שוק הקריפטו בירוק בוהק בימים האחרונים: הביטקוין הגיע לאחרונה לשיא חדש וחצה לרגע את רף ה-122 אלף דולר, אם כי ביממה האחרונה הוא נחלש ונסחר סביב 116-117 אלף דולר. מאחורי העלייה עומדים שילוב של מהלכים חיוביים מצד הרגולטור, התעניינות גוברת מצד גופים מוסדיים, השקות של קרנות מחקות בבורסות והערכות כי המטבע יהפוך לחלק משמעותי מהמערכת הפיננסית הגלובלית.

על רקע הזינוקים, רבים מהמשקיעים שואלים את עצמם איך אפשר להשקיע בביטקוין ומה הדרך הכי נוחה לעשות זאת, אז הנה האפשרויות.

השקעה דרך קרנות סל: השקעה נוחה כמו השקעה במניה
הדרך הפופולרית והנוחה ביותר כיום להיחשף לביטקוין היא דרך קרנות סל (ETF). מדובר בקרנות שנסחרות בבורסה כמו מניה רגילה, וניתן לקנות אותן דרך הבנק או חשבון מסחר רגיל - בלי לפתוח ארנק קריפטו ובלי להסתבך עם שמירת סיסמאות.

בישראל הושקו מספר קרנות שמחקות את הביטקוין דרך השקעה ב-ETF אמריקאיים. בין הגופים שמנהלים קרנות כאלה: אי.בי.אי, מיטב, מגדל, קסם, מור ואיילון. הקרנות של מיטב, מגדל, קסם ו-IBI גובות דמי ניהול שנתיים של 0.25%, הקרן של מור גובה 1.5%, והקרן של איילון (שהיא הקרן היחידה המנוהלת) גובה כיום 0.65% לאחר הפחתה.

במקביל, בארה"ב כבר פועלות קרנות מחקות ביטקוין בהיקפים גדולים בהרבה שזוכות לביקוש עצום. המובילה בשוק היא הקרן IBIT של Blackrock, שמנהלת נכסים בהיקף של 70 מיליארד דולר וגובה דמי ניהול של 0.25%. אחריה הקרן של Fidelity (FBTC) עם 20.7 מיליארד דולר ודמי ניהול של 0.25%, ו-GBTC של Grayscale שגובה 1.5%. קרנות נוספות כוללות את BTCO של Invesco, BITO של ProShares, ARKB של ARK, EZBC של Franklin Templeton ו-BRRR של Coinshares - כל אחת עם מבנה עלויות שונה.

לכאורה, אין הבדל מהותי בין הקרנות הישראליות לאמריקאיות, גם הקרנות הישראליות וגם האמריקאיות עוקבות אחר מחיר הביטקוין. בפועל, לקרנות הישראליות יש כמה יתרונות עבור המשקיע המקומי: הן נקובות בשקלים, כך שנחסכות עמלות המרה מדולר לשקל, ונוחות התפעול גבוהה יותר למי שמנהל את ההשקעות בבנק ישראלי או בבית השקעות מוכר. מהצד השני, הקרנות האמריקאיות מציעות לעיתים דמי ניהול נמוכים יותר, מה שפחות פוגע בתשואה בטווח הארוך.

השקעה ישירה: לא פשוט, אבל יש יתרונות
למי שמעוניין להחזיק את המטבע עצמו, קיימת האפשרות לקנות ביטקוין ישירות דרך בורסות קריפטו כמו Binance, Kraken, או Coinbase. היתרון המרכזי הוא אחזקה ישירה של הנכס - ללא גוף מתווך - מה שיכול להיות משמעותי אם הביטקוין יהפוך בעתיד למטבע בשימוש רחב או אם תידרש הוכחת בעלות מלאה. עם זאת, הדרך הזו דורשת פתיחת ארנק דיגיטלי, שמירה קפדנית על פרטי התחברות, הבנה בתהליכי קנייה ואחסון - ובמקרים מסוימים גם התמודדות עם סיכונים כמו פריצה או אובדן גישה.

ומה עם מיסוי?
גם כאן יש הבדל חשוב. השקעה דרך קרנות סל כפופה למס רווחי הון בשיעור של 25% בדומה לכל נייר ערך אחר, והתהליך פשוט יחסית, שכן הגוף המנהל מדווח לרשות המסים. גם השקעה ישירה בביטקוין מחייבת במס רווחי הון, אבל היא מחייבת דיווח עצמאי על כל פעולה, כולל כל מכירה או המרה, ומי שלא מדווח עשוי להיחשף לקנסות. חשוב גם לציין: במקרה של הפסד, ניתן לקזז אותו רק אם נרשמה מכירה בפועל, ולכן יש יתרון נוסף להשקעה מוסדרת דרך קרן סל.

עוד ב-

משקיעת העל קתי ווד: "ביטקוין יגיע ל-1.5 מיליון דולר עד 2030"

לכתבה המלאה

השקעה בביטקוין היא היום נגישה יותר מאי פעם. כל משקיע צריך לשאול את עצמו מה יותר חשוב לו: נוחות, עלויות, שליטה מלאה או נגישות. הקרנות הישראליות נוחות, הקרנות האמריקאיות לרוב זולות, והאחזקה הישירה מציעה עצמאות מלאה אך דורשת יותר הבנה ותחזוקה. במילים אחרות - לא חייבים להבין בקריפטו כדי להשקיע בביטקוין, אבל כן כדאי להכיר את האפשרויות כדי לקבל החלטה שמתאימה לכם.