בית המשפט המחוזי בירושלים דחה בשבוע שעבר את הערעור של אפל בנוגע לרישום סימן מסחרי על טאץ' בר. השופט אריה רומנוב קבע כי מדובר בסימן תיאורי שאינו זכאי לכל להגנה.

ידוע, סימני מסחר יכולים להיות דברים רבים כמו: אותיות, ספרות, מילים, דמויות, צלילים ועוד. רישום סימן מסחר מעניק לבעליו שימוש ייחודי בסימן הרלוונטי ואף לבדל עצמו מן שאר המתחרים בשוק.

הטאץ' בר הופיע לראשונה במחשבי אפל בשנת 2016 והוא למעשה מסך מגע ארוך הממוקם בחלק העליון של המקלדת וניתן לקבוע את הפונקציות שלו לפי צרכי המשתמש. הטאץ' בר הופיע רק בדגמי הפרו של המחשבים הניידים של החברה. 

תחילה הפיצ'ר עורר עניין רב בקרב לקוחות החברה ברחבי העולם, אבל עם הזמן התגלה עד כמה הוא לא יעיל ועם הזמן החברה החלה להוציא אותו מדגמי המחשבים הניידים שלה 'המקבוק'.

ב-2019, סגנית רשם סימני המסחר ג'קלין ברכה, סירבה לבקשתה של החברה לרשום את הטאץ' בר כסימן מסחרי. אפל לא נעצרה כאן ולאחר מכן הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי ובו טענה, בין השאר, כי מדובר בסימן מסחר חזק שהחברה טבעה, ועד השקת המוצר הנושא אותו ב-2016 לא נעשה בו שימוש. לדברי אפל, הוא סימן ייחודי ולא תיאורי, והציבור מזהה אותו כחלק מאפל, ממוצריה ומשירותיה.

אפל גם טענה כי כתוצאה מההחלטה, חברות אחרות עלולות לנצח את המוניטין שהפיצ'ר החדש רכש על מנת לשלב אותם במוצרים פרי יצירתם ולא של החברה ובכך ליצור הטיית צרכנים ופגיעה במוניטין של אפל. 

מנגד, מטעם רשם סימני המסחר שיוצג על ידי עו"ד גינת אריאל קצ'קו מפרקליטות מחוז ת"א-אזרחי, נטען כי מדובר בעוד מקרה שבו עסק מבקש לנכס לעצמו מילים מילוניות הנוהגות במסחר ובכך למנוע את השימוש בהן בשוק הרלוונטי.

במרכז הסוגיה עומדת השאלה האם לטאץ' בר יש אופי מבחין, הכוונה היא האם יהיה ניתן לזהות אותו כמוצר של אפל מבעוד מועד או רק לאחר השימוש. השופט רומנוב קבע כי לשתי המלים טאץ' ו-בר יש שימושים שונים בעולם התוכן שבו פועלת אפל וכי הן נפוצות. הוא הוסיף כי גם אם לטכנולוגיה יש אפקט חדשני ומפתיע, כפי שטוענת אפל, זה לא אומר כי לסימן עצמו יש אפקט דומה. לכן, הוא קבע, אין לסימן אופי מבחין ולכן הוא לא כשיר לרישום סימן מסחר.

עוד ב-

מנכ"ל אפל בישראל: כל הפרטים על הביקור החשאי של טים קוק

לכתבה המלאה

השופט התייחס לטענה של אפל שלפיה הסימן רכש מוניטין, ואולי באמצעות כך אופי מבחין משל עצמו. עם זאת, הוא קבע כי "הדבר לא הוכח בראיות. מעבר לנתונים אודות חיפוש במנוע החיפוש גוגל, לא הובאו ראיות ממשיות לתמיכה בטענה של זיהוי הצרכנים עם המוצר". בעקבות דחיית הערעור, אפל תשלם למדינה הוצאות של 15 אלף שקל.