עד לפני שבוע בערך, פארלר הייתה רשת חברתית זניחה עם ארבעה מיליון משתמשים פעילים בלבד ואספירציות שמסתכמות בניסיון להוות אלטרנטיבה לרשתות המיינסטרים - פייסבוק, טוויטר, סנאפצ'ט, אינסטגרם ואחרות ("אלט-טק" בעגה הדיגיטלית).

אירוע הפריצה לגבעת הקפיטול הפך אותה, כמעט בן לילה, לרשת המדוברת ביותר בעולם הדיגיטל. מיליוני בני אדם ברחבי העולם - ביניהם, סביר להניח, לא מעט בעלי דעות המזוהות עם הרשת (ימניות) - גילו פתאום שיש להם, אי שם במעבה יער האינטרנט, בית חם שממתין לבואם.

ברגע שבו טוויטר החליטה להשעות לצמיתות את חשבונו של נשיא ארצות הברית המכהן דונלד טראמפ ,נוצר כדור שלג: עוד ועוד רשתות חברתיות וענקיות טכנולוגיה החלו לחסום ולהשעות חשבונות ופוסטים המזוהים עם תומכי טראמפ ומשתמשים החשודים בהפצת הסתה ותיאוריות קונספירציה.

לאחרונה הצטרפה גם ענקית השכרות הנדל"ן לטווח קצר Airbnb לגל החרמות, כשהכריזה כי בכוונתה לנטר תומכי טראמפ בעלי דעות קיצוניות ברשתות החברתיות ולא לאפשר להם לשכור דירות באזורים מסוימים בוושינגטון. בכך, לכאורה, מציגה תעשיית הדיגיטל של עמק הסיליקון את כוחה האדיר כמעצבת אמות המידה המוסריות של האנושות, אבל האם בעשותה כן, היא אינה יורה לעצמה ברגל?

בהתחשב בכך שאוכלוסיית המערב מחולקת (פחות או יותר) שווה בשווה בין שמרנים לליברליים, או בין "ימנים" ל"שמאלנים", לפייסבוק ודומותיה יש הרבה מה להפסיד מפסילה של אחד הצדדים. כשפייסבוק מצנזרת תכנים או משתמשים המייצגים את תפישת עולמה של אוכלוסייה מסוימת, היא מסתכנת, במודע, בעזיבה של חלק מחבריה. כשהללו עוזבים, או מועזבים, הם מחפשים בית חדש. וכשהבית הפוטנציאלי הזה - פארלר - מוחרם על ידי חברות הנתפשות בעיניו כ"שמאלניות", הופכת הפלטפורמה המוחרמת לעוד יותר אטרקטיבית, משל נוסף לה גם אפיל מחתרתי.

בכך מפסיקה הפלטפורמה להיות רשת "חברתית" ואת מקומה תופסת דיכוטומיה של קהילות דיגיטליות: קהילה של דמוקרטים/שמאלניים/ליברליים באזור אחד וקהילה של רפובליקנים/ימניים/שמרנים באזור אחר. הפרדה מוחלטת. עדיין קשה לנבא מה תהיה ההשלכה החברתית של השינוי הדרמתי הזה, אבל אפשר בהחלט כי הרשתות החברתיות שתפסו בשנים האחרונות את התפקיד הקלאסי של הטלוויזיה והיו ל"מדורת השבט", יהפכו לכמה מדורות של כמה שבטים שאינם מתקשרים זה עם זה.

יש הטוענים כי מהלכי הצנזורה שבהם נוקטות הרשתות הללו כעת נגועים בצביעות ובפחדנות. אחרי הכל, הנשיא טראמפ יעזוב את הבית הלבן בעוד כמה ימים. הוא כבר לא יכול להפעיל צעדים פדרליים נגדן. במילים אחרות:  ספק אם טוויטר הייתה מרשה לעצמה למחוק את חשבונו של טראמפ אם היה באמצע כהונתו, כלומר - אם הייתה נפגעת בכיסה כתוצאה מהמהלך. 

זו אינה הצרה היחידה של הפלטפורמות הגדולות: ההתנגדות להן ברחבי העולם המערבי הולכת וגדלה. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל כבר הצהירה שהעובדה שטוויטר חסמה את החשבון של טראמפ היא "בעייתית" וראשי מדינות נוספות הצטרפו בהמשך לגישתה. הבוקר פורסם גם על מקרה תקדימי בצפון איידהו, בו ספקית אינטרנט בשם Your T1 WIFI החליטה לחסום את הגישה לפייסבוק ולטוויטר לאזרחים שהתלוננו על הצנזורה שהרשתות מפעילות. כלומר, הספקית לקחה על עצמה את תפקיד הצנזור של הצנזור.

בינתיים, פארלר, שהוחרמה על ידי אמזון וספקיות נוספות של שירותי אונליין, ממשיכה לחדד את הגדרתה כרשת אקסקלוסיבית ומתחברת לדומיין של Epik, המהווה בית חם לאתרים ימניים. בקיצור, ימים אחרים לפנינו, וזו בהחלט לא בשורה טובה למארק צוקרברג וחבריו.