השוק

הקוונטים בדרך למעלה? זה ההסכם שעבר מתחת לרדאר

אחד התחומים הלוהטים והמביטיחים בעולם הטכנולוגיה קיבל דחיפה משמעותית בצורת הסכם בין שתיים מהמעצמות הגדולות בעולם. מה הפוטנציאל של מחשוב קוונטי וכמה ההסכם שנחתם משמעותי?
רוי שיינמן |  1
מחשב קוונטי (צילום shutterstock)
בעוד כותרות הביקור השני של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בבריטניה התמקדו בטקסים ובמחאות, אירוע משמעותי עבר כמעט מתחת לרדאר: חתימת מזכר הבנות בין שתי המעצמות לקידום תחום המחשוב הקוונטי בהיקף של כ-42 מיליארד דולר.
ההסכם, הכולל גם שיתופי פעולה בתחומי הבינה המלאכותית והאנרגיה הגרעינית, עשוי להיות נקודת מפנה עבור אחד התחומים המסקרנים ביותר של השנים האחרונות.
מחשוב קוונטי נחשב לדור הבא של המחשבים - מערכות שמבוססות על עקרונות מכניקת הקוונטים ומסוגלות לבצע חישובים במהירויות ובעוצמות שמעבר ליכולת המחשוב הקלאסי.
המשמעות היא פוטנציאל לפתור בעיות מתמטיות ומדעיות מורכבות, לשדרג יכולות של בינה מלאכותית, לפרוץ גבולות בתחומי רפואה ופיתוח תרופות, ואף להעמיק את יכולות ניהול שרשראות האספקה והמערכת הבנקאית.
אך לא מדובר רק בפיתוח עסקי. הטכנולוגיה הקוונטית עשויה גם לשנות את מפת הביטחון העולמית: מחשבים קוונטיים חזקים יכולים לפרוץ מערכות הצפנה הקיימות כיום, מה שמציב אתגר אדיר לתשתיות פיננסיות, למידע רגיש ולמערכות ביטחון. לא פלא שמשרדי ההגנה בארה"ב ובאירופה משקיעים משאבים עצומים בתחום.
למרות שמדובר במזכר הבנות שאינו מחייב, ההסכם כולל יוזמות ברורות: הקמת "תוכנית חילופי תעשייה קוונטית", יצירת כוח משימה משותף לקביעת סטנדרטים בינלאומיים, ושאיפה להגיע ל"יתרון קוונטי" - מצב שבו מחשבים קוונטיים יוכלו לבצע משימות טוב יותר ממחשבים קלאסיים.
ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, הדגיש במסיבת עיתונאים את הפוטנציאל העצום של הטכנולוגיה. לדבריו, התחום הקוונטי יחד עם בינה מלאכותית יכול "להגביר את היכולות האנושיות, לפתור בעיות עולמיות, לרפא מחלות ולהפוך את חיינו לעשירים וחופשיים יותר".
ההסכם מגיע ברקע תחרות עולמית הולכת וגוברת. האיחוד האירופי פרסם השנה אסטרטגיה להפוך למובילה עולמית בתחום עד 2030, ואילו יפן כבר מקדימה בהיקף ההשקעות עם כ-7.4 מיליארד דולר - כפול מהתחייבות בריטניה. ארה"ב מצדה מנהלת תוכניות מחקר ענקיות דרך משרד ההגנה ומשרד האנרגיה.
גם המגזר העסקי לא נשאר מאחור. חברות כמו IonQ ו-Rigetti חתמו לאחרונה על הסכמים עם ממשל ארה"ב, האחת לפיתוח טכנולוגיות קוונטיות לשימוש בחלל, והשנייה לבניית רשתות וחיישנים קוונטיים בהשקעה של מיליוני דולרים.
מנגד, ענקיות כמו IBM ו-Quantinuum מצפות להגיע עד סוף העשור למחשבים קוונטיים חסינים לשגיאות - שלב קריטי בדרך לשימוש מסחרי רחב.
המומחים מזהירים כי במצב של עימות צבאי, טכנולוגיות קוונטיות בתחום התקשורת והניווט יכולות להיות נשק אסטרטגי. "במלחמה חמה, מערכת ה-GPS תהיה הדבר הראשון שייפגע - ולכן רשתות קוונטיות יכולות להיות קריטיות", אמר לאחרונה מנכ"ל חברת Infleqtion.
בצד הכלכלי, ההשפעות עשויות להיות דרמטיות לא פחות: החל משיפור מערכות הבנקאות, דרך פיתוח תרופות מותאמות אישית ועד פגיעה אפשרית במטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין שמערכות ההצפנה שעליהן הם נשענים עלולות להיפרץ.
ההסכם שנחתם אמנם אינו מחייב, אך הוא מהווה הצהרת כוונות ברורה של שתי הכלכלות הגדולות על מחויבותן להוביל את התחום. ייתכן שהציבור הרחב טרם מבין את המשמעות של המילה "קוונטים", ולכן הנושא לא כיכב בכותרות, אך בממשלות ובתעשייה מבינים היטב: זה מרוץ אסטרטגי על עתיד הטכנולוגיה והביטחון.
נכון להיום, מחשוב קוונטי עדיין בחיתוליו -  המכונות קטנות, שיעור הטעויות גבוה ויש עוד הרבה סימני שאלה. אבל ההתקדמות מהירה, ההשקעות זורמות, והממשלות מצטרפות לזירה.
ייתכן שיחלפו עוד שנים עד שנדע אם מדובר במהפכה אמיתית או בהבטחה לא ממומשת, אך אם ההיסטוריה מלמדת משהו - זה שהמרדף אחר הטכנולוגיה הקוונטית ישפיע על כל תחום בחיינו, מהכלכלה ועד הביטחון.
תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    הסכם על הקרח בין ארה"ב לבריטניה שהופכת למדינת שריעה (ל"ת)
    נועם 09/2025/25
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור