד דולר, עלייה של כ-41% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. חלק מהגיוסים מומרים למט"ח מקומי לצורך מימון הוצאות שכר במגזר ההיי-טק, תהליך שעשוי להסביר חלקית את מגמת הייסוף של השקל במהלך ספטמבר, עוד טרם העלייה בציפיות להפסקת אש.

עוד ב-

אופל בלאנס השקעות בעסקת ענק: רכשה 70% ממניות החברה הזו

לכתבה המלאה

בסיכום כולל, הגורמים הפונדמנטליים ממשיכים לתמוך בשקל: העלייה בהשקעות הריאליות מאזנת ואף מפצה על התרחבות הגירעון המסחרי. שוק העבודה נותר הדוק ומהווה סיכון אינפלציוני. המחסור בעובדים משתקף בירידה במספר העובדים הזרים/פלסטינאיים מתחילת המלחמה (ירידה של כ- 40 אלף משרות) וגם בירידה מספר מחפשי העבודה (תולדה של גיוס מילואים מוגבר בקרב צעירים וגם פגיעות בגוף ובנפש, כתוצאה מהמלחמה). שיעור ההשתתפות בגילאים 25-64 (מחפשי העבודה ומועסקים כאחוז מגיל העבודה) באוגוסט עמד על 79.9% לעומת 81.3% בספט' ,23 או ירידה של אלף מחפשי עבודה.