קריירה ולימודים

דיני עבודה: פסקי הדין המשמעותיים של שנת הקורונה וההשלכות ל-2021

צמצום חובת ביטוח אובדן כושר עבודה, הרחבת חובת השימוע לעובדי קבלן, התעמרות במקום העבודה בין עובד לעובד, והאם קשר רומנטי שהסתבך הוא עילה להטרדה מינית? פסקי הדין שישפיעו על שוק העבודה בישראל

שרון טל | 13/1/2021 10:10 1

משבר הקורונה שינה את שוק העבודה בישראל ובעולם, מעבודה בשעות יחסית מוגדרות במשרד, עבר חלק גדול במשק למודל של עבודה מהבית, דבר שצפוי להישמר גם בשנים הבאות, ועדות לכך ניתן לראות גם במשרדים שעוברים למודל היברידי המאפשר השכרת שטחים לתקופה קצרה. אך מה לגבי העובדים? ברקע המשבר, עובדים נדרשו להתמודד מול סוגיות חדשות, ובמסגרת זאת, גם בתי המשפט נדרשו להכריע בסוגיות שונות. הנה מספר פסקי דין משמעותיים בתחום דיני העבודה בשנת 2020:

צמצום חובת ביטוח אובדן כושר עבודה
(בג"ץ 2360/19 ההסתדרות הכללית נ' היועץ המשפטי לממשלה; עע (ארצי) 7243-10-15 ליליאן לנדברג נ' גל רוב יועצים בע"מ ואח')

עו"ד איתמר נצר, מומחה לדיני עבודה ושותף במשרד אריאל שמר ושות' מסביר כי "על פי הדין, על המעסיקים לערוך לעובדיהם, במסגרת חובת הביטוח הפנסיוני, גם ביטוח אובדן כושר עבודה (אכ"ע).

במקרה הנדון, הציע המעסיק לעובדת ביטוח פנסיוני הכולל ביטוח אובדן כושר עבודה, אך העובדת העדיפה מוצר פנסיוני ללא ביטוח כנ"ל. ברבות הימים, חלתה העובדת וכושר עבודתה נפגע. העובדת הגישה תביעה כנגד המעסיק לפצותה בגין נזקיה הבריאותיים, וזאת בשל אי-ביטוחה באכ"ע.

בג"ץ אישר את פסיקת בית הדין לעבודה וקבע כי לעובד ישנה זכות לבחור גם במוצר פנסיוני שאינו כולל אובדן כושר עבודה, וכי על המעסיק לכבד את בחירתו. העובד נושא בהשלכות של בחירתו ואין לחייב את המעסיק בגין כך.

לאור האמור, מומלץ מאוד למעסיק לדאוג לכך כי עובד שבוחר במוצר פנסיוני ללא אכ"ע, יאשר מראש בחתימתו כי השלכות בחירתו ברורות לו, וכי הוא מוותר על כל טענה כנגד המעסיק בעניין זה".

הרחבת חובת השימוע לעובדי קבלן
(עע (ארצי) 47271-06-18 התאמה השמה ומידע (1995) בע"מ)

השנה הוטלה חובה על מזמין שירות לערוך שימוע לעובדי קבלן, ביחד עם המעסיק בפועל: מדובר בפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה מחודש 7/2020, בעניין עע (ארצי) 47271-06-18 התאמה השמה ומידע (1995) בע"מ – סמי הפוטה קבעה כי יש להטיל גם על מזמין שירות את החובה לערוך שימוע לעובד קבלן המוצב בחצריו טרם קבלת החלטה להפסיק את הצבת עובד הקבלן בחצר המשתמש. הדרך הנכונה היא שהשימוע ייערך במשותף על ידי המשתמש והקבלן.

עו"ד חגי ורד, שותף במחלקת דיני עבודה במשרד הרצוג פוקס נאמן מסביר: "בפסק הדין בעניין התאמה נגד הפוטה נקבעה על ידי בית הדין הארצי הלכה חדשה ביחס לחובת מזמין שירותים לערוך שימוע לעובד קבלן שהוא מבקש להפסיק את הצבתו. באותו מקרה ביקשה החברה, אצלה הוצב העובד, מקבלן השירותים שהעסיק את העובד לסיים את הצבתו, על רקע חשדות שהתעוררו בעניינו.

בית הדין קבע כי אמנם מזמין השירותים אינו המעסיק של עובד הקבלן, אולם אין בכך כדי לשחררו מהחובה לערוך לאותו עובד שימוע, ככל שהוא מבקש להפסיק את הצבתו. פסק דין זה משפיע על מערך היחסים שבין מזמיני שירותים, חברות קבלן ועובדי קבלן ומטיל נטל נוסף על מזמין השירותים, מעבר לחובות שנקבעו עד כה בחוק ובפסיקה.

התעמרות במקום העבודה? בתי הדין נעדרי סמכות

(סע"ש (ת"א) 61004-03-19 שחר הלוי נ' יהושע טי בי דבליו איי פרסום ושיווק בע"מ)

עו"ד עמית גרוס, שותף מייסד ומנהל מחלקת דיני עבודה במשרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' מסביר: "בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע בחודש 9/2020 בעניין סע"ש (ת"א) 61004-03-19 שחר הלוי נ' יהושע טי בי דבליו איי פרסום ושיווק בע"מ, כי אין לו סמכות לדון בעילת התעמרות בין עובד לעובד. בית הדין האזורי קבע, כי אין כיום חוק המסדיר את נושא ההתעמרות בעבודה, אלא הצעות חוק בלבד. הצעות החוק אמנם מקנות לבית הדין סמכות לדון בהתעמרות של עובד כלפי עובד אחר, אלא שמדובר בהצעות חוק בלבד, ומשכך, בית הדין לעבודה כבול מהתייחסות להתעמרות המתרחשת בעבודה על ידי עובד אחד כלפי עובד אחר. בית הדין קבע כי כל הכרעה אחרת תייצר חקיקה שיפוטית, ויש להמתין לדבר המחוקק.

יובהר כי פסק דין זה הוא בשונה מפסיקות של עובד כלפי מעסיקו, שם בתי הדין לעבודה קנו לעצמם סמכות לדון בסוגיה, מכוח עילת עוגמת הנפש. עוד יש להבהיר, כי מדובר בפסק דין אזורי, אשר אינו מהווה הלכה מחייבת".

קשר רומנטי שהסתבך או הטרדה מינית?

(ע"ע 42257-07-19 - אלמוני נגד פלונית)

הטרדה מינית היא סוגיה שרבים עלולים להיתקל בה במקום העבודה, ובאה השנה לכדי פסק דין במקרה נוסף בתיק ע"ע 42257-07-19 - אלמוני נגד פלונית.

עו"ד חיה שפיגל, ראש מחלקת דיני עבודה במשרד אפרים אברמזון ושות' מסבירה: "שופטות ביה"ד הארצי, הנשיאה ורדה וירט-ליבנה, סיגל דוידוב-מוטולה וחני אופק-גנדלר, ביטלו פסק דין של ביה"ד האזורי לעבודה בירושלים שפסק פיצויים בהיקף של כמיליון שקלים לתובעת, שטענה כי הוטרדה מינית על ידי אדם בחברה בה עבדו שניהם. בין התובעת, רווקה בת 27, שעבדה כנהגת אוטובוס, לבין הנתבע - סדרן רציפים באותה חברת אוטובוסים, שהינו בן 40, נשוי ואב לילדה, התקיימה מערכת יחסים במשך למעלה משנתיים.

לאחר שלבני משפחתה של התובעת נודע על מערכת היחסים, דרשה התובעת להיפרד מהנתבע, אך הוא סירב להשלים עם הפרידה, והמשיך באופן אובססיבי להתקשר אליה, לבוא לדירתה, ואף להצטרף לנסיעות שנהגה בהן. משכך, הגישה המשיבה תלונה במשטרה כנגד הנתבע, והוא הורשע בהטרדה טלפונית. בסופו של דבר, ולאחר סיום הקשר, התמוטט המערער נפשית, הוכר כבעל דרגת נכות נפשית 100%, ועזב את עבודתו.

המערער טען, כי הקשר בינו לבין התובעת היה קשר אהבה ובהסכמה, היינו רומן בין שני בוגרים. אכן נכון כי המשיבה צעירה ממנו והוא איש נשוי שקשור לאשתו, אך לטענתו, בינו לבין המשיבה היו יחסי חברות ואהבה אמתיים. כאמור, בית הדין האזורי קיבל את התביעה וחייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצויים בהיקף של כמיליון שקלים לתובעת.

בערעור התהפכה הפסיקה, עת בוטלה קביעת ביה"ד האזורי כי בין הנהגת התובעת לבין הסדרן היו יחסי מרות. נקבע כי השפעה אקראית ונקודתית של עובד על תנאי העבודה של עובדת לא תיחשב ליחסי מרות בין השניים.

עוד קבעו שופטות ביה"ד הארצי, כי במקרה זה לא הוכחה הטרדה מינית. אמנם נפגעת מינית לעיתים מבינה כי נוצלה מינית בדיעבד ולא "בזמן אמת", אולם במקרה זה התקיימו יחסים בהסכמה ומרצון, אשר רובם כלל לא התנהלו במסגרת העבודה, ולא נכון לראותם כהטרדה".

הכתבות החמות

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה

תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה

1.

בית הדין לעבודה

אשר 01/2021/05

הגב לתגובה זו

0 0

חבל שתמיד בבת הדין לעבודה השופט מאמין לביטוח לאומי אפילו שהוא יודע שביטוח לאומי לא צודק וכך הדיון נמשך שנים צריך לשנות
סגור