כסף וצרכנות
מנכ"ל רשות הגנת הצרכן: "יש משבר אמון בין רשתות המזון לצרכנים"
מה עומד מאחורי הכאוס סביב סימון המחירים ברשתות המזון? למה הפיקוח לא מצליח לעצור את זה ומה הקושי האמיתי ביצירת שקיפות לצרכן? תת ניצב (בדימוס) קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, מסביר: "אם אני קמעונאי, הדבר היחיד שאני צריך להשקיע בו זה שירות" | ראיון
בריאיון מיוחד עם מנכ"ל הרשות להגנת הצרכן, קובי זריהן, הוא חושף את עומק השבר בין הציבור לרשתות המזון. בלי הרבה סיסמאות, הוא מודה שיכולת הפיקוח מוגבלת, שהשוק מנצל את זה ושהצרכנים פשוט הפסיקו להאמין ברשתות המזון.
זריהן מדבר על הפחד משקיפות, על המלחמה באי-סימון מחירים, על חוסר האמון שמזין את יוקר המחיה ומספר למה עדיין אין צג דיגטלי והאם זה יקרה בקרוב. זריהן טוען כי הקרע באמון הין בצרכן לרשתות המזון גדול מדי ומבטיח שהשינוי יגיע, גם אם כולם מנסים לעכב אותו.
לפני כשבועיים, דנה ועדת החסמים בכנסת בנושא אי סימון המחירים ברשתות המזון. הטענה שעלתה מהדיון, הוא כי ישנה הקלה שלא בתוקף לרשתות המזון, כך לפחות הן חושבות. לפני כשבוע, רשת המזון יוחננוף נקנה ב-950 אלף שקל, בעקבות אי סימון מחירים של מוצרים.
קובי זריהן. צילום: יח"צ
מה דעתך על סימון המחירים?
"זה חוק שקיים שנים. לאורך השנים ההתייחסות אליו הייתה מינורית פה ושם, בנגיעות, מבלי באמת לתת לו משקל מהותי. בתקופת הקורונה הוא התחיל לקבל יותר תשומת לב, וגם לאחר מכן, בתקופת המלחמה. סימון מחירים זו עבודה מאוד סיזיפית. צריך לעמוד אדם עם אקדח סימון, ולסמן מוצר אחר מוצר. בסופרים גדולים, יש בין 30 ל־50 אלף מוצרים. זו עבודה מתישה, שדורשת זמן רב, ולא הרבה אנשים מוכנים לעשות אותה. מה שקרה זה שבמהלך הקורונה ובמלחמה, נוצר מחסור חמור בכוח אדם.
"זה חוק שקיים שנים. לאורך השנים ההתייחסות אליו הייתה מינורית פה ושם, בנגיעות, מבלי באמת לתת לו משקל מהותי. בתקופת הקורונה הוא התחיל לקבל יותר תשומת לב, וגם לאחר מכן, בתקופת המלחמה. סימון מחירים זו עבודה מאוד סיזיפית. צריך לעמוד אדם עם אקדח סימון, ולסמן מוצר אחר מוצר. בסופרים גדולים, יש בין 30 ל־50 אלף מוצרים. זו עבודה מתישה, שדורשת זמן רב, ולא הרבה אנשים מוכנים לעשות אותה. מה שקרה זה שבמהלך הקורונה ובמלחמה, נוצר מחסור חמור בכוח אדם.
"חלק מהעובדים היו פלסטינים, וכשכבר לא יכלו להגיע לעבודה, בעלי עסקים נותרו עם ידיים כבולות. הם טענו שלא יכולים לעמוד בסימון מחירים, פשוט כי אין מי שיעשה זאת. בתחילת המלחמה, ב־8 באוקטובר, רשתות המזון פנו לרשויות ולמשרד הכלכלה, ויצאה הוראה זמנית שלא לאכוף את סימון המחירים לפרק זמן מוגבל של כחודש. במהלך החודש הזה, הרשויות באמת לא אכפו את החוק. לטענת גורמים שמדגישים את חשיבות סימון המחירים, זה יצר מצב שבו 'הסכר נפרץ'. ומשם, למעשה, נוצרה מציאות שבה גם היום לא מקפידים על סימון מחירים כמו שצריך".
זו הטענה של המצדדים במהלך.
"כן. ברגע שהרשויות 'פתחו את הדלת', כולם התחילו להתייחס לזה כאילו החוק בוטל והפסיקו לסמן מחירים. יכול להיות שיש בזה משהו. אולי זה באמת יצר איזשהו באז כך או כך, זה בהחלט לא תרם לנושא של סימון המחירים. מה שאנחנו עושים בשנה האחרונה הוא לתת דגש מאוד מאוד גדול לנושא הזה, למרות כמות המשאבים הדלה שיש לנו.
"כן. ברגע שהרשויות 'פתחו את הדלת', כולם התחילו להתייחס לזה כאילו החוק בוטל והפסיקו לסמן מחירים. יכול להיות שיש בזה משהו. אולי זה באמת יצר איזשהו באז כך או כך, זה בהחלט לא תרם לנושא של סימון המחירים. מה שאנחנו עושים בשנה האחרונה הוא לתת דגש מאוד מאוד גדול לנושא הזה, למרות כמות המשאבים הדלה שיש לנו.
"רשות ההגנה על הצרכן אמורה לפקח על כ-650,000 בתי עסק ברחבי הארץ. מתוכם, בערך 4,000 הם קמעונאי מזון. מה שמלהיט את הציבור בעיקר זה תחום המזון. אם תיכנסי לחנות רהיטים ותגלי שהשידה לא מסומנת זה כנראה לא ירגש אותך במיוחד. אבל אם תיכנסי לסופר ותראי שהגבינה לא מסומנת זה יכעיס. לכן, עיקר הבעיה היא באמת ברשתות הקמעונאיות של תחום המזון. יש לנו בערך 4,000 חנויות כאלה, ולרשות כל המדינה, על כל הרשתות והחנויות האלו יש בסך הכול בין שמונה לתשעה מפקחים ביום טוב".
בינתיים, הצרכנים מתלוננים, הרשתות לא מצליחות ואין מי שיפקח על אי סימון המחירים. זריהן מסביר כי כמות כח האדם הקיימת למשרד מצומצמת, ובימים של מלחמה בפרט, אין עם מי לדבר בנושא: "זה כוח האדם שקיים ברשות. הרשות מאוד קטנה ביחס להיקף המשימות שמוטלות עליה. למשל, למנהל המזון של משרד הבריאות יש בערך 130–140 מפקחים. אצלנו? מדובר על שמונה, ובמקרה הטוב תשעה מפקחים בלבד שאחראים על כל רשתות הקמעונאות".
למה אין יותר תקנים?
"אנחנו גוף ממשלתי, רשות ממשלתית. התקנים שלנו נקבעים על ידי משרד האוצר ונציבות שירות המדינה. התקציב שלנו הוא תקציב מדינה והוא זעום. אני אפילו מתבייש להגיד כמה. מרגע שנכנסתי לתפקיד אני במאבק על זה מול האוצר, מול משרד הכלכלה, מול ועדות הכנסת. כולם מבינים את החשיבות והצורך, כולם באים בטענות למה אין פיקוח, אבל בפועל, המשאבים פשוט לא מגיעים".
"אנחנו גוף ממשלתי, רשות ממשלתית. התקנים שלנו נקבעים על ידי משרד האוצר ונציבות שירות המדינה. התקציב שלנו הוא תקציב מדינה והוא זעום. אני אפילו מתבייש להגיד כמה. מרגע שנכנסתי לתפקיד אני במאבק על זה מול האוצר, מול משרד הכלכלה, מול ועדות הכנסת. כולם מבינים את החשיבות והצורך, כולם באים בטענות למה אין פיקוח, אבל בפועל, המשאבים פשוט לא מגיעים".
וזה משפיע ישירות על האכיפה בשטח?
"בוודאי. צריך להבין סימון מחירים זה רק סעיף אחד קטן מתוך מכלול המשימות של הרשות. אנחנו עוסקים גם בעוקצים, בעבירות פיננסיות, בחקירות מורכבות, ברמאויות בתחום הנדל"ן, ביועצי השקעות ועוד המון תחומים. ואין לנו כמעט סמכויות לפעמים ממש עובדים בלי כלים. זה המצב, וזה קשה מאוד".
"בוודאי. צריך להבין סימון מחירים זה רק סעיף אחד קטן מתוך מכלול המשימות של הרשות. אנחנו עוסקים גם בעוקצים, בעבירות פיננסיות, בחקירות מורכבות, ברמאויות בתחום הנדל"ן, ביועצי השקעות ועוד המון תחומים. ואין לנו כמעט סמכויות לפעמים ממש עובדים בלי כלים. זה המצב, וזה קשה מאוד".
איך מתמודדים עם זה? הרי בסוף הצרכן יוצא מהחנות עם מוצר, ורק בבית רואה כמה הוא עלה. בוועדה אמרו שזה פוגע בצרכנות. קשה להשוות, קשה להבין אם שילמת ביוקר.
"קודם כל, אני לא חושב שסימון המחירים הוא הגורם המרכזי שמשפיע. בסופו של דבר, היום לכל צרכן יש בטלפון את כל החשבוניות הדיגיטליות עם כל המחירים של כל המוצרים, לאורך שנים. אם את באמת רוצה לעשות השוואות, תעשי את זה דרך החשבוניות הדיגיטליות. זו השוואה הרבה יותר מדויקת והרבה יותר אפקטיבית מסימון מחיר פיזי על מוצר".
"קודם כל, אני לא חושב שסימון המחירים הוא הגורם המרכזי שמשפיע. בסופו של דבר, היום לכל צרכן יש בטלפון את כל החשבוניות הדיגיטליות עם כל המחירים של כל המוצרים, לאורך שנים. אם את באמת רוצה לעשות השוואות, תעשי את זה דרך החשבוניות הדיגיטליות. זו השוואה הרבה יותר מדויקת והרבה יותר אפקטיבית מסימון מחיר פיזי על מוצר".
ומה לגבי ההקלות שניתנו לרשתות המזון, האם הן עדיין בתוקף?
"לא. זה הסתיים. ההקלה ניתנה לחודש אחד בלבד, באוקטובר 2023, מיד לאחר פרוץ המלחמה. זה נגמר כבר בתחילת נובמבר".
"לא. זה הסתיים. ההקלה ניתנה לחודש אחד בלבד, באוקטובר 2023, מיד לאחר פרוץ המלחמה. זה נגמר כבר בתחילת נובמבר".
אז למה חלק מהרשתות עדיין מתנהלות בזלזול כלפי סימון המחירים, בטענה שיש הקלה?
"הטענה הזו פשוט לא נכונה. אין שום הקלה. לא כיום, ולא הייתה מאז נובמבר. ניסו לקדם שוב הקלות בעקבות האירועים עם איראן, אבל סירבנו בתוקף, והבהרנו חד־משמעית אנחנו לא מקלים בשום דבר. נכון, אנחנו גם לא נרד על סניף אם נפל טיל 100 מטר ממנו, יש היגיון. אבל זה לא אומר שאנחנו מקלים או מחפפים. בכלל לא.
"הטענה הזו פשוט לא נכונה. אין שום הקלה. לא כיום, ולא הייתה מאז נובמבר. ניסו לקדם שוב הקלות בעקבות האירועים עם איראן, אבל סירבנו בתוקף, והבהרנו חד־משמעית אנחנו לא מקלים בשום דבר. נכון, אנחנו גם לא נרד על סניף אם נפל טיל 100 מטר ממנו, יש היגיון. אבל זה לא אומר שאנחנו מקלים או מחפפים. בכלל לא.
"יש שתי סיבות עיקריות לכך שעדיין יש מקרים של אי־סימון: הראשונה, זה פשוט עניין של יכולת פיקוח. תעשי חשבון, יש כ־4,000 סופרים בארץ, ולנו יש שמונה מפקחים. מה הסיכוי שנגיע לכל סניף? פחות מ1%. אז חלק מהרשתות לוקחות את הסיכון הזה ביודעין".
ומה הסיבה השנייה?
"הסיבה השנייה היא שלרשתות פשוט קשה לסמן את כל המוצרים בכל רגע נתון. לא בטוח ש-100% מהן מסוגלות לעמוד בזה באופן מושלם. תמיד יהיו תקלות. תמיד יהיה את הצרכן שיגיע עם בקבוק שמפו אחד שלא סומן ויעשה מזה רעש. אף אחד לא מצלם מדף שמסומן כמו שצריך ואומר "כל הכבוד". אגב, זה משהו שאני כן מתכוון לשנות. אני רוצה להתחיל לפרסם גם דוגמאות חיוביות, סניפים שפועלים בצורה ראויה, שהכול אצלם מסודר. לא רק להציג קנסות, אלא גם לתת הכרה למצטיינים. אני מאמין שזה יעודד אחרים להשתפר ולתת שירות טוב יותר לצרכנים".
"הסיבה השנייה היא שלרשתות פשוט קשה לסמן את כל המוצרים בכל רגע נתון. לא בטוח ש-100% מהן מסוגלות לעמוד בזה באופן מושלם. תמיד יהיו תקלות. תמיד יהיה את הצרכן שיגיע עם בקבוק שמפו אחד שלא סומן ויעשה מזה רעש. אף אחד לא מצלם מדף שמסומן כמו שצריך ואומר "כל הכבוד". אגב, זה משהו שאני כן מתכוון לשנות. אני רוצה להתחיל לפרסם גם דוגמאות חיוביות, סניפים שפועלים בצורה ראויה, שהכול אצלם מסודר. לא רק להציג קנסות, אלא גם לתת הכרה למצטיינים. אני מאמין שזה יעודד אחרים להשתפר ולתת שירות טוב יותר לצרכנים".
אבל הטענה המרכזית של הצרכנים היא שהם לא יודעים מה המחיר של המוצר כשהם בתוך הסופר בזמן הקנייה עצמה.
"הבעיה האמיתית. היא למעשה בו הצרכן אומר: 'אני עומד עכשיו בסופר, מחזיק בקבוק שמפו ואני לא יודע כמה הוא עולה'. הסימון על המדף לא תמיד ברור, יש בלגן, המחיר לא קריא, קשה להשוות למוצרים אחרים שעלולים להיות זולים יותר. אלה הבעיות שאנחנו מכירים היטב. לכן, אנחנו ממקדים את האכיפה. בגלל שיש לנו כל כך מעט משאבים, אנחנו לא מתפזרים.
"הבעיה האמיתית. היא למעשה בו הצרכן אומר: 'אני עומד עכשיו בסופר, מחזיק בקבוק שמפו ואני לא יודע כמה הוא עולה'. הסימון על המדף לא תמיד ברור, יש בלגן, המחיר לא קריא, קשה להשוות למוצרים אחרים שעלולים להיות זולים יותר. אלה הבעיות שאנחנו מכירים היטב. לכן, אנחנו ממקדים את האכיפה. בגלל שיש לנו כל כך מעט משאבים, אנחנו לא מתפזרים.
"אנחנו הולכים רק למקומות שבהם אנחנו יודעים בוודאות שיש עבירות. זה קורה דרך תלונות שמגיעות אלינו, דרך מידע מודיעיני שאנחנו אוספים, ויש לנו גם מערכת מודיעין ייעודית לזה. השנה, אנחנו נתמקד בעיקר ברשתות הגדולות, איפה שההשפעה הכי גדולה. אין לי אפשרות להתחיל לסרוק סופרים קטנים או מכולות שכונתיות. זה פשוט לא בר-ביצוע במצב הנוכחי של כוח האדם והמשאבים שלנו".
"הדרישה לסיום הסאגה הזו מרשתות המזון, היא על ידי המעבר לצגים דיגיטליים כמו שקורה ברוב מדינות העולם בהשוואה לאירופה. טוענים כי היא ישראל היא המדינה היחידה שעדיין משתמשת בשיטת סימון המחירים על כל מוצר. הצרכן, מסרב לכך בתוקף וחושש מכך שעלויות תפעול המכשור יתגלגלו אליו וגם כי לרשת המזון תהיה יד קלה להעלות מחירים ולהפסיק מבצעים, בכל רגע נתון, בלחיצת כפתור".
למה לדעתך הצרכנים מתנגדים למעבר לסימון מחירים דיגיטלי?
"עשינו מחקר מאוד גדול על הנושא הזה. והחשש המרכזי שחזר שוב ושוב היה זה שצרכנים אומרים "אם המחיר יוצג על צג דיגיטלי, זה אומר שלחיצה אחת תספיק כדי להעלות מחירים. אז יעלו לי את המחיר כל יום". זה מה שמפחיד אותם. הם לא תמיד מבינים, או אולי לא שמים לב, שלקמעונאים כבר היום אסור להעלות מחירים באיזה אופן שהם רוצים.
"עשינו מחקר מאוד גדול על הנושא הזה. והחשש המרכזי שחזר שוב ושוב היה זה שצרכנים אומרים "אם המחיר יוצג על צג דיגיטלי, זה אומר שלחיצה אחת תספיק כדי להעלות מחירים. אז יעלו לי את המחיר כל יום". זה מה שמפחיד אותם. הם לא תמיד מבינים, או אולי לא שמים לב, שלקמעונאים כבר היום אסור להעלות מחירים באיזה אופן שהם רוצים.
"יש כללים, יש רגולציה. מעבר לזה, גם היום , בלי צג, הקמעונאי כן יכול להעלות מחיר. מה עוצר אותו? רק העובדה שהוא צריך גם לסמן את המחיר החדש פיזית על המוצר או המדף. כלומר, אם הוא כבר טורח לסמן, זה עוד שלב בתהליך, לא מחסום אמיתי. גם היום אפשר לשנות אותו בכל רגע. אז הפחד מלחיצת כפתור לא לגמרי ריאלי".
אבל האם אפשר באמת לפקח על זה? לוודא שלא ישחקו עם המחירים תוך כדי יום?
"בהחלט. זה אפשרי, ואנחנו כבר מתקדמים בהסכמות בעניין הזה. יש קונצנזוס רחב שלא מעלים מחירים במהלך שעות הפעילות של הסופר. כלומר, כל עוד הסניף פתוח, לא משנים מחירים. זו הסכמה שאנחנו מקבלים מרוב הקמעונאים. יש כאלה שאפילו מוכנים להתחייב לא להעלות מחירים במשך מספר ימים רצופים. אחד מהם אמר לי, 'אני מוכן להתחייב על שבוע שלם בלי שינויים'. אז הרצון לשמור על שקיפות קיים, אבל כל עוד הציבור לא בוטח בהם, קשה להתקדם. ולכן אני אומר גם לקמעונאים וגם לצרכנים, צריך לבנות מחדש את האמון. תנו שירות, תסדרו מדפים כמו שצריך, תראו כשמורידים מחירים, תדגישו את זה. כי מה שמפחיד את הצרכן זה לא הטכנולוגיה שהיא דווקא מצוינת, מה שמפחיד זה התחושה שמישהו "ידפוק" אותו בלי שהוא ישים לב. וזה עניין של תודעה, לא של מציאות".
"בהחלט. זה אפשרי, ואנחנו כבר מתקדמים בהסכמות בעניין הזה. יש קונצנזוס רחב שלא מעלים מחירים במהלך שעות הפעילות של הסופר. כלומר, כל עוד הסניף פתוח, לא משנים מחירים. זו הסכמה שאנחנו מקבלים מרוב הקמעונאים. יש כאלה שאפילו מוכנים להתחייב לא להעלות מחירים במשך מספר ימים רצופים. אחד מהם אמר לי, 'אני מוכן להתחייב על שבוע שלם בלי שינויים'. אז הרצון לשמור על שקיפות קיים, אבל כל עוד הציבור לא בוטח בהם, קשה להתקדם. ולכן אני אומר גם לקמעונאים וגם לצרכנים, צריך לבנות מחדש את האמון. תנו שירות, תסדרו מדפים כמו שצריך, תראו כשמורידים מחירים, תדגישו את זה. כי מה שמפחיד את הצרכן זה לא הטכנולוגיה שהיא דווקא מצוינת, מה שמפחיד זה התחושה שמישהו "ידפוק" אותו בלי שהוא ישים לב. וזה עניין של תודעה, לא של מציאות".
אז אולי זו גם בעיה של חוסר נגישות, לא כולם יודעים לבדוק מחירים באמצעים הדיגיטליים.
"היום יש סורקי מחירים כמעט בכל סופר. קחי מוצר, סורקים וזהו, את יודעת את המחיר. אבל אז הם אומרים, "אני לא עובד בסופר, למה שאני אטרח לסרוק?" אבל כשמדובר בקופות בשירות עצמי, פתאום כן מתאים להם להיות "הקופאית", כי זה מקצר להם זמן. אז את רואה זו לא באמת בעיה של נוחות או טכנולוגיה. זה עניין של תודעה ופסיכולוגיה הרבה יותר ממה שזה עניין של מחירים בפועל. אך הצרכנים עדיין לא בשלים לצג הדיגיטלי".
"היום יש סורקי מחירים כמעט בכל סופר. קחי מוצר, סורקים וזהו, את יודעת את המחיר. אבל אז הם אומרים, "אני לא עובד בסופר, למה שאני אטרח לסרוק?" אבל כשמדובר בקופות בשירות עצמי, פתאום כן מתאים להם להיות "הקופאית", כי זה מקצר להם זמן. אז את רואה זו לא באמת בעיה של נוחות או טכנולוגיה. זה עניין של תודעה ופסיכולוגיה הרבה יותר ממה שזה עניין של מחירים בפועל. אך הצרכנים עדיין לא בשלים לצג הדיגיטלי".
אילוסטורציה קניות בסופר. קרדיט: שאטרסטוק
אתה לא חושב שיש אולי גם שיקולים פוליטיים מאחורי ההתנגדות לשינוי?
"לא. זו אך ורק תגובה של צרכנים שעומדים על הרגליים האחוריות, כי הם ניזונים ממקורות שאין להם בסיס. הם יוצאים מנקודת הנחה שאם הכול יהיה דיגיטלי ירמו אותם, והפחד הזה מנהל את ההתנגדות. זו הסיבה המרכזית. כל השאר הטכנולוגיה עצמה היא מצוינת. היא נותנת פתרונות טובים לכולם. אבל יש גם טענות של הקמעונאים: הם מדווחים שלסימון מחירים דיגיטלי יש עלויות מאוד גבוהות, שמוערכות במאות מיליונים.
"לא. זו אך ורק תגובה של צרכנים שעומדים על הרגליים האחוריות, כי הם ניזונים ממקורות שאין להם בסיס. הם יוצאים מנקודת הנחה שאם הכול יהיה דיגיטלי ירמו אותם, והפחד הזה מנהל את ההתנגדות. זו הסיבה המרכזית. כל השאר הטכנולוגיה עצמה היא מצוינת. היא נותנת פתרונות טובים לכולם. אבל יש גם טענות של הקמעונאים: הם מדווחים שלסימון מחירים דיגיטלי יש עלויות מאוד גבוהות, שמוערכות במאות מיליונים.
"אז למה בעצם שהקמעונאים ירצו בזה? למה שהם יתמכו במהלך כזה? כאן בדיוק בעיניי יש בעיה בגישה. זו גישה לא נכונה. כי בסופו של דבר, זה יקרה היום, מחר, אין ברירה. אי אפשר להמשיך לאורך זמן עם סימון מחירים ידני. מה שצריך לקרות עכשיו הוא להתחיל לבנות מחדש את האמון. צריך להראות לצרכנים שהשירות שהם יקבלו יהיה טוב יותר לא רק בדיבורים, אלא בפועל. אם נצליח לעשות את זה, אני מאמין שההתנגדויות ירדו בהדרגה. אני בעצמי קונה בסופר בחו"ל ואין שם מחירים על המוצרים. יש שלטים ברורים, המוצרים מסודרים טיפ טופ, וזה עובד מצוין".
הטענה של הצרכנים נשמעת הגיונית. הם צודקים כשאומרים שהסימון חשוב. מצד שני, רמי לוי עצמו אמר לא פעם: אם יאפשרו מעבר לצגים דיגיטליים, הוא יוריד מחירים. אתה באמת חושב שזה משהו שיקרה?
"בדיוק בגלל זה אני מדבר כל הזמן על אמון. אף אחד לא יכול להתחייב שיוריד מחירים, כי המחיר עצמו לא נקבע בגלל סימון המחיר. הוא נקבע בגלל אלף ואחת סיבות אחרות. אבל אז באים כל מיני פרשנים ואומרים: חומרי הגלם ירדו, ההובלה התייקרה, השכירויות ירדו, המחירים דווקא עלו אז בטח שיש כאן בעיה, מישהו גוזר עלינו קופון. ומה התוצאה? הציבור לא מאמין.
"בדיוק בגלל זה אני מדבר כל הזמן על אמון. אף אחד לא יכול להתחייב שיוריד מחירים, כי המחיר עצמו לא נקבע בגלל סימון המחיר. הוא נקבע בגלל אלף ואחת סיבות אחרות. אבל אז באים כל מיני פרשנים ואומרים: חומרי הגלם ירדו, ההובלה התייקרה, השכירויות ירדו, המחירים דווקא עלו אז בטח שיש כאן בעיה, מישהו גוזר עלינו קופון. ומה התוצאה? הציבור לא מאמין.
"אם אתה לא מאמין לקמעונאי, למה שתרצה לוותר על סימון מחירים? שיסמן. זו בדיוק הביצה והתרנגולת. אם לא יהיה אמון בין הצרכנים לקמעונאים, כל הנושא הזה מאבד משמעות. היום מתייחסים לסימון מחירים כאל "קו ההגנה האחרון", אבל בואי נודה באמת, זה סתם. אם קמעונאי רוצה להעלות מחיר, שום מדבקה לא תמנע ממנו. הוא יחליף מדבקה, יעשה מהלך. ככל שיש יותר תחרות, המחירים יורדים. הבעיה היא לא בסימון, אלא בחוסר תחרות. הצרכן הישראלי, בואי נאמר את האמת, לא תמיד מתנהג כצרכן נבון. הוא יקנה מותג גם אם יש לידו מוצר זול ואיכותי באותה מידה. הוא לא מאמין בתחרות. יש היום מערכת שקופה. אנחנו, ברשות להגנת הצרכן, מחייבים את כל הקמעונאים הגדולים לדווח בכל שעה את המחירים שלהם. כל שעה, כל מוצר, בכל סניף, מועלה לאינטרנט.
"המערכת אולי לא הכי ידידותית, אבל אפליקציות כמו פרייזס ו־CPHI משתמשות בנתונים הללו, והן כבר כן ידידותיות. דרכן אפשר לראות הכול. אבל הבעיה היא עמוקה יותר. הסופרים עצמם לא מסודרים. המחירים עולים, לא בגלל המדבקות, אלא בגלל יוקר המחיה. וזה מייצר אנטגוניזם. אין אמון. לא מטפלים בזה מספיק טוב או בכלל לא. אם אני קמעונאי, הדבר היחיד שאני צריך להשקיע בו זה שירות".
אז אתה בעצם אומר שהבעיה כרגע היא לא עצם קיומו של צג דיגיטלי, אלא חוסר האמון?
"נכון. חד משמעית. ברגע שנצליח לפתור את בעיית האמון, אפשר יהיה לעבור לצגים דיגיטליים בלי בעיה".
"נכון. חד משמעית. ברגע שנצליח לפתור את בעיית האמון, אפשר יהיה לעבור לצגים דיגיטליים בלי בעיה".
כל כמה זמן אתם כבר מבצעים אכיפה?
"אנחנו מבצעים אכיפה כל הזמן, אבל במינון מאוד נמוך, זה הקיבולת שיש לנו. אין לנו אפשרות לעשות יותר מזה. צריך להבין: חוקר או מפקח שנכנס לסופר ומבצע ביקורת, משקיע בין שעתיים לשלוש שעות, ואחר כך צריך גם לעבד את כל החומר. ורק אחרי זה מתחיל תהליך של קנס או צו. זה עוד כמה שעות עבודה. אחר כך יש תהליך של בדיקת כוונה, משיגים השגות, עושים סיכומים, ואז פונים לבית משפט. זה תהליך ארוך, מסורבל ובעייתי. אנחנו מנסים למצוא פתרונות אחרים, ואנחנו עובדים על זה".
"אנחנו מבצעים אכיפה כל הזמן, אבל במינון מאוד נמוך, זה הקיבולת שיש לנו. אין לנו אפשרות לעשות יותר מזה. צריך להבין: חוקר או מפקח שנכנס לסופר ומבצע ביקורת, משקיע בין שעתיים לשלוש שעות, ואחר כך צריך גם לעבד את כל החומר. ורק אחרי זה מתחיל תהליך של קנס או צו. זה עוד כמה שעות עבודה. אחר כך יש תהליך של בדיקת כוונה, משיגים השגות, עושים סיכומים, ואז פונים לבית משפט. זה תהליך ארוך, מסורבל ובעייתי. אנחנו מנסים למצוא פתרונות אחרים, ואנחנו עובדים על זה".
מה הפתרון של לייעול הקנסות?
"יש פער מאוד גדול בין הזמן שבו אנחנו עושים את הביקורת לבין הרגע שבו מוטל הקנס בפועל על הקמעונאי. לפעמים זה נמשך חודשים ארוכים. ויש לנו יכולת מוגבלת מאוד להביא את זה בכלל לבית המשפט. בשנים האחרונות, הרבה מהביקורות שביצענו בכלל לא הובילו לצווים, כי לא הצליחו לתרגם את הממצאים לקנסות, מסיבות שונות. המטרה שלי עכשיו היא לצמצם את פרק הזמן בין הביקורת לבין הקנס.
"יש פער מאוד גדול בין הזמן שבו אנחנו עושים את הביקורת לבין הרגע שבו מוטל הקנס בפועל על הקמעונאי. לפעמים זה נמשך חודשים ארוכים. ויש לנו יכולת מוגבלת מאוד להביא את זה בכלל לבית המשפט. בשנים האחרונות, הרבה מהביקורות שביצענו בכלל לא הובילו לצווים, כי לא הצליחו לתרגם את הממצאים לקנסות, מסיבות שונות. המטרה שלי עכשיו היא לצמצם את פרק הזמן בין הביקורת לבין הקנס.
"אני רוצה להגיע למצב שבו אני נכנס לסופר, בודק, מזהה בעיה, יוצא ומנפיק קנס כמו דו"ח תנועה, או כמו פקח עירוני. זה המודל שאנחנו עובדים עליו, ואני מקווה שנצליח ליישם אותו כבר בחודשים הקרובים. המהלך הזה ייצור ודאות לגבי הקנס, יאפשר גבייה מיידית, יחסוך זמן, וייתן ודאות גם לנו וגם לעסק עצמו. נכון, הקנסות יהיו כנראה בסכומים נמוכים יותר, אבל עדיף לגבות קנס נמוך עכשיו, מאשר לגלות ששלוש שנים אחר כך העסק נסגר, ואי אפשר לגבות כלום. גם בזה אנחנו מטפלים, ואני מקווה שזה יביא עוד נדבך של יעילות לעבודה שלנו".
יש רשת בולטת במיוחד באי־סימון מחירים?
"לא. אנחנו מזהים את אותן הבעיות בכל הרשתות. כולן טוענות את אותו הדבר: שאין מספיק עובדים, ושאי אפשר לסמן 50,000 מוצרים בלי שתהיה איזו טעות. אם אנחנו נכנסים ורואים שמדובר בטעות נקודתית, נניח מוצר או שניים שלא סומנו בטעות אנחנו לא מטילים קנס. זה קורה. מישהו פספס, זה אנושי. אבל כשאנחנו רואים שמדובר בשיטה, כשמישהו מתקמצן על כוח אדם או בוחר סדרי עדיפויות אחרים, ושמדפים שלמים לא מסומנים, שם כבר ברור לנו שיש בעיה אמיתית, ואז אנחנו כן פועלים. טעויות אנוש לא יובילו לקנס. שיטה, כן".
"לא. אנחנו מזהים את אותן הבעיות בכל הרשתות. כולן טוענות את אותו הדבר: שאין מספיק עובדים, ושאי אפשר לסמן 50,000 מוצרים בלי שתהיה איזו טעות. אם אנחנו נכנסים ורואים שמדובר בטעות נקודתית, נניח מוצר או שניים שלא סומנו בטעות אנחנו לא מטילים קנס. זה קורה. מישהו פספס, זה אנושי. אבל כשאנחנו רואים שמדובר בשיטה, כשמישהו מתקמצן על כוח אדם או בוחר סדרי עדיפויות אחרים, ושמדפים שלמים לא מסומנים, שם כבר ברור לנו שיש בעיה אמיתית, ואז אנחנו כן פועלים. טעויות אנוש לא יובילו לקנס. שיטה, כן".
למה בעצם לא מקדמים מהלך אקטיבי יותר להפעלת לחץ לקידום הצג הדיגיטלי?
"קיבלתי החלטה, בשיתוף עם גורמי הסחר, שכרגע לא מקדמים את זה. חשוב להבהיר שזה לא שאנחנו מתנגדים, העניין הוא שאם אקדם מהלך כזה כשהצרכנים עדיין לא בשלים לקבל אותו, הם ירגישו פגועים. הם ירגישו שלא דואגים להם, שלא שומעים אותם. בסוף, אני בתפקיד הזה כדי להגן על הצרכנים, ואני לא יכול לפעול בניגוד מוחלט למה שהם מרגישים. אנחנו מנסים לשנות את התפיסה הזו כל הזמן, וברגע שהיא תשתנה, גם השיח יבשיל.
"קיבלתי החלטה, בשיתוף עם גורמי הסחר, שכרגע לא מקדמים את זה. חשוב להבהיר שזה לא שאנחנו מתנגדים, העניין הוא שאם אקדם מהלך כזה כשהצרכנים עדיין לא בשלים לקבל אותו, הם ירגישו פגועים. הם ירגישו שלא דואגים להם, שלא שומעים אותם. בסוף, אני בתפקיד הזה כדי להגן על הצרכנים, ואני לא יכול לפעול בניגוד מוחלט למה שהם מרגישים. אנחנו מנסים לשנות את התפיסה הזו כל הזמן, וברגע שהיא תשתנה, גם השיח יבשיל.
עוד ב-
"אבל כרגע, אפילו אם יש הגיון במהלך כזה, הוא עלול לגרום ליותר נזק מתועלת, פשוט כי הציבור עדיין לא מאמין שזה לטובתו. זה לא שאין רצון. אנחנו עוד לא בשלב שבו אנחנו מרגישים שזה הזמן להחליט. סדרי העדיפויות במדינה משתנים כל הזמן. היום אף אחד לא עוסק בזה , כולם עסוקים במלחמות, במדיניות חוץ, בשאלות של בחירות כן או לא. הנושא הזה לא בראש סדר העדיפויות. ולכן קשה להציב לו דדליין. אבל אני בהחלט מנסה לזהות את הטיימינג המתאים, וכשנרגיש שהציבור בשל, נוביל את זה מיוזמתנו".
הכתבות החמות
.jpg "כוכב הילדים, יובל המבולבל, צילום: פלאש 90")
תגובות לכתבה(4):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
4.סע הבייתהזה משנה 08/2025/31הגב לתגובה זו2 0פחות תירוצים יותר מעשיט, אתה בתפקיד סופר חשוב לצרכנים.. התירוץ שפקידי האוצר בולמים אותך לא קביל .. תהפוך כמה שיותר שולחנות אצל יתר השרים וראש הממשלה , לצרכנים מגיע הרבה יותר ואם אתה לא בכיוון פשוט תשאיר את המפתחותסגור
-
3.לא נכוןאא 08/2025/31הגב לתגובה זו2 0לא נכון שמתאים לנו להיות קופאים אבל כשמצמצמים את מס' הקופות העצמאיות לחצי התור מכפיל את עצמו ואז בלית ברירה הולכים לקופות העצמאיות. יש מספר חד ידי של סורקים בחנויות גדולות כמו רמי לוי/חצי חינם/שופרסל ולחפש אותן לוקיח זמן ולרוץ מצד לצד בחנות כדי לסרוק ולפעמים גם להשיב למקום. אדוני, התבלבלת או שאלה שמינו אותך טעו ובגדולסגור
-
2.קובי קח סל ולך לקניות או הביתהIb 08/2025/31הגב לתגובה זו3 0קובי - מרשה לי נכון ? מה הבעייה ? לוקחים סל והולכים לקניות . לא שקיפות ולא כלום - יש מספיק עובדים סביבךשכול יום עושים קניות כך שמהידע קייים. אם אתה לא מבין מצליח - לך הביתה ומייד. למה אדם שלא מצליח למלא את תפקידו מקבל שכר משרד רכב??? לך יהיה אחר אולי טוב יותרסגור
-
1.אחד האשמיםנוה 08/2025/31הגב לתגובה זו2 0המרכזיים ביוקר המחיה שמנסה לנקות את עצמו בית המשפט הוא הגורם הראשי מדוע צריך להביא את זה לבית המשפט אם הם רואים שיש פשע הם צריכים מיד לקנוס וגם עם 8 פקחים אפשר לעשות מהפכה להתלונן לא עוזרסגור
