התפננו על חשבוננו כי אין אופציה לשהות בבית. ניסינו שבוע אבל הבית רועד. נתיבות מרוחקת מהגבול 7.5 קמ - 10 במרכזה. אין הגיון שישובים המרוחקים יותר ממנה כגון שיבולים שרשרת בית הגדי ומעגלים יזכו להטבות בשל הלחימה בעוד אנחנו לא מקבלים דבר. מישהו צריך להתעורר. הילדים שלני בחרדות נוראיות כי היו כאן מחבלים מתחת לבית. ניצלנו בזכות תושיה של יחידת אופק. אך הסבל בו אנחנו שורים מאז ה7.10 לא נתפס. אנחנו מקופחים לחלוטין. נתיבות במצב סוציו אקונומי נמוך גם כך. קשה פה. אין עבודה ואין מערכת חינוך כסדרה. אנחנו מבקשים שתראו אותנו. לילות שלמים שאני לא ישנה. הבית רועד וסדקים בכל הקירות מהבומים מעזה. הצילו!!!!

הייתי שמחה לוותר על הכסף ולחזור הביתה, אבל אם כבר לא אז מתי מקבלים את הכסף והאם צריך לעשות משהו מסויים?

למה מפונים שפונו על חשבון המדינה, לנים, אוכלים, מקבלים את כל השירותים הנלווים כולל תרבות וחינוך ואין להם שום הוצאה צריכים לקבל מענק מחיה? שיתנו מענק מחיה למי שנשאר בשדרות ובעוטף ולא התפנה לבית מלון. בזבוז כספי ציבור, עם הכסף הזה שיפנו קשישים ומשפחות ללא ממד לבתי מלון, שיעבירו לקשישים, לנכים, שידאגו לציוד לרבשצים. סמוטריץ מפזר כספים על שדרות כאילו זה כספו האישי. הלוווו, יש ישובים אחרים בעוטף!!!