חברת הייעוץ דלויט ועמותת תעשיית המשחקים הישראלית GameIS פרסמו היום (שני) דו"ח מיוחד על הישגיה ואתגריה של תעשיית המשחקים בארץ, בהכנתו השתתפו חברות רבות בתחום – אם כי השמות המוכרים ביותר לקוראים יהיו, מן הסתם, אלו של הרשתות החברתיות טיקטוק ו-Snap.

לפי הדו"ח, תחום המשחקים נמצא בצמיחה בכל רחבי העולם, כאשר הקורונה הביאה להתפוצצות של ממש, כפי שהתבטא בזינוק מהכנסות בסך 144 מיליארד דולר ב-2019 ל-178 מיליארד ב-2020 וככל הנראה לפחות 180 מיליארד ב-2021. 3 מיליארד איש, או כ-40% מאוכלוסיית העולם, משחקים משחקים שונים – אך בניגוד לתדמית הישנה, לא מדובר במשחקי קונסולות ומחשבים; שני הסוגים האחרונים מהווים רק 28% ו-20% מההכנסות, בהתאמה, בעוד הרוב המוחלט – 52% - הולך למשחקי מובייל.

בתחום האחרון ישראל היא מעצמה של ממש: למרות גודלה הזעיר היא אחראית ב-2021 ל-5% מכלל ההכנסה העולמית ממשחקים – 8.6 מיליארד דולר. מדובר בזינוק של 760% תוך 5 שנים, או קצב גידול שנתי ממוצע של 54%, לאחר שב-2016 הכניסה התעשייה בישראל רק מיליארד דולר.

מספר החברות בתחום צמח בזמן הזה ב-11%, ל-190, ומספר העובדים ב-250%, מ-4,000 ב-2017 ל-14,000 כיום. מדובר על גידול שנתי של 38%. רוב התעשייה בישראל סובבת סביב משחקי קז'ואל (27%), משחקי תפקידים (14%), הדמיה (10%), קזינו חברתי (9%) ופאזלים (9%). המדינות בהן זוכות האפליקציות הישראליות להורדות הרבות ביותר הן סין (15%), ישראל (14%), ארה"ב (12%), רוסיה (12%), וייטנאם (8%) ובריטניה (5%).

למרות הנתונים המרשימים, הדו"ח מבכה – אין מילה אחרת לתאר זאת – את מצבה הקשה של התעשייה. לדבריו, בישראל קיימות רק 12 תוכניות אקדמיות בתחום, ואין מספיק כוח אדם והשקעה ממשלתית. זאת לעומת פולין וקנדה, בהן קיימות עשרות תוכניות אקדמיות בתחום המשחקים והממשלות מציעות מלגות של 60%-80%. הדו"ח מציין כי ההשקעה הממשלתית בשתי המדינות הללו הביאה להכפלה של הכנסות תעשיות הגיימינג שלהן מ-2017 עד 2020 – אך כאמור, בישראל אירע בתקופה המקבילה גידול גבוה בהרבה, וגם ההכנסות שלהן מגוחכות לעומת שלנו (פולין – 500 מיליון אירו, קנדה – 1.5 מיליארד דולר). לכן, לא ברור מדוע מחברי הדו"ח כה מודאגים.

גיא בן-דב, יו"ר בהתנדבות של עמותת GameIS, אומר כי "תעשיית משחקים חזקה תועיל מאוד למדינת ישראל. על מנת לאפשר לתעשייה לצמוח ולמצות את הפוטנציאל שלה, חשוב שהרגולטור והשוק יבינו את צווארי הבקבוק הייחודיים לישראל. יש ללמוד מהתמריצים והתוכניות היעילים בהם נעשה שימוש ברחבי העולם והזניקו תעשיות מקומיות קדימה באופן שייצר גם עבור המדינות הכנסות נאות".

עוד ב-

ענקית הגיימינג הישראלית בשת"פ חדש: מה תרוויח מהחסות?

לכתבה המלאה

מנואל גלרנטר, מנהל ייעוץ כלכלי בדלויט, הוסיף כי "ישראל הינה מובילה בינלאומית בשוק משחקי הקז'ואל, תעשיית ה-performance marketing ובטכניקות מוניטיזציה מתקדמות. ב-5 השנים האחרונות, הענף בישראל חווה צמיחה חסרת תקדים ומושך התעניינות רבה. על מנת להרחיב את הצמיחה לתחומים נוספים בתעשיית פיתוח המשחקים, נדרשת תמיכה ממשלתית בדמות השקעה בהון האנושי בכלל ומימון אולפני משחקים המצויים בשלבים מוקדמים בפרט. תמריצים ממשלתיים דומים ניתנו בפולין, קנדה וגרמניה, ותרמו ליצירת ערך משמעותי לתעשיה ולכלכלה המקומית".