דיגיטל וטק
סטארט-אפ ניישן: חברה ישראלית חשפה את הדבר הבא בסייבר
דורון אמיר מנכ"ל CyTaka: ״עידן המכונות יצא לדרך. חייבים לזרז את המרוץ למחשב הקוונטי אחרת המכונות עלולות לפעול כנגד היוצר. זאת, מכיוון שהמחשוב היום לא מוגן באופן שיכול להתמודד מול מכונה המשלבת בינה מלאכותית״
דורון אמיר, מנכ"ל CyTaka (אליפות העולם בסייבר), חשף היום (ראשון) לראשונה בכנס הסייבר השנתי INFOSEC את הדבר הבא בטכנולוגיות הסייבר: מכונה משולבת בינה מלאכותית (AI), המאפשרת לייצר סימולציות של תקיפות סייבר חדשות ולהשתמש בהן לצורך אימון אנשי סייבר.
אמיר מתריע: ״עידן המכונות יצא לדרך. חייבים לזרז את המרוץ למחשב הקוונטי אחרת המכונות עלולות לפעול כנגד היוצר. זאת, מכיוון שהמחשוב היום לא מוגן באופן שיכול להתמודד מול מכונה המשלבת בינה מלאכותית. אם המחשוב הקוואנטי לא יהפוך לשמיש בשנים הקרובות אנו נראה מתקפות סייבר מבוססות AI שלא ניתן יהיה להתגונן מולן בטכנולוגיה הקיימת בשוק האזרחי והעסקי. מתקפות סייבר כאלו עלולות לגבות מחיר גבוה בהרבה ממה שמוכר לנו עד כה, כולל פגיעה בחיי אדם עקב השימוש בטכנולוגיה חכמה בתעשיית הרכב, התעופה והבריאות״.
עוד הוא מוסיף: "כאשר התחלנו לפני שנתיים לפתח מכונה שתבצע הדמיה של תקיפות סייבר למטרות אימון אנשי סייבר גילינו שישנה הרבה עבודה והדבר מורכב יותר ממה שחשבנו בהתחלה. הגרסה הראשונה הייתה די קריסטלית, כלומר מסתבר שגם בבינה מלאכותית AI יש אינטליגנציה קריסטלית ואינטליגנציה פלואידית (הפלואידית היא היכולת להתמודד עם בעיות חדשות והקריסטלית עם בעיות שכבר נתקלנו בעבר או שדומות לתבניות שאנו מכירים)".
אמיר מסביר: ״בשונה מבני האדם שאצלם האינטליגנציה הפלואידית יורדת עם השנים, אצל המכונה אין מגבלה ביולוגית ועל כן האינטליגנציה הפלואידית רק משתפרת כל הזמן שכן כוח המחשוב רק עולה ועולה״.
דורון אמיר מתייחס לנושא במונח חדש שהוא ״אינטליגנציה מורית״ (Moore's law), כלומר שמבוססת על חוק מור ואומרת כי יש קשר ישיר בין כוח מחשוב לאינסטלציה פלואידית בעולם הבינה המלאכותית: "בכדי לדמות אינטליגנציה פלואידית נעזרנו באנשים צעירים, שהאינטליגנציה הפלואידית שלהם בשיאה, אשר עוסקים בתוכנה, אבטחת מידע וסייבר. כאשר הרעיון היה לאתר אנשים עם יכולת מוכחת להתמודד עם בעיות אבטחה חדשות. את ההאקרים הללו הכרנו באליפויות הסייבר שערכנו ברחבי העולם ובהן ראינו כיצד מתמודדים טובי המוחות עם אתגרי סייבר במתודולוגיות ובטקטיקות שחקרנו וגילינו שהן שונות מהאקר להאקר. מצאנו שהאקרים ממדינות שונות מתמודדים אחרת עם אותו אתגר סייבר הן בטקטיקת התקיפה והן בטקטיקת ההגנה".
הוא מוסיף: "מכיוון שלא מצאנו מודול של אינטלגנציה פלואידית יצאנו לחפש בעולם, וכמו כל משל חכם, הדרך היא הפתרון. ערכנו תחרויות סייבר נושאות פרסים בישראל, בניו יורק וכמובן באיחוד האמירויות (UAE) אשר אפשרו לנו לארח גם אנשי סייבר ממדינות שאינן ביחסים עם ישראל. לשם ההמחשה, באליפות העולם שנערכה בדובאי המשימה באתגר הסייבר בגמר הייתה לפרוץ לרחפן הממוקם בישראל ולצלם דרכו קוד שנמצא על קיר ולשלוח אלינו חזרה. רק אחרי למעלה משעה (לאחר סיום התחרות ותוספת הזמן) המתחרה, שהינו האקר מקצועי, מטוניס הצליח לבצע את המשימה. לשם ההשוואה, המכונה שלנו הצליחה לבצע את המשימה ולפצח את האתגר בפחות מ-7 דקות. נכון להיום המשתתפים באליפויות הסייבר שלנו יכולים להיחשף ולהתאמן מול המכונה גם בטרם תחילת התחרות. בעתיד הקרוב אנחנו נציג תחרויות סייבר לא רק בין מכונות להאקרים אלה גם מכונות כנגד מכונות".
אמיר מציין כי יש מקום לדאגה, זאת משום שאין ספק שהמכונות ינצחו את האדם. לדבריו, הסיכוי לשלוט על מצב זה הוא אך ורק בעזרת כלי שובר שיוויון כגון המחשב הקוואנטי שבהחלט יוכל להוות חוליה מכרעת בניהול הגנה והשבתה של מתקפות סייבר: "המחשב הקוואנטי כבר קיים היום מבחינת היתכנות וניתן לקפוץ לסינגפור לקבל הדגמה (למי שיוזמן לראות את הפלא). הבעיה הניצבת כיום כדי להפוך את המחשב לשמיש לתעשייה היא, בין היתר, כמות האנרגיה הנדרשת לקירור שהיא איננה פרופורציונאלית עקב הדרישה לטמפרטורת ה-273- מעלות צלסיוס (ה-0 המוחלט). ייתכן והפתרון לתנאי הטמפרטורה הקיצוניים יגיע דווקא מהיכולת להשתמש בפלטפורמת החלל שם הטמפרטורה הנדרשת יכולה להימצא בתנאים טבעיים".
עוד ב-
לסיכום אומר דורון אמיר: ״אני מרשה לעצמי לרמוז לאילון מאסק, שייתכן והתשתית שהוא בונה תתאים יותר להצבת מחשבים קוואנטים מאשר תיירות חלל״.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה