מתקפות הסייבר נחשבות לאחת הסכנות הגדולות בקרב גופים קטנים וגדולים ואף בקרב משתמשים פרטיים. בכל שנה מתבצעת מתקפה של אקטיביסטים מרחבי העולם (ומזוהה עם ארגון אנונימוס) אשר הציבו להם מטרה ברורה: לפגוע בגופים ואזרחים ישראלים כתגובה לסכסוך הישראלי-פלסטיני. השנה המועד הזה צפוי להיות משמעותי עוד יותר במציאות המלחמה בה אנו נמצאים.

כאמור, סיכוני הסייבר המצוינות מיועדות לגופים ישראליים החל מפריצה לאתרים והשחתה שלהם, הדבקות בנוזקות כופר, מתקפות מניעת שירותים מקווים, ניצול חולשות ברכיבי IoT ועד לניסיונות פישינג. כל אלו נועדו ליצור הד תקשורתי, להפחיד את הציבור בישראל ולהעביר מסרים פוליטיים.

קיימות מספר דרכים שונות המסייעות במזעור הנזקים המצוינים. לטענת ESET, חברת תוכנה סלובקית, המתמחה באבטחת ממד הסייבר, יש להקפיד לעדכן את התוכנות, האפליקציות ומערכות ההפעלה, כך שיכללו את העדכונים הכי חדשים. שנית, יש להימנע הימנעו מפתיחת מיילים חשודים ויש לוודא את פרטי השולח בדקדקנות, ייתכן ויש זיוף בשם השולח שיראה לגיטימי.

בנוסף לכך, חברת התוכנה מציין כי יש להימנע מפתיחת קבצים מצורפים מגורם שאיננו מוכר, כמו גם לחיצה על קישורים במייל שעלולים להפנות לאתר מתחזה או זדוני. עוד זו מוסרת כי אין למסור מידע אישי בקלות, בטח לא פרטי חשבונות בנק וכרטיסי אשראי. יש להשתמש בסיסמאות חזקות, והקפידו שלכל שירות תהיה סיסמה ייעודית לו.

דרך נוספת למזעור נזקי סיכוני הסייבר מתקשרים לרשתות החברתיות. לטענת חברת התוכנה יש להימנע מהקלקות על פרסומות שנראות חשודות כמו מוצר נחשק במחיר מפתיע או זכייה בפרס כספי. 

המודעה יכולה לשמש כפלטפורמה לדיוג (פישינג) ובלחיצה על המודעה להוביל למשל לאתר מתחזה שנועד לדלות את פרטי הכניסה לחשבון. לכן, אין ללחוץ על קישורים הנשלחים אליכם בוואטספ או בפייסבוק.

עוד ב-

חברת הסייבר הישראלית חוגגת: קיבלה הזמנות בשווי 35 מיליון דולר

לכתבה המלאה

גם אם הם נשלחו ע"י חברים ניתן לוודא מולם שהם אכן שלחו את הקישור. מלבד זאת, החברה מציינת כי יש להשתמש באימות דו שלבי (סיסמה בשילוב קוד שנשלח ב-SMS) שיחזק את ההגנה על המייל או הרשתות החברתיות.