מחקר של בנק ישראל קובע כי הגבלת שכר הבכירים במערכת הבנקאית לא השפיע על הביצועים של הבנקים. לציין כי המחקר בחן את ביצועי הבנקים באספקלריה של ביצועי המניות שלהם ומהמחקר עלה כי הביצועים של מניות הבנקים היו גבוהים ואף היכו את המדדים הכלליים כמו ת"א 125.

כאן המקום לציין כי החוק המגביל את שכר בכירי המערכת הבנקאית חוקק בשנת 2016 כך שבאופן תיאורטי לפחות, יש מספיק מידע לבחון את ביצועי המניות של הבנקים מול שהכר של המנהלים שלהם ואכן הביצועים של מניות הבנקים היו עודפים.

צריך לזכור שמגבלת עלות שכר של 2.5 מיליון שקל היא מגבלה שמעליה לא מכירים בהוצאות השכר לצורכי מס כך שבאופן תיאורטי ניתן לשלם יותר אך ההוצאה העודפת לא תוכר לצורכי מס. 

מספר דברים שיש לשים אליהם לב: הדבר הראשון הוא מידת האחריות שיש למנכ"ל של בנק והיא אחריות גדולה מאוד שצריכה לקבל ביטוי בשכר שלו. הנתון השני שיש לשים אליו לב שביצועים של בנקים הם למעשה השתקפות של ביצועי הכלכלה וזה אומר שאם מנכ"ל של בנק לא יוזם יותר מידי, די שייצמד לתסריט המקרו כדי לקבל את שכרו שכן אם ייזום פעולות ולא יצליח הרי שהוא עלול לשלם בכיסאו אבל אם ייזום דברים ויצליח - הוא לא יתוגמל בהתאם.

עוד ב-

ג'פריז למשקיעים הזרים: היתר היצוא החדש לניומד - חדשות טובות

לכתבה המלאה

כך או אחרת, לא בכדי אנשים טובים רוצים להיות מנכ"לים של בנק בישראל כשלא מדובר על השכר אלא מדובר על המקפצה שהתפקיד הזה נותן וכאן אנחנו צריכים לשאול את עצמנו אם אנחנו רוצים להתערב בתהליכים כלכליים ולעוות את האיזונים בין סיכון לסיכוי או להתמוגג מתהליך בו אנשים מכהנים תקופות קצרות יחסית כמנכ"לים של בנקים ועוברים לתפקיד הבא, מה שמייצר חוסר יציבות ניהולית במערכות קריטיות כל-כך בחיים שלנו.