אם אנחנו צריכים לחלק את העולם לתקופות של עד ה-6 באוקטובר ומה-6 באוקטובר (מתקפת הטרור שהביאה לאסון של ה-7 באוקטובר) אנחנו יכולים ללמוד משהו על האיתנות הכלכלית של משקי הבית.

מנתונים שנאספו ועובדו בבנק ישראל עולה שאחרי כמה חודשים בהם משקי הבית "אכלו" חסכונות ועשו שימוש בעודפי מזומנים, הרי שהחזרה לשגרה הביאה איתה למצב בו משקי הבית חוזרים ללוות כסף כדי "לגמור את החודש".

לפני שניכנס למספרים כדאי להבין שהרבעון האחרון של 2023 היה בסימן המלחמה שבאה אחרי האסון הנורא וקריסת הקונספציה של הממשלה על מידת מורתעות החמאס, וזה גרם לכך שאנשים כמעט לא יצאו מהבית, לא טוס לחו"ל ומכאן שכמעט לא היו במסעדות ושאר בתי עינוגים.

נתון נוסף ברקע הדברים הוא יוקר המחיה או נכון יותר האינפלציה שמשמעותה היא שהמחירים עולים וזה אומר שעל אותו סל צריכה בסופר מרקט השכונתי, נשלם יותר וכן הלאה. עוד נתון שיש לשים אליו לב והוא הריבית הגבוהה שגורמת לכל משק בית לשלם מידי חודש יותר על אותה המשכנתא ועל אותה ההלוואה שלקח אך לפני שנה או יותר.

עכשיו למספרים. ברבעון הראשון של השנה חזרו משקי הבית להגדיל את החובות שלהם ובסך הכל נלקחו הלוואות בהיקף כספי כולל של 7 מיליארד שקל.  יתרת החוב לדיור, כלומר יתרת החוב למשכנתאות, המשיכה לגדול ולמעשה גדלה ב-5 מיליארד שקל ברבעון אחד.

הנתון המעניין באמת הוא מה היקף ההלוואות שלקחו משקי הבית כדי "לגמור את החודש" וכאן המספר מדבר על 2 מיליארד שקל כשבסך הכל החובות של משקי הבית לחברות כרטיסי האשראי והבנקים מסתכם בכ-227 מיליארד שקל. הנתון הזה מעניין שכן יתרת החוב הכוללת של משקי הבית בסעיף הזה מיועדת לצריכה שוטפת וכאן מדובר בהלוואות בריבית גבוהה שפותרות בעיה נקודתית אבל מייצרות בעיה גדולה יותר בטווחים הבינוניים והארוכים.

עוד ב-

טבע תשלם 750 מיליון דולר: "להביא לסיומן את הסוגיות ההיסטוריות"

לכתבה המלאה